ימים אחדים לאחר השריפה ערכו אנשי המקצוע של קק"ל סיור בשטח, שבמהלכו התברר כי אף שהגזעים ונוף העצים נשרפו, צוואר השורש של חלקם נותר חי. מאחר שהעצים לא יוכלו עוד לשמש כעצי צל רחבי נוף בחניון, הוחלט שלא לוותר עליהם, ובמקביל לשיקום החניון באמצעות שתילת עצי זית בוגרים, הגדמים השרופים, נעקרו והועברו בחלקים למשתלה, בניסיון להצילם ולהעניק להם חיים חדשים.
הגדמים הונחו במצע מיוחד בשם פומיס, המאפשר שמירה על לחות אופטימלית לצד כניסת חמצן לסביבת השורשים, ובכך מפחית את הסיכון להתפתחות ריקבון. כדי לעודד את תהליך ההשרשה, הגדמים נשמרים בחממה שווילונותיה סגורים, בתנאים של חום ולחות גבוהה של כ-70%.
בשלב הראשון מוסרת מרבית העלווה מהגדמים, כדי לצמצם את איבוד המים ולמנוע את התייבשותם בטרם התפתחה מערכת שורשים חדשה. כעבור כחודש מתחילים לפרוץ מהם עלים חדשים ורעננים, ולאחר כמה שבועות נוספים מתחילים להיווצר גם שורשים.
השיטה מבוססת על טכניקה מעולם הבונסאי, שנלמדה משי כהן, אמן הבונסאי של הגן הבוטני בגבעת רם, במסגרת שיתוף פעולה עם מרחב מרכז בקק"ל. בעולם הבונסאי, לעצים מבוגרים בעלי היסטוריה, מבנה וטקסטורה ייחודיים יש ערך אמנותי ובוטני רב. במקרה זה, המראה העתיק וסימני השריפה שנותרו על הגדמים צפויים להפוך לחלק מרכזי בעיצובם.
לדברי רותם אטיאס מנהל משתלת אשתאול מקק"ל, ״העצים נפגעו באופן קשה, אך גילינו שבתוך הגדמים עדיין נותרו חיים. הטיפול המדויק והתנאים בחממה מאפשרים לפתח מערכת שורשים חדשה ולהפוך עצים שנחשבו אבודים לעצים בעלי אופי וסיפור יוצאי דופן".
לאחר השלמת ההשרשה יעברו הגדמים תהליך עיצוב ייעודי כבונסאי, ובהמשך יוצגו לקהל הרחב בגן הבוטני בגבעת רם ובמשתלת אשתאול של קק"ל.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני בגבעת רם וממחברי הספר האדום העוסק בצמחים בסכנה: ״לבלוב גדמי הזיתים העתיקים מדגיש לנו את החיות ואת כוח ההתחדשות והשרידות של העצים, יצורים שחיים יותר מאיתנו ומייצרים הרבה יותר צאצאים מאיתנו״.