המחקר בחן כיצד ניתן להשתמש בנתוני מדע אזרחי, כלי בינה מלאכותית ונתוני תרבותנות דיגיטלית (דוגמת שימוש ברשתות חברתיות) כדי לשפר את ניטור העופות ואת תכנון שמירת הטבע בישראל, בדגש על אתרי קק"ל. החוקרים בנו מאגר מידע מקיף של כ־4.2 מיליון תצפיות על 380 מיני עופות ופיתחו מודלים מרחביים למיפוי תפוצת המינים ברחבי הארץ.
הממצאים הראו כי פארק הצפרות אילת ובקע ים המלח הם מהאזורים העשירים ביותר במיני עופות, וכי מספר אתרי קק"ל מהווים מוקדי חשיבות מיוחדת למינים בסיכון. באמצעות כלי אופטימיזציה פותחה תוכנית לתעדוף שטחים לשימור, שהדגישה את תרומתם המשמעותית של שטחי קק"ל לשמירת מגוון העופות בישראל.
בנוסף, ניתוח נתוני חיפוש באינטרנט ותמונות מרשתות חברתיות חשף דפוסים של קשר בין הציבור לבין אתרי הצפרות. המחקר מסכם כי שילוב מדע אזרחי, מודלים מרחביים וניתוח מידע דיגיטלי, מספק כלים יעילים לקבלת החלטות מבוססות נתונים בתחומי שמירת טבע, תכנון אזורי וניהול אתרי צפרות.