המחקר בחן במשך שלוש שנים את השפעת ברוא עצי אשל ומינים פולשים בגדות נחל הקישון, עם ובלי שיקום צמחי באמצעות נטיעה ושתילה של מינים מקומיים. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם שילוב שיקום צמחי לאחר הברוא מסייע לשיקום המגוון הביולוגי ולהתבססות צמחייה מקומית בבתי גידול לחים. הממצאים הראו כי הן ברוא האשל בלבד והן ברוא בשילוב שיקום העלו באופן משמעותי את עושר המינים לעומת אזורי הביקורת שלא טופלו, כאשר הטיפול המשולב הניב את עושר המינים הגבוה ביותר.
במקביל נצפתה התחדשות משמעותית של גדמי האשל, דבר המחייב תחזוקה שוטפת והמשך טיפול לאורך שנים כדי למנוע את חזרת המין הדומיננטי. השיקום הצמחי תרם להתבססות מינים מקומיים, ובהם גם מינים נדירים ובעלי זיקה לבתי גידול לחים, אך לא מנע לחלוטין נביטה והתחדשות של אשלים. החוקרים מסכמים כי ברוא האשל הוא תנאי הכרחי לשיקום גדות הקישון, אך הצלחת התהליך תלויה בהתמדה בטיפולי תחזוקה וביצירת כיסוי צמחי מקומי מתחרה וכי יש להמשיך לבחון את השתקמות הצומח לאורך זמן.