כנס המדבור הבינלאומי ה- 9, הינו אחד הכנסים החשובים בעולם בתחומו. במשך חמישה ימים יתכנסו מאות חוקרים, מדענים ומקבלי החלטות מישראל ומרחבי העולם לדיונים, סדנאות וסיורים שיעסקו באחת הסוגיות הבוערות ביותר של המאה ה-21; ההתמודדות עם תופעת המדבור והשלכותיה על עתיד האנושות.
השנה הגיעו לכנס למעלה מ-1,000 משתתפים ו-160 דוברים מיותר מ- 35 מדינות, אשר משתתפים ב-60 מושבים בנושאים הנוגעים לליבת האנושות ואשר צריכים להעסיק כל אחד ואחת מאיתנו: אוכל, מים, בני-אנוש, מערכות אקולוגיות, אנרגיה, השכלה, בריאות, אקולוגיה ותצפית כדור הארץ. בבן-גוריון גאים כי למרות המצב ההסברתי של ישראל וחרמות מצד גופי אקדמיה ברחבי העולם, האולמות בכנס מלאים.
לצד הנושאים המדעיים, ידונו משתתפי הכנס גם בהיבטים חברתיים, כלכליים ומדיניים של המדבור, אשר כוללים סוגיות אזוריות כגון שיקום ושימוש מושכל בקרקעות בדרום, וביניהן גם בעזה שלאחר הלחימה - בהקשר של שיקום סביבתי, חקלאי וחברתי כאחד. כמו כן, יציגו את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום המדבור וההתמודדות עם שינויי אקלים, שפותחו ע"י חוקרים מהנגב. במהלך ימי הכנס יתקיימו סיורים מקצועיים בנגב, סדנאות שטח, ומושבים ייעודיים שיציגו מודלים חדשניים להתמודדות עם אתגרי מים, אנרגיה וחקלאות בתנאי קיצון. זאת, לצד דיונים על היבטים חברתיים וחינוכיים של חיים במדבר.
שגריר צרפת בישראל, פרדריק ג'ורנס, שפתח את הכנס אמר: "המנהיגים שלכם עסוקים מדי וכועסים מדי. המלחמה לקראת סיום ואנחנו נכנסים לעידן שבו ננסה לייצר יציבות אזורית. זה מצריך שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. שיתוף הפעולה לא יגיע רק מהציר הפוליטי, מערכת היחסים עם מדינות אחרות תיבנה באמצעות אנשים. שיתופי פעולה מקצועיים ואישיים ביניכם - וזה יעבוד הכי טוב כי בתחומים שבהם אנשים לא ישתפו פעולה עם מדענים ישראלים, הם יצאו מהמשחק. המדבור הואץ משמעותית בכל העולם. הוא פוגע באירופה, משפיע על תופעת ההגירה לאירופה, ואוכלוסיות רבות בעולם כבר סובלות היום מהשפעות המדבור. אזורים צחיחים מתרחבים, ועלינו לעבוד יחד כדי להתמודד עם התופעה. עלינו לייצר הסכמות רחבות בהתמודדות עם המדבור ולעבוד יחד".
פרופ׳ דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "זהו רגע של גאווה לאומית ובינלאומית. כאן בשדה בוקר, לב ליבו של חזונו של דוד בן-גוריון, מדענים ומובילי דעה מעשרות מדינות מתכנסים בישראל כדי להתמודד יחד עם אחד האתגרים הגדולים של האנושות: הבטחת עתיד בר-קיימא לאזורים המדבריים בעולם. מדינת ישראל הפכה את המדבר לנכס לאומי, ולמעבדה חיה לחדשנות עולמית. כנס המידבור הבינלאומי משקף את האחריות של אוניברסיטת בן-גוריון להוביל מחקר בעל השפעה גלובלית, ואת מחויבותנו לשיתוף הידע והניסיון הישראלי עם מדינות ואזורים הניצבים בפני אתגרים דומים. בעידן של שינויי אקלים, ומחסור במים, ישראל והאוניברסיטה שלנו ממשיכות להוות מגדלור של תקווה וחדשנות. הידע שייווצר כאן בימים הקרובים יתרום לרווחת מיליוני בני אדם ברחבי העולם ויחזק את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה מדעית וטכנולוגית בזירה הבינלאומית של תחום הקיימות ושינויי האקלים".
פרופ' שמעון רחמילביץ', יו"ר הכנס, אמר: "דוד בן גוריון, שחי כאן וקבור כאן, אמר שאם מומחה אומר שאי אפשר, עלינו להביא מומחה אחר. הכנס הזה מלא במומחים מכל העולם שפועלים 24/7 כדי לתפור בעיה שמחצית מכדור הארץ כבר מתמודד איתה".
פרופ' נעם ויסברוד, דיקאן המכונים לחקר המדבר ע״ש בלאושטיין: ״השנתיים האחרונות היו קשות מאוד למדינה שלנו. קרה לנו אירוע נורא שלא ציפינו לו. אנחנו מודים לאלה שהגיעו היום מכל העולם - הכנס הזה, מעבר להיותו כנס בינלאומי מוביל, הוא סימן לתקווה. הוא משקף את החוסן שלנו והמחויבות שלנו להתמודדות עם המדבור, וכשאתם כאן, זו אמירה שהמשימה הזו היא משימה גלובלית משותפת״.
ד״ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק״ל: "קק״ל רואה במאבק במדבור חלק מרכזי בשליחותה הציבורית. ההתמודדות עם שינוי האקלים, הידלדלות הקרקעות ופגיעות המערכות האקולוגיות מחייבת שילוב של ידע מחקרי מתקדם יחד עם ניסיון מצטבר מעבודה בשטח. כנס המדבור 2025 מהווה עבורנו פלטפורמה חיונית לשיתוף הידע, לחיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים ולהצגת המודלים הייחודיים שפיתחנו לניהול יערות ושטחים פתוחים באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. אנו מחויבים להמשיך להוביל פתרונות מבוססי טבע שישמרו את משאבי הארץ לדורות הבאים״.