המחקר בחן את הגורמים המשפיעים על זיהום נחלי מרכז רמת הגולן באמצעות שילוב של נתונים הידרולוגיים, מטאורולוגיים, מודלים מרחביים וניתוח שינויים בדפוסי רעייה לאורך ארבעה עשורים. ממצאי המחקר הראו כי לאורך השנים חל שיפור כללי באיכות מי הירדן ההררי, וכי ברוב המקרים לא נמצא קשר מובהק בין שנים שחונות לבין הידרדרות באיכות המים.
בניגוד להנחה המקובלת, במספר נחלים נמצאו ערכי זיהום גבוהים דווקא בשנים בעלות ספיקות גבוהות מהממוצע. המודל המרחבי הצביע על כך שאירועי גלישת שפכים באזורים בעלי קישוריות הידרולוגית גבוהה מהווים מקור משמעותי לזיהום הנחלים ולהסעת מזהמים במורד האגן.
מסקנת המחקר היא שיש לחזק את הפיקוח והאכיפה על מקורות זיהום לצד פעולות לאצירת אירועי גלישה בסמוך למקורות הזיהום , במיוחד באזורים רגישים הידרולוגית, זאת כדי לצמצם את הפגיעה באיכות המים ובמערכות האקולוגיות של נחלי הגולן והכנרת.