הדמית מצודת גלאון בימי השופטים. AI על בסיס הצעת שחזור של דר איתמר וייסביין
הבוקר, חמישי 29.10, תחנך מצודת גלאון המחודשת ביער גוברין, לאחר השלמת עבודות חפירה, שימור, פיתוח והנגשה של קק"ל ורשות העתיקות, שיאפשרו לציבור הרחב ליהנות מאחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים באזור.
"מצודת גלאון מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, שבה נאבקו הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה", אומרים ד"ר סער גנור וד"ר איתמר וייסביין, שחפרו את האתר מטעם רשות העתיקות. "בתחילת המאה ה-12, ארץ כנען עוד נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים והפלשתים, דבר שגרר סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובים מדם. נראה, שמצודת גלאון הוקמה במיקום אסטרטגי, הצופה על הדרך הראשית שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה, מתוך ניסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש".
מצודת גלאון שוכנת בלב יער גוברין, שנטיעתו החלה בשנת 1963, המשתרע על פני כ־4,400 דונם. היער כולל עצי מחט, עצים רחבי עלים וחורש ים־תיכוני, ומהווה מוקד טבע ירוק ושופע פריחה עונתית.
מצודת גלאון לאחר הסדרת האתר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
קק״ל השקיעה כ־400 אלף ש”ח בעבודות, שכללו את שימור וחידוש המצודה עצמה, ציפוי המבנים בחומר משמר המשתלב בנוף ובאופי האתר, הדגשת חדרי המצודה והמבנה כולו, וכן פיתוח תשתיות למבקרים ובהן הסדרת חניה ודרך גישה, הקמת חניון פיקניק, יצירת חניות נגישות, שביל נגיש למצודה ומערך שילוט חדש.
האתר חודש במסגרת שיתוף פעולה בין קרן קימת לישראל לרשות העתיקות, שפעלו יחד לחפירה, שימור ופיתוח המקום, תוך שמירה על ערכיו ההיסטוריים והנגשתו לכלל הציבור, ובפרט לאנשים עם מוגבלויות.
מצודת גלאון לאחר הסדרת האתר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
יו״ר קק״ל, אייל אוסטרינסקי: ״שימור אתרי המורשת של ארץ ישראל הוא חלק מהחיבור שלנו לשורשים ומהאחריות שלנו להעביר את הסיפור של הארץ לדורות הבאים. מצודת גלאון מאפשרת לציבור לפגוש מקרוב פרק מרתק בתולדות הארץ, בתוך נופי יער גוברין. בקק״ל אנחנו פועלים לשמר את המורשת ההיסטורית, לצד פיתוח היערות והנגשתם לציבור הרחב, כדי לאפשר לכל אחת ואחד ליהנות מהשילוב הייחודי של היסטוריה, טבע וטיול. שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות מאפשר לנו להפוך אתרים בעלי ערך היסטורי למקומות חיים, נגישים ומשמעותיים עבור הציבור כולו״.
לדברי עמי שחר, סמנכ"ל שימור ברשות העתיקות: "מבחינתנו, הארכיאולוגיה לא מסתיימת בחשיפת השרידים; חשוב לא פחות להבטיח שהאתרים שרשות העתיקות חושפת יישמרו לאורך שנים, ושהציבור יוכל להמשיך וליהנות מהם גם בעתיד. מצודת גלאון היא דוגמה יפה לשיתוף הפעולה עם קרן קיימת לישראל, שמתחיל כבר בשלב החפירה הארכיאולוגית, נמשך בעבודות השימור ומגיע עד לפתיחת האתר למבקרים." אנחנו מזמינים את כולם להגיע, לטייל בין שרידי המצודה הקדומה וליהנות משילוב ייחודי של היסטוריה, טבע ונגישות בלב יער גוברין".
לדברי שר המורשת, ח"כ עמיחי אליהו, "בימים שבהם מדינת ישראל נדרשת לעמוד על ביטחונה, מצודת גלאון מזכירה לנו שהמאבק על הארץ איננו סיפור חדש. כבר בימי השופטים התמודדו כאן קבוצות ישראליות עם מציאות של עימותים מול עמים שכנים, וממש כמו היום - מתוך מציאות מורכבת, הלכה והתבססה אחיזה ישראלית איתנה במרחב. הביקור באתר מחבר אותנו לשורשים, ומחדד את האחריות שלנו להמשיך ולשמור על הארץ שלנו, מכל משמר".
כלים בני 3200 שנה מחפירת גלאון. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות