הכרמל - חמש שנים אחרי

קק"ל ושותפיה פעלו רבות במהלך שנים אלה לשיקום היער ולהגנה עליו מפני שריפות עתידיות. נטיעות חדשות, חוטרים שפרצו באופן טבעי לאחר השריפה, קווי חיץ שנפרצו, טראסות ששוקמו ופעולות רבות נוספות החזירו לכרמל את הצבע הירוק שכל כך אופיינו לו.

במלאות חמש שנים לאסון ערכה קק"ל סיור לעיתונאים, שבו ראו כיצד הצבע הירוק שב ליער ושמעו על פעילות השיקום שהובילה קק"ל, הודות לכ-30 מיליון ש"ח שנתרמו מידידי קק"ל במדינות הבאות: גרמניה, הולנד, פינלנד, צ'כיה, צרפת ושוויץ, ארה"ב וקנדה, אוסטרליה, מדינות אמריקה הלטינית וישראל.

"מרשים לראות איך האזור כולו חזר להיות ירוק, במיוחד בשטחים שקק"ל מנהלת", פתח את היום מנהל מרחב צפון בקק"ל יפתח הרחול.

ירוק בכרמל. צילום: יואב דביר

המדען הראשי של קק"ל ד"ר עמרי בונה הציג את הלקחים בעקבות שריפת הענק וכיצד הם מיושמים בשטח. הוא החל בסקירה של השריפות שעברו על הכרמל ב-30 השנים האחרונות וציין בצער: "בעבר היו בכרמל אלפי עצים עתיקים בני 100 שנים ויותר, אבל היום נשארו רק כמה עצים ותיקים בודדים. אנחנו מאפשרים לטבע לשקם את עצמו, והתפקיד העיקרי שלנו הוא ללמוד מהטבע ולעזור לו איפה שצריך".

ד"ר בונה פירט כמה מהצעדים המרכזיים שביצעה קק"ל בשנים האחרונות כדי להגן על הכרמל מפני שריפות עתידיות: יצירת קווי חיץ למניעת התפשטות הלהבות, סלילת דרכי מעבר שמאפשרות לרכבי הכיבוי גישה למוקדי השריפה, דילול עצי האורן, עידוד המרעה לצמצום כמות חומרי הבעירה ביער, פיתוח מערכת לחיזוי סכנת שריפות בשיתוף עם השירות המטאורולוגי והרחבת מערך כיבוי האש, בעזרת ידידי קק"ל ברחבי העולם.

פסי חיץ למניעת שריפות. צילום: יואב דביר

550 דונם של קווי חיץ נפתחו בכרמל על ידי קק"ל בעקבות השריפה, ביניהם קווים שמקיפים את היישובים ומגינים על בתי התושבים ועל האנשים החיים בהם.

הסיור בשטח נערך לאורך "שביל הבריאות", שביל באורך כחמישה קילומטרים שפיתחה קק"ל ביער להנאת המטיילים. התחנה הראשונה היתה בחלקת הניסויים שהקימה קק"ל בעקבות השריפה, ובה היא בוחנת את השפעת דילול היער באמצעים מכניים על התחדשות הצמחייה.

מנהל מחלקת יער במרחב צפון כליל אדר הסביר שהמטרה היא לפתח את טכניקות הדילול היעילות ביותר ולגבש ממשק לדילול אופטימאלי של היער, למניעת שריפות ועל מנת להבטיח שמגוון מינים יתקיים ביער. "עצים רחבי עלים יכולים להתחדש בעקבות שריפות בזכות מערכת השורשים שלהם, שאינה נפגעת", הסביר אדר. "עצים מחטניים מפיצים את זרעיהם לאחר שהאצטרובלים מתחממים באש".

יער מעורב סטנדרטי באזור זה יכול לכלול כ-100 עצים לדונם. כאשר אורן ירושלים מפיץ עצמו אחרי שריפה, ריכוז העצים יכול להגיע ל-10,000 עצים לדונם. כמובן שכמות כזאת של עצים יוצרת סכנת שריפות חמורה, ואינה מאפשרת למגוון ביולוגי להתקיים.

בהמשך, צפו האורחים בדילול ידני של אורנים, שמתבצע במזמרות ובמספריים, ללא פגיעה בחורש הטבעי. "להיות יערן זו שליחות, כי המשימה שלנו היא להבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מיערות בריאים ויפים", אמר יערן קק"ל באזור הכרמל מיכה סילקו.

לצד היערנים המקצועיים של קק"ל, מתנדבים רבים באים לסייע במלאכת השיקום. בחמש השנים שחלפו מאז השריפה הגיעו לכרמל 25 אלף מתנדבים מכל העולם – תלמידי בית ספר, חניכי תנועות נוער, חיילי צה"ל, עולים חדשים, משלחות מחו"ל ומתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה.

בין משתתפי הסיור היתה גם נציגת מלון יערות הכרמל מיכל מינסקי, שהיתה נוכחת במקום בזמן ששריפת הענק פרצה. היא שיתפה את הנוכחים בזיכרונותיה הקשים מאותו יום נורא: "הכול מסביב היה שחור, והיללות של בעלי החיים הדהדו בהרים. עד היום המראות והקולות האלה חוזרים אלי. אבל אנחנו כאן היום, וזה מה שחשוב".

אורן צעיר. צילום: יואב דביר

אחד הפרויקטים הייחודים שקק"ל לקחה על עצמה בעקבות השריפה בכרמל הוא שיקום הטראסות העתיקות שהתגלו במקום לאחר השריפה. צילומי אוויר מימי המנדט הבריטי חושפים מערכת ענפה של טראסות חקלאיות. עד השריפה הגדולה כיסתה הצמחייה הסבוכה את השטח, מסתירה את הטראסות ואת יופיו של המקום. קק"ל, בסיוע ידידיה בשוויץ, שיקמה ופיתחה את האתר והפכה אותו לאטרקציה למטיילים.

"הטראסות משמרות מורשת חקלאית היסטורית, מהוות נקודת עניין למטיילים וגם יוצרות קו חיץ לשמירה על היער ועל היישובים הסמוכים", אמר מיכאל ויינברגר, יערן באזור הגליל המערבי.
ויינברגר הסביר שהטראסות, המתפרשות על פני 70 דונם, נבנו מחדש מהאבנים המקוריות אשר נמצאו מפוזרות בסביבה. שרידי העצים השרופים פונו מהשטח וניטעו עצי בוסתן - זית, חרוב, רימון, תאנה, אלה ותות.

הנטיעות החדשות, כמו גם החוטרים שפרצו באופן טבעי לאחר השריפה, זוכים להגנה של שרוולי פלסטיק וגידור, כדי שלא ייאכלו על ידי עדרי צאן ובקר. בחלקה ניסיונית ניטעו 50 מינים שונים של זית, במסגרת מחקר משותף עם מכון וולקאני.

"חשוב לנו מאוד לשמור על הסביבה, אבל אנחנו לא שוכחים שגם האדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית", אמרה לקראת סוף היום רכזת קהילה ויער במרחב צפון פנינה לבנון. "אנחנו משקיעים מאמץ רב בחיבור הקהילות המקומיות אל היער, כדי שייקחו אחריות ויעזרו לנו לשמור על היער ולטפח אותו".

כשמביטים בנוף מסביב ונזכרים במראה היער המפויח מלפני חמש שנים, אי אפשר שלא להתרשם מעוצמתו של הטבע ומיכולתו להתחדש. אם אנחנו בני האדם נקפיד שלא להפריע להתחדשות הזאת, וגם נעזור היכן שצריך, הכרמל יישאר ירוק תמיד.