לפני שהרשתות החברתיות פרצו לחיינו, מלאכת הדאווין הייתה קשה יותר. בהיעדר אמצעי שיווק דיגיטליים, היכולת להצהיר בפומבי כמה אתה אלפא, הצטמצמה למעגלים הקרובים בלבד והשוויץ, היה קטן בהתאם. אבל היום, אם בא לך להראות כמה אתה שווה, מספיק שתעלה תמונת סלפי שזופה מחרטום היאכטה שלך ותברך את רבבות עוקביך בשבת שלום וכולם מיד יישאו אותך על כפיים משל היית אל בשר ודם. בואו נודה על האמת, אם מחר בבוקר צוקרברג יחליט שהוא מוריד את השאלטר, מיליונים ברחבי העולם יחוו התקף חרדה של ממש, כי עכשיו איך יוכלו לשתף את התמונה שלהם קופצים את הדרופ או צילום מסך של הקום שהשיגו בסטראווה?
כן, הפכנו להיות סאקרים של צומי ותכלס, זה די עצוב. אחת ההוכחות לכך היא חוק קנינגהם הקרוי על שמו של האוורד קנינגהם (ממציא הויקי) שהסתמך על משפט צרפתי עתיק האומר :"prêcher le faux pour savoir le vrai" שפירושו - שקר כדי לגלות את האמת. קנינגהם גילה שברשתות החברתיות יותר קל לקבל תשובה עבור שאלה, אם פשוט תכתוב משהו שגוי שכן הדחף להוכיח שאתה חכם יותר ולתקן את הטעות, גובר על הרצון פשוט לעזור... התכונה הזו אגב, משותפת לשני המינים.
אולי עוד כמה עידני אבולוציה יגאלו אותנו מההתנהגויות החייתיות האלו והן יישארו נחלתם הבלעדית של הזכרים בנשיונל ג'אוגרפיק, אבל בינתיים, חברים, עזבו אתכם מההתכתשויות המיותרות והניסיונות להראות כמה אתם חכמים/חזקים/מוצלחים/עשירים/יפים/רוכבי על... פשוט תרכבו.
** למען הסר ספק, תמונות סלפי שלך, כן, שלך, בביקיני עם פרצוף דונלד-דאק, זה לא פחות פתטי.