יכולת כיוון עוצמת החיבור – בכל הדוושות באשר הן שחרור הנעל מהדוושה מתבצע באמצעות סיבוב הנעל הצידה בזווית מסוימת. יחד עם זאת ישנן דוושות בהן ניתן לכוון את עוצמת החיבור כך שגם משיכה חזקה של הנעל כלפי מעלה, ללא סיבוב הצידה, תשחרר את הנעל מהדוושה. תכונה זו מתאימה כמובן לרוכבים מתחילים שעדיין לא סיגלו לעצמם את התנועה הנכונה והיא מאפשרת להם להתנתק ביתר קלות גם אם עשו את התנועה האינסטינקטיבית של הרמת הרגל במקום סיבובה. השליטה בעוצמת החיבור שונה מחברה לחברה, ישנן חברות בהן הדבר נעשה באמצעות בורג המותח קפיץ בתושבת שעל הדוושה, באחרות יש לרכוש Cleat מיוחד הבנוי כך שישתחרר יותר בקלות (נקרא Panic ואפשר להבין מדוע J ) וישנן כאלו בהן ה-Cleats מותאמים לכל נעל בנפרד (ימין ושמאל) והחלפה בניהם (הרכבת ימין בשמאל וההפך) מאפשרת שחרור קל יותר.
משטח הדריכה – ישנן דוושות אוטומטיות בהן בנוסף למערכת החיבור, ישנו משטח דריכה רחב כך שהרוכב יכול לבחור להתנתק מהדוושה בקטעים מסוימים, להניח את הנעל על הדוושה ועדיין לזכות באחיזה ושליטה. חברות אחרות מציעות דוושות בהן ישנה רק מערכת חיבור זערורית ללא משטח דריכה כלשהו. דוושות אלה אינן מאפשרות הנחת הנעל בשום פוזיציה למעט זו בה הנעל מחוברת.
משקל (ומחיר) – לא לחינם כרכנו את שני הפרמטרים הללו יחד. ככל שהדוושה תהיה קלה יותר, בעלת מסבים משובחים יותר ובנויה מחומרים אקזוטיים יותר, כך יהיה מחירה גבוה יותר...
אין באמת דרך לדעת מראש איזו דוושה מתאימה עבורכם ולמעשה זהו תהליך ארוך של ניסוי וטעייה. מאחר ודוושות אוטומטיות הנן מוצר יקר יחסית, אנו ממליצים לכם לנסות במידת האפשר להיעזר בחברים להם יש דוושות כאלו ולהתנסות קצת בסוגים שונים לפני שתבחרו במערכת שתלווה אתכם הלאה. בעניין הזה חשוב לציין שרוב הרוכבים בהם נתקלנו נאמנים למערכת אחת ולרוב לא עוברים בין מוצרי חברה אחת לאחרת.
2. הרכבה וכיול
אחרי שבחרתם את הדוושה המועדפת עליכם חשוב לוודא שהמערכת מורכבת נכון ובעיקר – שהיא מכוילת בהתאם לצרכים שלכם. אם אתם חוששים (כמו רבים) מחוסר היכולת לשחרר את הנעל, וודאו כי אתם רוכשים קליטים מתאימים ומקבלים מהמוכרים בחנות הסבר והדרכה כיצד לכוון את עוצמת השחרור. בנוסף, למיקום הקליט בנעל יש חשיבות אדירה, בעיקר בהיבט ביו-מכאני! בכל הנעליים המותאמות לקליטים החיבור לקליט נע על מסילה כך שניתן לכוון את מיקום הקליט. הצבת הקליט קדימה או אחורה מדי בנעל יכול לא רק למזער את יתרונות המערכת אלא בעיקר לגרום לנזקים בריאותיים בשל מנח הרגל מה שיתבטא בכאבים ובמקרים חמורים – בדלקות ובפציעות של ממש! כלל האצבע אומר שהקליט צריך להיות ממוקם במרכז כרית כף הרגל (החלק הקדמי של הרגל) אך מומלץ לעשות ניסוי ואם אפשרי – לפנות לאיש מקצוע מתחום התאמות האופניים כדי שימדוד אתכם וינחה אתכם היכן למקם את הקליט.
בתמונה: למיקום הקליט על הנעל חשיבות עליונה!
3. תחזוקה
שמעו בעצתנו ומעת לעת נקו את הברגים המחברים את הקליט לנעל (שראשיהם התמלאו בעפר ובוץ), פרקו אותם, שמנו וגרזו קצת והרכיבו חזרה. אין לך דבר מתסכל יותר מבורג שאי אפשר לפתוח אותו כשרוצים להחליף קליט.
ואם בהחלפות עסקינן... חברות שונות עושות שימוש בקליטים העשויים מחומרים שונים שחלקם פריכים יותר (כמו פליז) ולכן נשחקים. יש להחליף קליטים שחוקים כדי לוודא שהחיבור לדוושה ישמר.
מדי פעם יש כמובן גם לנקות ולשמן בעדינות את מערכת הקפיצים/תושבות ואם ניתן, גם לגרז (או להחליף) את המסבים שעל ציר הדוושה.
4. אימון
זהו אולי הסעיף החשוב ביותר ולכן השארנו אותו לסוף. על אף שהוא נשמע בנאלי, תתפלאו לדעת כמה אנשים פוסחים עליו ואז מתפלאים שמצלמים אותם אחר כך מבצעים התהפכויות ספקטקולאריות כשהאופניים מחוברים אליהם... אנו ממליצים לכם בחום (רב) להקדיש כמה שעות בשבוע רק לתרגול חיבור ושחרור. גשו למדשאה הקרובה לביתכם (כך אם תפלו, לא תחטפו...) ופשוט תרגלו שוב ושוב חיבור ושחרור. בשלב הראשון עשו זאת כשאתם נשענים על משהו סטטי, אחר כך תוך כדי רכיבה כשתרגישו בטוחים נסו לעשות זאת תוך שאתם עומדים במקום בלי להיתמך בכלום תוך שמירה על שיווי משקל ולבסוף אתגרו את עצמם ברכיבה טכנית יותר (טיפוס מדרגה, סלאלום וכיו"ב). רק כשתנועת סיבוב הרגל הפכה לטבע שני צאו לרכיבה רגילה בשטח!
בסרטון - מישהו שלא כל כך הצליח להשתחרר... :-)