רקפת דוד-שורץ, נטשה קינג
המגוון הגנטי בעצי היער הוא תשתית בלתי נפרדת מחוסנן של המערכות האקולוגיות, והוא מאפשר את המשכיות שירותי המערכת האקולוגית שהן מספקות. מאמצים נרחבים לניטור ולשימור גנטי הנעשים במדינות שונות מציבים סטנדרטים מדעיים לניהול יחידות שימור. מנקודת מבט גלובלית הצטרפותה של ישראל למאמץ הזה היא הכרח אסטרטגי, שכן ישראל היא קצה גבול תפוצה דרומי עבור מינים רבים. האוכלוסיות המקומיות נושאות מטען גנטי ייחודי להתאמה ליובש, אך הן סובלות מקיטוע ומבידוד המגבירים את הסיכון לשחיקה גנטית. המאמר קורא להטמעת כלים גנומיים מתקדמים, המאפשרים למדוד באופן מדויק את פוטנציאל ההסתגלות במרחב, כדי להבטיח את עתיד היערות.
להורדת המאמר