(כמעט) כל מי שרוכב על אופניים חווה, או יחווה, את תופעת "הירדמות" של אברים מסוימים. אז למה זה קורה ובעיקר – כיצד להימנע מכך? התשובות לפניכם...
למה הם נרדמים?
אז קודם כל קצת רקע... כשאנחנו מדברים על הירדמות, אנחנו מתייחסים לקשת של תחושות (או אם להיות מדויקים – חוסר תחושות...) שמתפתחות באברים מסוימים במהלך רכיבה. אנחנו יכולים לחוות נמלול, חוסר תחושה וגם כאב (לא בהכרח בסדר הזה) וכל אלו הם תולדה של אותה סיבה: לחץ על אחד (או יותר) מהעצבים שבגופנו.
מבלי להיכנס להסברים מורכבים מדי, נציין שלמערכת העצבים מגוון תפקידים רב אך אנו נתרכז בשניים מהם – עצבי חישה ועצבי תנועה. עצבי החישה, כשמם הם – אחראיים להעביר למוח שלנו תשדורות הנוגעות לתחושות חום, קור, לחץ וכיו"ב. עצבי התנועה, הם אלו שאחראיים להעביר גירויים אל מערכת השרירים שלנו והם אלו שפוקדים עליהם להתכווץ ולהרפות.
אז מדוע אנו חשים "הרדמות"?
ובכן, תאי העצב שלנו הם למעשה מערכת חשמלית, אך בניגוד לחשמל בבית שלכם, בתאי העצב חלק מה"זרם" תלוי במעבר של חומרים (כן, כן כמו אבקת חשמל). לצורך ההסבר, תאי העצב דומים יותר לצינור מים ופחות לחוט חשמל בהקשר הזה. ומה קורה אם תפעילו לחץ על צינור מים או תכופפו אותו? ברור שזרם המים יפסק ולא יצא בצידו השני של הצינור. וזה בערך מה שקורה בתאי העצב. אם נפעיל עליהם לחץ או נכופף אותם מדי, הם לא יוכלו להעביר את ה"זרם" מ, או אל האיבר אליו הם מחוברים.
כשמדובר בעצב חישה שנחסם, נחוש איבוד תחושה (למשל – קצות האצבעות ירגישו רדומים). כשמדובר בעצב תנועתי, יקשה עלינו למשל להזיז אותו משום שהתשדורת מהמוח המורה ליד למשל להתרומם, לא יעבור לשרירים הרלוונטיים והיד תרגיש כבדה ולא מתפקדת.
אגב..
כל מי שחווה את הכאב או תחושת העקצוץ שמלווים את "התעוררות" האיבר, חווה למעשה את התחדשות ה"זרם", ממש כמו שצינור מקופל נפתח ובקצהו יוצא זרם מים חזק.
סינגל יער להב. צילום: אילן שחם
מי הם הנרדמים המפורסמים ומדוע?
יש שלושה אברים (או אזורים) המועדים לפורענות כשמדובר על הרדמות בעת רכיבה על אופניים:
א. כפות הידיים
ב. אזור המפשעה
ג. כפות הרגליים
כפות הידיים
שלנו נרדמות מאחר וההישענות על הכידון, יוצרת לחץ על עצב אחד מרכזי הקרוי עצב הגומד. עצב זה העובר לאורך כל הזרוע, האמה וכף היד, אחראי על החישה וקרוי לעיתים "עצב התנועות העדינות", שכן בחלקו התחתון (בכף היד) הוא מגיע ממש עד לקצות האצבעות. הסיבה לכך שהוא אחראי להירדמות כף היד, היא שהוא עובר באזור שורש כף היד, בדיוק היכן שאנו מפעילים את מירב הלחץ בעת שאנו נשענים על כידון האופניים.
אז איך נמנעים מהתופעה?
ובכן, המטרה שלכם פשוטה (אבל לא תמיד קלה לביצוע...): למנוע לחץ על אזור שורש כף היד\כרית כף היד במקום בו עובר העצב.
בפועל הדרך להגיע לפתרון כוללת מגוון פעולות שחלקן או כולן יביאו מזור:
א. כפפות מרופדות – כפפות עם כריות "ג'ל" נדיבות, יפחיתו אל הלחץ.
ב. כיוון הכידון – לתנוחת ההישענות שלכם על הכידון ולמנח כף היד עליו, יש השפעה מכרעת. לכן גובה הכידון, אורך הסטם והגיאומטריה שלהם (כנסו לכתבה על הכידון שפורסמה לא מכבר) ישפיעו על המנח הסופי של כף היד ו"משחק" איתם יסייע להקלה. כעקרון, ככל שתנוחת הרכיבה שלכם תהיה זקופה יותר, ירד הלחץ מכפות הידיים.
ג. סוג הגריפים – גם גריפים מרופדים ומשככים יכולים לסייע להקל על התופעה.
אזור המפשעה
במקרה דנן חשוב לומר כבר בהתחלה – הגם ששני המינים יכולים לחוות הירדמות של אזור המפשעה, גברים נוטים להיפגע יותר בשל המבנה האנטומי שלהם.
גם במקרה דנן, לחץ על עצבים העוברים בתחתית האגן שלנו, בעיקר בחלק שבין פי הטבעת לאברי המין (הפרינאום), גורם לאותה תחושת אי נוחות כל כך מוכרת שכ-90% מהרוכבים סובלים ממנה (גם אם הם לא מודים...).
אז איך נמנעים מהתופעה?
כאן העסק מעט יותר מסובך, מאחר ואנחנו חייבים לשבת על האוכף ותמיד ניצור לחץ, אך בכל זאת יש כמה דברים שאפשר וכדאי לנסות:
א. בחירת האוכף – אמנם זה נושא שאפשר להקדיש לו כתבה שלמה, אך בגדול הרעיון המרכזי הוא שאוכף חייב להתאים לרוחב עצמות האגן שלנו (ראו תרשים). כשעצמות האגן מונחות על "כתפי" האוכף, אנחנו נתמכים בהן ו"מרימים" את הפרינאום כך שהעצבים לא ילחצו. מציאת אוכף מתאים יכולה להיות תהליך ארוך של ניסוי וטעיה, אבל כשמצאתם את זה שמתאים לאנטומיה הפרטית שלכם, קנו 2-3 כאלו. אגב, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אוכף שימנע הרדמות ממש לא קשור להיותו מרופד! למעשה, ההפך הוא הנכון... אוכף מתאים הוא זה התומך את עצמות האגן, בלי קשר לרכותו. יצרניות האוכפים מציעות גם אוכפים עם "תעלה" – חלק נמוך ולעיתים חלול במרכז האוכף. פטנט זה נועד שוב למנוע את הלחץ, שווה לנסות גם כאלו.
ב. זווית האוכף ומיקומו – אוכף שחרטומו יהיה גבוהה או נמוך מדי, יכול לגרום להירדמות. אוכף שממוקם לא נכון מבחינת מרחק מהכידון – כנ"ל. ככלל אצבע, אוכף צריך להיות אופקי.
ג. אין מה לעשות, מדי פעם צריך לקום... – מרגישים "נמלולים" שם למטה? קומו ודוושו בעמידה. לפעמים אין לזה תחליף.
כפות הרגליים
זו התופעה הכי פחות שכיחה והיא בעיקר נחלתם של הרוכבים מחוברים. גם במקרה דנן, לחץ על העצבים בכרית כף הרגל היא הסיבה לכך.
אז איך נמנעים מהתופעה?
לרוב, שינוי מיקום הקליט והזזתו קדימה או אחורה מעט, יפתור את הבעיה.
רכיבות טובות וערניות