דווקא בערי הפריפריה וביישובים שבהם מבנים ישנים נמצאים בסיכון גבוה יותר במקרה של רעידת אדמה, ההתחדשות העירונית מתקשה לצאת לדרך. זאת בגלל בעיה של חוסר כדאיות כלכלית. כפועל יוצא, תוכניות אינן מקודמות בערים אלו.
כעת מבקשת קק”ל להיכנס ולטפל בפער הזה.
באזורים אלה וברשויות אלה קיימות שתי בעיות. מצד אחד, מבנים ותיקים שאינם עומדים בתקני הבנייה העדכניים וסיכון סייסמי משמעותי; מצד שני, ערכי קרקע נמוכים שהופכים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית לפחות אטרקטיביים עבור השוק הפרטי.
גם במקרים שבהם המדינה מוכנה להעמיד תקציבים, הדרך לביצוע אינה תמיד פשוטה. אחד החסמים הוא היעדר תוכניות מפורטות שמגדירות מראש היכן ניתן להתחדש, כמה ניתן לבנות, אילו תשתיות ומבני ציבור נדרשים ומה יכול להפוך את הפרויקט לכדאי מבחינה כלכלית.
לשם כך קק”ל תממן ותוביל הכנת תוכניות ייעודיות לכל רשות שתיכלל במהלך. התוכניות יגדירו את מתחמי ההתחדשות, זכויות והיקפי הבנייה, צורכי התשתית והשטחים הציבוריים, וינסו לייצר בסיס תכנוני וכלכלי שיאפשר לרשויות וליזמים להתקדם לפרויקטים בפועל.
בקק”ל מחברים את המהלך גם לשמירה על השטחים הפתוחים. התחדשות בתוך הערים הקיימות יכולה לאפשר את חיזוק הפריפריה והגדלת היצע הדיור מבלי להרחיב את הבנייה לשטחי יער ולשטחים פתוחים.
עלות הכנת תוכנית עבור רשות מקומית מוערכת בעד כ־3 מיליון שקל, והיקף התוכנית הכולל יעמוד על עד 33 מיליון שקל בשנים 2026–2027. הרשויות שייכללו במהלך והיקף ההשקעה בכל אחת מהן ייקבעו בהתאם לצרכים ולקריטריונים מקצועיים ובתיאום עם הרשויות המקומיות.
יו”ר קק”ל, אייל אוסטרינסקי: “בישראל נוצרה מציאות שבה דווקא במקומות שזקוקים יותר מכל להתחדשות, היא מתקשה לצאת לדרך. בפריפריה יש מבנים ישנים, סיכון ממשי במקרה של רעידת אדמה ורשויות שרוצות להתחדש, אבל השוק לבדו לא תמיד יכול לתת את המענה. התפקיד שלנו הוא להיכנס בדיוק למקומות האלה, להסיר חסמים ולייצר את התנאים שיאפשרו לפרויקטים להתקדם. זו מבחינתנו המשמעות של חיזוק הפריפריה: לא רק לדבר על הפערים, אלא להשתמש ביכולות ובמשאבים של קק”ל כדי לייצר שינוי בשטח, תוך שמירה על היערות והשטחים הפתוחים. מהלך זה הוא חלק מתוכנית אסטרטגית גדולה של קק”ל להיכנס לעולם ההתחדשות העירונית בערי הפריפריה.”