"בבית סבי וסבתי ז"ל הייתה חצר רחבת ידיים ובה צמח עץ איקליפטוס גדול. בכל חופשה בה היינו מגיעים לבקרם (21 נכדים), היה העץ המקום שבו התאספנו, שיחקנו ונהנינו מהצל שהעניק. אני זוכרת אף שאחד מבני הדודים חרט על גזעו לב ובתוכו את שמי. כשסבא וסבתא נפטרו עבר הבית לבעלות אחד הילדים והעץ לא נשאר, אך הזיכרונות נחרטו בליבנו".