פק"ל קק"ל - אחד על אחד עם זהר צפון

אחרי שנה הודיעו לי שאני לא מועמד לקבל רכב, למרות שהתפקיד שלי הוא תפקיד שטח. אמרתי להם אוקי אין בעיה, אמרתם לי לקנות אוטו לשנה אחת בלבד, אז מכרתי את האוטו והודעתי: "רבותי מרגע זה אני לא יוצא מהמשרד אם אתם לא דואגים לי להסעות"

עדיין הייתי צריך אופניים בשביל להגיע לסופר, לבית ספר ולחוגים בבאר שבע. אמרתי לעצמי אין בעיה נקנה איזה אופניים ב 300-200 שקלים ונתגלגל איתם. באותה תקופה היה לי חבר טוב מאוד שהיה פריק של גאדג'טים. הוא קנה אז קנונדייל Super V 500, הדגם הראשון שהגיע לארץ עם לפטי, תכלס הוא מאוד התלהב כגאדג'ט. הוא אמר לי תשמע: "אל תקנה סתם אופניים, תקנה אופניים טובים. אתה הרי אדריכל נוף, תקנה אופניים, תתמחה בתכנון שבילי אופניים ואז תוכל להתפטר מקק"ל ולפתוח משרד לתכנון שבילי אופניים והבונוס זה שנרכב ביחד בשבתות".

ואללה השתכנעתי... הלכתי איתו לקנות את האופניים הראשונים שלי,Giant Boulder אופני כרומולי קשיחים ששוברים את השיניים, ובאמת התחלתי לרכב בשבתות ותוך כדי התחלתי לחשוב גם על הנושא של שבילי אופניים בקק"ל.

ב-98-99 אף אחד עוד לא ידע מה זה סינגלים. הייתה איזה תחושה של יחידת עילית כזאת, עם כ-20 חברה משוגעים שרוכבים על אופניים בכל מיני מקומות, ואמרתי לעצמי בוא אני אתחיל לתכנן שבילי אופניים ביערות כשלא היה לי מושג בכלל על מה מדובר.

בזמנו במגזין אופניים (זצ"ל) היה בחור בשם צביקה אשכנזי שכתב את הטיול החודש, יצרתי איתו קשר כדי להבין בכלל מה זה לטייל עם אופניים. אחרי שנפגשתי איתו לשיחה, הוא הציע שאצטרף אליהם לטיול ביער יתיר. יצאנו אני עם האופניים הריג'יד שלי, קסדה מעוכה ומכנסיים ארוכים, והחברה של צביקה שנראו לי מקצועיים ברמה לא נורמאלית עם אופניים קצת יותר טובים וקסדות שלא נשברות.

הרכיבה היתה בעיקר על דרכי ג'יפים ושבילי אש, ודרך זה אפיינו את המסלולים שצריכים להתחיל בחלק מישורי ואז קצת עולים ואז קצת יורדים.

את המסלולים הראשונים התחלנו לסמן ביער להב וביער שחריה, מסלולים הזויים על שבילי אש ירידות על דרכי מצה מהודק עם התחפרויות וכו', דברים שהיום לא היה סיכוי שהייתי קרוב ללאשר אותם- פחד אלוהים...

בוא נדבר קצת על התמורות שהענף הזה עבר במהלך השנים. ראשית מה שהיה נחלתם של מספר משוגעים לדבר הפך להיות מסה רצינית של משתמשים, מנעד האנשים השתנה והתרחב וכן וסגנונות הרכיבה השתנו והתרחבו, ובכללם השיגעון התורן שהוא כמובן האופניים החשמליים.

קודם כל אל תקרא לזה שיגעון, כי זה לא שיגעון תורן זה העתיד של תעשיית האופניים לצערי הרב.
כמי שרוכב על אופני זנב קשיח מכרומולי אני רואה את זה בעצב רב, אבל אתה לא יכול להילחם בזה כי בסוף מדובר בתעשייה וכמו כל תעשייה היא רוצה למכור לך יותר, היא רוצה למקסם רווחים, והיא רוצה לצמוח.

 

האם אתה רואה את הנושא של הכניסה של אופניים חשמליים לענף במספרים גדולים כארגומנט שישפיע גם על מבנה הסינגלים, על אורכם, אופיים? האם זה משהו שקק"ל לוקחים/ יקחו בחשבון בתכנון שבילים עתידי?

למען האמת כל הנושא הזה הוא עדיין בחיתולים, לא רק בארץ גם בעולם. גם באירופה ששם כולם מתעסקים בזה קצת יותר מאיתנו וגם בארצות הברית השונות היא מאוד גדולה. בארצות הברית למשל אתה לא יכול להיכנס לסינגל ביער עם אופניים חשמליים, באירופה בחלק מהמקומות אתה יכול בחלק לא. בארץ לשביל ישראל לאופניים את לא יכול וגם בשמורות טבע את לא יכול. אצלנו כרגע מתלבטים או מתחבטים מה עושים עם זה. אני יודע למרות שלמרות הכל בפועל אנשים רוכבים. ככלל בפועל אנשים בישראל עושים הרבה דברים. בפועל 90% מהאופניים החשמליים בעיר הם לא חוקיים ואני מניח שזה יגיע מתישהו ליער, אני לא עיוור למציאות. ישראל וחוקים הם שני דברים שלא מדברים ביחד.

העתיד של האופניים החשמליים בישראל הוא כנראה אופניים חשמליים ללא דיווש בכלל. ומי שיגיד לי שאני טועה אנחנו ניפגש בעוד עשר שנים ונראה אם טעיתי או לא. כי שבן אדם מחפש נוחות ומינימום מאמץ מה יותר מינימום מאמץ מלא לדווש בכלל.

יש לזה השלכות זה ברור, אבל אין הרבה מחקרים בחו"ל. אני קראתי מחקר ש IMBA עשו בו הם בחנו את ההבדלים בהשפעה של הולכי רגל, אופניים רגילים, אופניים חשמליים ואופנוע על סינגלים, ובחנו מגוון סינגלים בתנאי קרקע שונים ותנאי שטח שונים. מה שהם בדקו הוא את הדפורמציות בקרקע, עד כמה הקרקע זזה. השורה התחתונה שלהם הייתה שהולך רגל, אופניים רגילים ואופנים חשמליים זה קבוצה אחת ואופנועים היא קבוצה אחרת לגמרי. ההבדל בין אופניים רגילים לחשמליים היה מאוד מאוד קטן, אבל כשצוללים לנתונים של המחקר מגלים שיש שני מקומות שבהם יש הבדל משמעותי בין אופניים רגילים לחשמליים וזה בסוויצ'בקים וטיפוסים וזה משהו שאנחנו יודעים ומודעים לו ככלל. האם זה מסובך? לא. האם אפשר לתכנן את זה נכון? כן.

לגבי האורכים של הסינגל, אז זה לא רק האורכים. רוב השוק של האופניים החשמליים זה לא קהילת הרוכבים היום, אלה אנשים שישבו על הספה בבית ולא רכבו מעולם. זאת אומרת ראשית כמות הרוכבים תגדל בצורה דרסטית ושנית משך הרכיבה יגדל. אם היום רוכבים בקבוצות מעורבות אז האופניים החשמליים מוגבלים לחוליה החלשה ביותר שזה נגיד הרוכב על ז"ק הריג'יד, אבל ככל שיהיו יותר קבוצות של אופניים חשמליים אז במקום לרכב בממוצע 20 ק"מ ברכיבה הם יעשו 40-45 ק"מ. אנחנו בהחלט מוכנים לזה ובתוכנית האב הארצית שלנו לשבילי אופניים יש בנק שבילים של 6,600 ק"מ כולל כל פירטי הביצוע.