עקרונות התכנית

 

1. לתכנית מספר עקרונות מנחים, חלקם שונים מאלו שהיו נהוגים עד כה בעולם התכנון, כך לדוגמא:

ייעוד אחד לשטח נתון 
התכנית ביטלה ייעודים כפולים ברמה הארצית, למשל, שטח שייעודו החדרת מי תהום אינו יכול להיות מוגדר בו-בזמן כשטח ביעוד יער.

פישוט ואיחוד השפה התכנונית
התכנית מנסה לצמצמם הגדרות, ולמנוע סתירות וחפיפות ביניהן

מעבר מהכלל אל הפרט
התמ"א מחולקת לרמות של הוראות החלות על כלל החטיבות והפרקים בה, והוראות אשר עוסקות באופן פרטני בנושאי הפרקים שונים – מצב שונה מזה שהיה נהוג עד כה, בו כל תמ"א נושאית כללה הוראות על נפרדות.

2. בכל הנוגע לשטחי היער הכלולים בתמ"א, נקבעו עקרונות יסוד שונים מאלו שהתקיימו בתמ"א 22 המוחלפת:

צמצום ייעודי היער
שמונה סוגים לשלושה סוגים: יער טבעי, יער נטע אדם ויער פארק.

שינוי סיווג ייעודי היער מתמ"א 22
בתמ"א 1 במספר מקרים שטחים שהוגדרו בייעוד יער מסוג מסוים הומרו (תכנונית) לייעוד יער מסוג אחר. כך לדוגמה יער פארק חופי, הפך ברובו ליער טבעי לשימור, ושטחי יער נטיעות בגדות נחלים הפכו כולם לשטחים בייעוד יער פארק.

שינוי ההוראות הנוגעות ליערות השונים
דוגמא, ייעוד יער טבעי עוגן בהוראות אשר מחמירות מאלו הנהוגות בשטחים המיועדים לשמורות טבע.

איפוס מכסת הגריעות המותרת משטחי היער ושינוי מנגנון הגריעה
תמ"א 22 הגדירה מכסות ושיעור גריעה (שינוי יעוד) מותר מתוך שטחי היער. תמ"א 1 שינתה, בין היתר, את שיעורי הגריעה המותרים ומנגנון הגריעה, אשר כעת הינו אחיד לכל ייעודי היער וזהה לזה המותר בשמורות טבע.

ביטול כפילויות 
שטחים חקלאיים רבים סומנו בתמ"א 22 כשטחי יער, ובעת הכנת התכניות המפורטות ליער סומנו בהתאם לשימוש הקיים בהם כשטחים חקלאיים. שטחים אלו ברובם כבר אינם מסומנים כשטחי יער בתמ"א 1.

3. סיכום
תמ"א 1 מהווה שינוי גדול בעולם התכנון, ובקק"ל בפרט. המעבר לתמ"א 1 הינו אתגר מבחינות רבות. מהבחינה הטכנולוגית נדרשת מקק"ל היערכות מחודשת, למשל בכל הנוגע להקמת מערכת מעקב ובקרה חדשה לגריעות היער. כמו כן נדרש ניהול מערך שונה של שטחי יער והיכרות עם שטחים חדשים, ומבחינת הלמידה וההטמעה נדרשת הטמעה של הוראות סטטוטוריות שונות ושל "עשה ואל תעשה" בשטחי יער. לכל אלו השפעה על הגנת מקרקעי הייעור וקליטת הקהל בשטחי היער שבניהולה של קק"ל.