מדיניות הייעור של קק"ל

קרן קימת לישראל (קק"ל), באמצעות מינהל פיתוח הקרקע, היא רשות הייעור המוסמכת של מדינת ישראל, וזאת בהתאם לאמנה שנחתמה ב-1961.  מדיניות הייעור של קק"ל מיועדת לשרת את כל אזרחי מדינת ישראל היום ובעתיד.
 

כללי

מדיניות הייעור תהיה מבוססת על עקרונות של פיתוח בר-קיימא. בהתאם לעקרונות אלה ניהול היער על ידי קק"ל יישם:
א. גישה אקולוגית שתפעל עם המערכות הטבעיות ולא נגדן.
ב.  שיקול חברתי לפיו היער משרת את הציבור והקהילות.
ג. קידום שימושים ויוזמות כלכליות הכוללים: פיתוח תיירות, מרעה, תעשיות עץ ועוד.
ד. פתיחת היערות לציבור ללא תשלום וללא מגבלות נגישות, מתוך עקרון שוויון תוך-דורי.
ה. שמירה על היקף שטחי היער ואיכותם מתוך דאגה לדורות הבאים. 
קק"ל מחויבת לביצוע אמנות בינלאומיות שעליהן חתמה מדינת ישראל בתחום הייעור ובתחומי שמירת הסביבה כגון אג'נדה 21 ותכנית היישום של יוהנסבורג, על פרקי הייעור שבהן, מלחמה במדבור, שמירת מגוון מינים ועוד.
מטרות הייעור הן:
א. שיפור הנוף וגיוונו.
ב. אספקת שטחי נופש, טיולים ואתרי בילוי לציבור.
ג. שימור וחיזוק של המערכות האקולוגיות והתהליכים הטבעיים על מנת לאפשר ליערות לקיים את השירותים האקולוגיים.
ד. הגברת נטיעות עצים בידי הציבור והגדלת זיקתו ליער.
ה. הגדלת השימוש הכלכלי של היערות ושל שטחים אחרים הנטועים בעצי יער.
ו. קליטת תעסוקה יזומה בעיתות משבר כלכלי.
ז. הגנת אילנות.
ח. השתתפות בשמירת השטחים הפתוחים במדינת ישראל.
הכנסות כספיות מהיער, בין אם מתפוקת עץ ובין אחרות, תחשבנה רק כתפוקה משנית של תחזוקת היערות ולא תהווינה יעד מרכזי של הייעור בישראל.
נטיעת יערות ו/או חידושם כמו גם הטיפול בשטחי יערות קיימים, ייעשו תוך חיסכון מקסימלי באמצעים ובהשקעות כספיות ותוך היעזרות רבה ככל שניתן בתהליכים טבעיים.
המדיניות המעשית של הייעור תתבסס על תיאוריות יערניות ואקולוגיות ועל הניסיון המעשי הרב שנצבר בניהול השטחים הפתוחים בארץ ישראל. מושג ה"קיימות" ימצא ביטויו ביצירת יערות בני-קיימא, תוך התבססות על עקרונות הניהול המקצועיים כדלקמן:
א. קביעת הרכב היערות תוך התבססות רבה ככל שניתן על החידוש טבעי של העצים בשילוב נטיעות ועל מגוון של המערכות האקולוגיות הקיימות בשטחי היער.
ב. קיום התייעצות עם הציבור ושימוע של אנשי מקצוע וגורמים בעלי עניין, על מנת להתאים את ייעוד היער וצורתו הפיזית לציפיות של המשתמשים ושל הגורמים האחרים שיושפעו ממנו.    
ג. ביצוע נטיעות ותחזוקת היער באופן שאינו פוגע לטווח ארוך בסביבה הטבעית.
ד. שימוש היער לנופש ורעייה מבלי שהדבר יפגע במערכות הטבעיות הקיימות בו.
ה. תכנון הרכב היערות במגמה להגדיל, ככל שניתן, את עמידותם האקולוגית ואת התחדשותם הטבעית ולהפחית, ככל שניתן, את פעולות הניהול השוטפות.
ו. שמירה פיזית, חוקית ומנהלית על שטחי היערות ועל השטחים הפתוחים מפני פיתוח וזאת למען קיומם בעבור הדורות הבאים.
ז. הגנה על אילנות למען הנוף והמורשת.
ח. שיפור מתמיד של שיטות הניהול תוך התבססות על ידע עדכני ועל מידע וניסיון שמקורם במחקרים ובניטור היערות. 

התפתחות הייעור בישראל

קק"ל החלה במסכת הייעור בארץ ישראל לאחר אלפי שנים של פגיעת האדם ביערות וניצולם. פגיעה זו כללה: כריתת היערות הטבעיים להסקה ובניין, דיכוי הצומח הטבעי על ידי רעיית יתר, עקירת עצים לצרכי פינוי שטחים לחקלאות ולבנייה.
במסגרת מסכת הייעור נטעה הקק"ל עד היום מעל ל-220 מיליון עצים והייתה לגורם המרכזי הפועל ליצירת שטחי נופש בחיק הטבע ולביסוס "ריאות ירוקות" בחלקים נרחבים של הארץ.
בשבעים השנים הראשונות של פעולות הייעור בידי קק"ל היתה המטרה העיקרית יצירה מהירה של שטחי יער גדולים ככל שניתן. על כן השתמשו בעצים מהירי גידול שהביאו ליצירת יערות שכוסו באופן מלא בעצים. יערות אלה, שנטיעתם נעשתה בהתאם לשיטות ולתפיסות שהיו מקובלות בעבר, אופיינו ברובם בהיותם נטועים בצפיפות באורנים ובהרכבם החד-מיני וחד-גילי.
יערות אורנים אלה מילאו תפקיד היסטורי ובביסוס נוף היערות במדינת ישראל, אף כי באופן הקמתם ובממשק שלהם לא הייתה התחשבות מספקת במרכיבים הטבעיים ובעקרונות פיתוח בר-קיימא המקובלים כיום על קק"ל.
בשנים האחרונות העיסוק המרכזי בהקמת יערות הוא בהחלפת הדור הראשון של הנטיעות שכלל את יערות עצי החלוץ ביערות המתבססים על חידוש טבעי הכולל עצי חורש מקומיים וזריעים שמקורם עצי יער נטועים.
נושא חידוש היערות לאחר דור החלוץ מהווה אתגר מדעי ויישומי מרכזי למדיניות הייעור של קק"ל. זאת משום שבתהליך זה מתממשת גישת הפיתוח בר קיימא המתבטאת בפעולות הממשק הקשורות בחידוש היערות מחד גיסא ובקביעת הרכבי מיני העצים, הגילאים, שכבות היער והמגוון הביולוגי מאידך גיסא.

עקרונות בהתיחסות ליער

העקרון האקולוגי: המגוון הביולוגי והשירותים האקולוגיים כקו מנחה במדיניות הייעור 
קק"ל רואה חשיבות רבה בטיפוח המגוון הביולוגי ביערותיה. המגוון הביולוגי גדל ביערות המנוהלים כך שיוכלו לבוא בהם לביטוי מירב בתי הגידול באמצעות "כתמים" ובמארג משולב שלהם עם עצי היער.
הביטוי של הגדלת המגוון ביערות המנוהלים בידי קק"ל צריך להתממש ביערות רבי מינים, רב גיליים ורב שכבתיים וזאת במגבלות היכולת לקיים בהם ממשק סביר ויעיל.
שילוב של שטחי יער עם שטחים של בתי גידול טבעיים יאפשר, בין השאר, שירות חברתי מגוון לציבור הנופשים ביער. הבאים לחניונים למטרות פיקניק יפקדו את חורשות הצל ובמקביל יתאפשר בידם לצפות ולחוש בערכי טבע, בעוד הבאים למטרות נופש וטיול בחיק הטבע יוכלו לפגוש בנוף מגוון ובתופעות שונות.
קיום והתפתחות מרכיבי הצומח ביערות ישראל נגזר מן התנאים הפיזיים ובמרכזם שילוב של קרקע מתאימה וכמות מים זמינים. בכל שטח יער יינתן ביטוי למגוון של עצים ושיחים המתאימים לבתי הגידול הקיימים בהם. 
בהתאם לכך, יש לשאוף להתאים את הנטיעות ביער לתנאי בית הגידול ולמגוון העצים הגדלים ומתחדשים באופן טבעי בכל אתר, ובמיוחד להימנע מנטיעת מיני עצים פולשנים כדוגמת שיטה מכחילה, אילנטוס, פרוזופיס ואחרים.
בדרום הארץ יורדת כמות גשם מצומצמת שבעטייה הטבע יוצר "פסים" (patches) של צומח כשביניהם רוב השטח הפתוח נשאר ריק. ככל שעולים צפונה כמות הגשם גדלה ועצי היער יוצרים "מבוך" המתאים לנופש וטיולים. במרכז הארץ ובצפונה, בהם כמות גשם גבוהה יחסית, נמצא יער מלא.
גרדיאנט כמויות המשקעים בישראל יוצר, כאמור, גיוון טבעי ותבניות נוף שונות המשקפות את כמויות המים הזמינות. בהתאם לאלה גם משתנה הרכב הצומח וכיסויו לרבות הקלימקס לכל בית גידול. יש לשאוף לקיום יערות שיאפשרו התאמה מירבית של העצים לתנאי הסביבה ולניהול בשיטות אקסטנסיביות ועתירות ידע, תוך טיפוח תהליכים טבעיים והפחתת ההתערבות של היערנים בשטח. 
הניסיון מלמד כי ביערות נטע אדם דילול טבעי אינו מהווה אמצעי יעיל לחיזוק היער וצפיפות יתר יוצרת יער סגור למבקרים המורכב מעצים חלשים ופגיעים למזיקים.  אשר על כן, במקומות בהם קק"ל תמשיך לטעת אילנות ולא להתבסס על חידוש טבעי, היא תעשה זאת בצפיפות המתאימה למטרות היער ולאיכות בית הגידול. במקביל ייעשה כל מאמץ לעמוד בתוכניות הממשק והדילול הנגזרות ממחזור החיים של היער.
העשבייה היא המתחרה הגדול של עצי היער הנטועים והמתחדשים בשלב התבססותם. ריסוס שטחי הנטיעות והדרכים בחומרים קוטלי עשבים נחשב כאמצעי הזול והיעיל ביותר להלחם בעשבייה ולא היתה התחשבות בעלויות החיצוניות. 
במגמה לקיים ניהול בר קיימא של היערות, הקק"ל תפחית את השימוש בחומרי הדברת עשבים תוך שאיפה להוריד את השימוש בכל החומרים הפוגעים באדם ובטבע למינימום, ובכלל זה, להפסיק את השימוש בסימזין, עד סוף שנת 2007. לצורך יישום כלל זה יתקיימו מחקרים, סקרים וניסיונות מואצים ככל שיידרש.
מדיניות ייעור בר-קיימא מחייבת כי הדברת מזיקי יער תעשה אך ורק באמצעות ההדברה המשולבת (IPM) תוך ניצול אויבים ביולוגיים או ריסוס בחומרים ידידותיים לסביבה. בשום מקרה לא יתבצע שימוש ברעלים ביער ובמיוחד בחומרים אורגנו פוספאטיים.
למרות תפקידם הבוטני בחידוש במערכות טבעיות, שרפות יער הן גם עלולות להיות סכנה מוחשית לקיום היערות ולפגיעה במערכות אקולוגיות. במקרים קיצוניים אף עלולות שרפות היער להביא לפגיעה בסביבה הקרובה הכוללת ישובים ומתקנים.
על קק"ל, כאחראית ליערות, חלה חובה לקיים שמירה על היערות מפני שרפתם הן באמצעות טיפול מונע מהצטברות חומר בעירה ובאמצעות שיפור הנגישות לכיבוי והן על ידי קיום כוננות ויכולת כיבוי עצמאית כמקובל בשרותי הייעור בעולם.
העיקרון הכלכלי: פעילות שמשתלבת עם הסביבה ואינה פוגעת ביערות
היער מהווה תשתית לפעולות כלכליות מגוונות, בין היתר, לפעולות נופש, תיירות אקולוגית וכיו"ב.
 קק"ל תראה בחיוב פיתוח מיזמים כלכליים-תיירותיים המשרתים קיום נופש בטבע לרבות חניוני לילה ביערותיה.  עם זאת, חשוב כי אופי מיזם באזורי היער ישתלב עם הסביבה ויעמוד בכל  הדרישות החוקיות. 
קק"ל תקפיד כי פיתוח מיזמים בשטחה יהיה צמוד דופן או בכניסות ראשיות ליערות.  מדיניות זאת מעוגנת גם בתמ"א 12 (תיירות) שטרם הושלמה.
הרעייה מהווה כלי ממשק יערני מחד גיסא ו"מכפיל" רווח מאידך גיסא. פעולת הרעייה מונעת שריפות יער ובמקביל מהווה הכנסה שולית מתשלום.
פעולות שימור קרקע ונטיעות מייצרות תועלות נוספות בהיותן מונעות או לכל הפחות מפחיתות את פוטנציאל נזקי סחף קרקע והשיטפונות.
גם אם הקמת תעשיית עץ בישראל אינה מהווה יעד עיקרי במסגרת פעולות הייעור של קק"ל, יש להפיק את הרווחים המקסימליים שניתן לקבל משיווק העץ אגב ניהול יער בר-קיימא המטופל בכריתות ובגיזום.
יש להעריך כלכלית את מלוא ערכם של שטחים המיועדים ליער בתמ"א 22 והעומדים מול לחצי פיתוח. כל זאת על מנת להמחיש את חשיבות שימורם של שטחים אלה. קק"ל תתמוך במחקרים שיכּמתו את ה"תשואה החיצונית" החיובית לחברה הישראלית שנובעת מפעולות הייעור.  קק"ל תפעל לשפר את המדידה כמותית של ביקורים ביער ובאתריה כמו גם את התפוקות ממרעה בהמות ודבורים ומשאר המרכיבים להם קיים ניצול של האדם ביער.
העקרון החברתי בתכנון היערות ופיתוחם: שקיפות, התייעצות והבטחת נגישות
לצורך התאמת היערות לשימוש הציבור קק"ל תמשיך לנתח את עמדות הציבור בישראל וגישתו ליערותיה ולשירותים האקולוגיים והנופשיים הניתנים בהם. תכנון היערות ופיתוחם ייעשה בתוך התייחסות לגישות הציבור ולמגמה להגביר את השימוש על ידי כל הציבור למגזריו השונים, להגדיל את שביעות רצונו ולשפר את חוויית הביקור שלו.
תכנון יערות יכלול מרכיב של חינוך סביבתי. קק"ל תשתדל להעלות את רמת המודעות הסביבתית של המבקרים ביערות לרבות תלמידים, חניכי תנועות הנוער, חיילים ואחרים ולהפנות אותם לערכי היער הפיזיים, הביולוגיים, החברתיים, התרבותיים והסביבתיים.
קק"ל תשאף להשתתפות ציבורית ערה בתהליך האישור של התוכניות המפורטות של יערותיה. במהלך תכנון יערות חדשים ויוזמות משמעותיות חדשות ביערות קיימים, תיזום הקק"ל מגעים עם בעלי העניין (stakeholders) הנוגעים בדבר על מנת לשמוע ולשקול את דעותיהם והעדפותיהם בעניין היוזמה.  בטרם תוצג תוכנית פורמלית כאמור, קק"ל תקיים שימוע בו יוכל הציבור ללמוד  ולהתייחס לפרטי התכניות.
לכל יער יוכן סקר אקולוגי סביבתי שבו יפורטו ערכי טבע ונוף שיש לשמרם במסגרת פעולות הייעור. הסקרים יוכנו על בסיס הנחיות מקצועיות ומומחיות לאקולוגית, והם יפרטו את השפעות פעולות הייעור והפיתוח הצפויות ביער על השירותים האקולוגיים, משאבי המים ועל משאבים סביבתיים אחרים וכן את האמצעים העשויים להפחית את השפעותיהם השליליות. 
בתכנון פיתוח היערות, כמו גם בתכנון נטיעת יערות, תוצגנה מספר חלופות לתכנית המוצעת כדי לאפשר למקבלי ההחלטות לבחון ולסייע לציבור להבין את התמורות השונות שתבאנה ההצעות העומדות על הפרק.
יקבעו יעדים מפורטים וכמותיים לפעולות הייעור. יעדים מפורטים אלה ישמשו כאינדקטורים להגדרת השירותים האקולוגיים שיתן היער ויוכנסו לכל תוכנית ייעור ולכל תוכנית פיתוח פיזי ביער. בין האינדיקטורים יכללו השפעות הפעולות וההשקעות על הסביבה ובתוכה תבניות הצומח ובתי הגידול שיוצרו ו/או תשמרנה  והשירותים החברתיים שייתן היער למשתמשים בו. אגף הייעור יעקוב ויעריך את מימוש היעדים לפי האינדיקטורים ויפיץ מידע זה לציבור באמצעות האינטרנט ו/או באמצעים אחרים.
יערות ישראל בניהול קק"ל יהיו פתוחים לכל דורש ומשתמש ללא תשלום ותשמר בהם נגישות טובה של הציבור, לרבות של המוגבלים בתנועה. בכך תשמור קק"ל על עקרון חברתי של שוויון בשימוש ביערות על ידי  כלל מרכיבי הציבור בישראל.
העקרון הבין-דורי: שמירה על עתודות הקרקע והשטחים הפתוחים במדינת ישראל
 עם אישור תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 22 ליער וייעור הפכה קק"ל, כרשות הייעור של המדינה, לבעלת דעה ואף לבעלת תפקיד לאומי של אפוטרופוס לשטחים הפתוחים במדינת ישראל.  אחריות זו אינה קיימת רק כלפי הציבור הישראלי של היום, אלא גם כלפי הדורות העתידיים בישראל. 
על קק"ל להבטיח, אפוא, כי גם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מנוף פתוח בהיקף ובאיכות שאינם פחותים מאלה שמצויים בדור הנוכחי. בנוסף ליערותיה, לקק"ל מחויבת לשיפור, לייצוב ולשיקום שאר הנוף הפתוח בישראל.
אשר על כן, הקק"ל תשמור שלא תהיה סטייה כלשהי מתמ"א 22 ותפעל למניעת כל פיתוח פיזי בשטחים המיועדים ליער במסגרת תמ"א 22 או תוכניות מתאר אחרות. עקרון זה ניתן למימוש גם בחילופי שטחים וקבלה לייעור של שטחים במיקום קרוב ובעלי גודל, איכות ותפקוד אקולוגי שאינם פחותים משטח היער שיימסר לפיתוח.  החלטה על חילופין כאמור תעשה רק לאחר אישור הדרג המקצועי של אגף הייעור תוך תיאום עם וועדת המשנה לפיתוח בר קיימא של דירקטוריון הקק"ל. 
מעבר לשמירת ייעוד היערות לפי חוק התכנון והבנייה, קק"ל תפעל להגנת שטחי היערות מפיתוח בכל האמצעים החוקיים האפשריים האחרים לרבות אכרזה, חכירה, רישום הערה בספרי האחוזה ועוד.
יערות מהווים משאב היסטורי ותרבותי ייחודי.  הנוף הארץ ישראלי הטבעי כולל שטחי יער עצומים, אשר שימשו כתפאורה לאירועים היסטוריים ודתיים באזור - מימי התנ"ך ולידתם של הנוצרות והאיסלאם  ועד העידן המודרני. יש לשאוף בפעילות הייעור לחבר בין הדורות של היום ושל מחר לבין המורשת הנופית שלהם תוך ניסיון לשחזר את היער והשטחים הפתוחים שנהרסו במהלך אלפי שנות של כיבוש והזנחה.
ארץ ישראל צופנת בחובה מורשת חקלאית היסטורית בעלת חשיבות עולמית. מרבית נופי הארץ הינם נופים תרבותיים – נופים שעוצבו ע"י האדם במהלך הדורות. אופי החקלאות בעידן המודרני גרם להזנחת שטחים חקלאיים נרחבים.
נטישת השטחים החקלאיים גורם לפגיעה משמעותית בתרבות הטרסות המפוארות שנהגה באזור הים תיכוני של הארץ, והרס חקלאות איסוף מי הנגר בנגב. הזנחת השטחים גורם לתהליכי מדבור וסחף קרקע. קק"ל תשאף לשחזר ולטפח שטחי חקלאות ושטחי שלחין על מכלול הבוסתנים והמתקנים החקלאיים, כביטוי מייצג לתרבות החומרית והרוחנית המסורתית והקדומה בארץ ישראל על כל תרבותיה.
קק"ל תשאף לקבל לידיה מהמדינה סמכויות חוקיות רבות יותר בתחום של ניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל. כך היא תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה לקידום חקיקה ראשית וחקיקת משנה שתתן בידיה כלים מודרניים יעילים לטיפוח, לממשק ולשמירה על יערות ישראל ועל האילנות המוריקים אף מחוץ ליערותיה.
יקפיד מנהל אגף הייעור, הממונה כפקיד יערות לפי פקודת היערות 1926, ומורשי מתן הרישיונות מטעמו, למנוע עקירת עצים ובמיוחד עצים ותיקים וייחודיים. אישורים מיוחדים לכריתה, כאמור, כמו גם אי מתן היתרים לכריתה, כל אלה ביחד עם הנימוקים להחלטות יתפרסמו מידי שנה באתר האינטרנט של קק"ל.
חרף שאיפתה להפחית ביערות אשר דורשים טיפול ותחזוקה שוטפת, אספקת יערות ושטחים פתוחים איכותיים דורשת כיום השקעות ומעורבות מצד הקק"ל היום, וככל הנראה גם בעתיד. במיוחד בשל האחריות לספק לדורות הבאים שטחים פתוחים איכותיים, מוצדק כי יישמרו ויטופחו בעבורם ע"י קק"ל שטחים המחייבים טיפול שוטף, גם אם לקק"ל שאיפה להפחית ככל האפשר את עול הוצאותיה.

כלים

קק"ל רואה חשיבות בתכנון המפורט של יערותיה, כלי שמגביר את השקיפות של פעולותיה ומאפשר את מעורבות כלל הציבור בישראל בפעולות הייעור. 
מדיניות הייעור של הקק"ל תתבסס על מיטב הידע הקיים ועל ניטור רציף ומחקרים אשר יקדמו ויחזקו את גישתה ליצירת יערות בני קיימא.
קק"ל תפעיל את חוג הידידים ושלל פעולות החינוך שלה באופן יזום כדי לקדם את המודעות הציבורית בדבר שימור יערות ושטחים פתוחים.  כשיקום צורך במאבק ציבורי למנוע פגיעה ביערותיה ושטחים שמורים במסגרת תמ"א 22, קק"ל לא תהסס להוביל קמפיין עם כל הכלים העומדים לרשותה.
קק"ל, בשיתוף עם מיטב החוקרים במדינת ישראל ומחוצה לה, תקדם מחקרים אקולוגיים יערניים.
קק"ל תפעל במשותף עם מוסדות אקדמיים להכשרה מקצועית של יערניה בתחומי היער, האקולוגיה וניהול השטחים הפתוחים ובמיוחד תגביר מאמציה ליצירת מסלול אקדמי יעודי להכשרת היערנים שישרתו בה בעתיד.
קק"ל, מתוך מטרה לשפר כל העת את פעולות הייעור שלה, רואה חשיבות רבה בייעוץ ובביקורת חיצונית בלתי תלויים על מפעל הייעור שלה ועל דרכי ניהולו.