בתחילת המאה ה-20 סממני החג לא היו שכיחים כהיום. עבור קהילות יהודיות שונות בעולם, סימל ל"ג בעומר דברים שונים והיה מועד לחגיגות שונות. במכתב אשר יצא מהלשכה הראשית של קק"ל אל לשכותיה השונות ב-24.3.1934, מפורטות דוגמאות לדרכים שבהן צוין ל"ג בעומר בגולה. כך, לדוגמה, בפולין שימש החג כ"יום מפקד כללי של הערכה עצמית" עבור תנועות הנוער, ואילו תנועת "מכבי" קיימה תחרויות ומשחקים ספורטיביים. במדינות אחרות הושרש מנהג "יום האינטליגנציה העברית למען גאולת הארץ" [מתוך "מכתב מאת לשכה מרכזית קק"ל אל לשכות ארציות קק"ל, 21.3.1934, בדבר ל"ג בעומר", מתוך תיק מפעלים, מפעל ל"ג בעומר" (KKL5\6313), 1933-1935].
לאורך השנים ניסתה קק"ל להקנות לחג משמעויות מודרניות שונות. כך, למשל, החל בשנות ה-30, שיתפה קק"ל פעולה עם ארגון ויצ"ו כדי להפוך את ל"ג בעומר ליום האישה למען קק"ל. במסגרת שיתוף הפעולה קידמה קק"ל מפעלי התרמה ייעודיים והדפסת כרוזים וכרזות. מעניינות במיוחד חוברות ויצ"ו ליום האישה, שהודפסו בשיתוף פעולה עם קק"ל, וכללו מאמרים שונים, שירים וסיפורים בנושא נשים, ל"ג בעומר וקק"ל.
ל"ג בעומר השתנה והתפתח עד ימינו. מיום האישה לחג המדורות, ניתן לראות את התפתחות מאפייני החג, כמו רבים מחגי ישראל, בתיקי קק"ל ההיסטוריים השמורים בארכיון הציוני המרכזי.