חשיבותו ויחודו של הארמון הוא בהיותו אחד הארמונות השלמים שנחשפו עד כה בארץ מתקופת בית ראשון. יחודו של הארמון בעיצובו, ממנו ניתן ללמוד רבות על מגמות העיצוב שרווחו בתקופת בית ראשון. הארמון משתרע על 300 מ'. בנוסף יכול המבקר באתר לצפות באתר בשרידי התקופות השונות בתולדות ירושלים, מהמאה התשיעית לפני הספירה ועד לסוף המאה העשרים: ממצאים מהתקופה הפרסית, קולומבריום ומקוואות מתקופת בית שני, וילה ובית מרחץ של הלגיון העשירי הרומי, מנזר ביזנטיים וממצאים מהתקופה המוסלמית הקדומה.
האתר נחפר לראשונה בשנות החמישים ונזנח , בשנים האחרונות חפר באתר גדעון סוליני מרשות העתיקות. בשנת 1996 חברו משרד התיירות, קרן קימת לישראל, רשות העתיקות וקיבוץ רמת רחל לפרויקט משותף והוחל בהכנתה של תכנית לשימור האתר ולהכנתו לקהל מבקרים. בשנת 2000 החל בביצוע הפרויקט שעלותו כ -1.3 מיליון ש"ח. משרד התיירות , באמצעות החברה הממשלתית לתיירות מימן כ- 1/3 מהפרויקט, היתרה מומנה ע"י קרן קימת, קיבוץ רמת רחל ורשות העתיקות. על הביצוע אמונים היו קק"ל, שהשקיעה בפן הירוק של הפרויקט, וקיבוץ רמת רחל.
תכנון הפרויקט נעשה תוך אימוץ גישה חדשה לטיפול באתרים ארכיאולוגים. הגופים השותפים בפרויקט השקיעו מאמץ וזמן בכדי ליצור פרויקט ייחודי, שימור ארכיאולוגי תוך שילוב של אומנות עכשווית. הפרויקט תוכנן ע"י הפסל רן מורין שאומר:
"חיפשתי דרך לתקשר עם הקהל מבלי להרוס את האותנטיות. בניתי עמודי אבן מאותו חומר שממנו עשויים האבנים המקוריות, אבל עשיתי אותן שונות בגודל ולכאורה נראה כי הן עפות באוויר. השימוש באלמנטים פיסוליים נועד להמחיש למבקר את אופיו של המקום בעת העתיקה, בדרך של דמיון חזותי הנעזר באלמנטים פיסוליים אומנותיים ולאו דווקא בדרך של עבודת שימור שיחזור מוכרת ורגילה".
לצד הפרויקט הארכיאולוגי פותחו בסביבת האתר שבילי הליכה שטופלו בצורה נופית ייחודית וכן שוקם אזור מוצבי תש"ח.
המבקר באתר ייהנה גם מתצפית עוצרת נשימה על ירושלים במצפה יאיר, שהוקם לזכר בן הקיבוץ יאיר אנגל ז"ל , אשר נהרג בעת מילוי תפקידו, ומטילת המגיעה עד לפארק הזיתים, שהכשירה בעבר קרן קימת לישראל.
האתר פתוח לציבור ללא דמי תשלום. תפעול הפרויקט לאחר פתיחת האתר יהיה באחריות קיבוץ רמת רחל. בעתיד מתוכנן במקום גם ארכיון ומוזיאון שיוקם בבריכת המים הישנה.