נורית כהן

מתנדבת בזק"א, עברה בין בתים שנחרבו למכוניות שנשרפו, קילפה כתמי דם ודאגה שהכל יגיע לקבורה. "עטפתי גופה עם כל חלקיה המפוזרים סביבה, ולא פעם גם הכנסתי לשק גוף וראש בנפרד. זה היה קשה, אבל הגעתי גם למשימה הזו עם המתנה שאבא שלי נתן לכל אחת מארבע בנותיו: להיות עצמאיות ולראות את האחר. ככה, עם המטען המחייב הזה, עטפתי. הרגשתי שאני במשימה לאומית, תורמת משהו לערך היהודי והציוני".

צילום: אלכס קולומויסקי, מערך הסברה קק''ל