בתת ספר
כ-1.1 ק"מ ממצפה נעם מסתעפת דרך היורדת ליישוב מיתר (רח' דרך הבשור). במדרונות שמסביב הותירו יערני קק"ל שטח בר המשמר את הצמחייה הטבעית. שיחי רותם המדבר ואלות המסטיק נטועים, אך ברוב השטח תמצאו כאן את הנציגים האופייניים לבתות הספר ובהם לענת המדבר, מתנן שעיר, קזוח עקום, שלהבית קצרת שיניים ונואית קוצנית. בחורף פורחים כאן צהרון (אחיאיריס) מצוי, עירית גדולה, זהבית וצבעוני המדבר. בולטת נוכחותו של יפרוק תלת-כנפי, צמח מדברי חובב קרקעות לס שגבעוליו עשויים פרקים-פרקים. בפברואר ובמרץ חפשו כאן את התפרחות הסגולות והגדולות של שום אשרסון.
שרידי מצדית וצומת דרכים
נמשיך בנסיעה עוד כקילומטר. לפני מגדל צופי האש של קק"ל, בקצה גדר המרעה, נמצא צומת שממנו מסתעפת שמאלה דרך עפר מסומנת בסימון שבילים כחול. ממש בצומת, מאחורי גדר תיל, נמצאת תלולית ובה שרידי מבנה, כנראה מצדית. באתר נלקטו חרסים מהתקופה ההלניסטית (מאה 3 לפנה"ס) ומהתקופות הרומית והביזנטית (מאה 1-6 לספירה). נראה כי המצדית חלשה על דרך קדומה שירדה לכאן מחברון והמשיכה לבאר שבע.
הדרך המסומנת בכחול מיועדת לרכב 4X4. לא ניסע בה אלא נמשיך בנסיעה בדרך המסומנת ירוק, נחלוף על פני מגדל צופי האש של קק"ל ולאחר כ-700 מ' נגיע לבריכת מים של מקורות.
חורבת צלית
אזהרת ביקור: בתחום יער מיתר, בצד דרך 4X4 המסומנת כחול, נמצאת חורבת צלית (ח'ירבת א-צלנתה). הביקור באתר הזה מסוכן מאוד ואסור!
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בחורבה התגלו חצר גדולה מוקפת חדרים ובצִדה מגדל. מתחת לחדרים נמצא חלל תת-קרקעי חצוב ובו מקוואות וחדרים. במרכז החצר נחשף בור מים חצוב. בשלב מאוחר יותר נוסף מגדל בן שתי קומות, שנהרס בשריפה. החפירות חשפו ממצאים מהתקופה הרומית ונראה שהשימוש במצודה החל אחרי המרד הגדול ( 70לספירה) ונמשך עד תקופת מרד בר כוכבא (135 לספירה).
הארכיאולוג דוד אלון הציע לזהות את חורבת צלית עם אֶלְתּוֹלַד, שנזכר במקרא כיישוב בנחלת יהודה (יהושע טו 30). הארכיאולוג פטר פביאן הציע לזהות את האתר עם סאליס (או כאליס), הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כיישוב באדומיאה שאליו נמלטה קבוצת מורדים יהודים מאשקלון בראשית המרד הגדול.
תצפית הבריכה
הרחבה שמדרום-מערב לבריכת המים צופה צפונה, מערבה ודרומה ומשלימה את תמונת הנוף של מצפה נעם. למרגלותינו – היישוב מיתר במלוא הדרו. במבט מימין לשמאל נראים דהריה, טנא-עומרים ובתי שבט הרמאדין – כולם מעבר לקו הירוק. ממערב להם יער כרמים ולמרגלותיו היישובים כרמים וכרמית. במדרונות גבעות גורל פזורים בתי לָקִיָה ודרומה יותר נראית באר שבע. מעבר לגבעת מיתר נראים היטב בתי היישוב חורה.
קטע דרך הנוף היורד מהבריכה דרומה עובר ליד טרסות אבן. בראשית שנות ה-90 העסיקה קק"ל עולים יוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה שהגיעו בגל העלייה הגדול. בין השאר נבנו הטרסות האלה וניטעו בהן לניסיון עצי פרי כגון זית, חרוב, תמר ורימון. העצים אכן חיים, אבל תנאי האקלים מקשים עליהם להתפתח היטב ללא השקיה קבועה.
ארץ הלימנים
מהטרסות יורדת הדרך בנוף יפהפה של גבעות נמוכות וערוצים הזרועים חורשות קטנות וציוריות. קק"ל יצרה כאן מערך גדול של לימנים – אגנים סכורים קטנים המשמשים לאיגום מי גשם באזורים שאקלימם צחיח. קשה שלא לעצור מפעם לפעם ולצלם את הנוף המיוחד הזה. הדרך מתעקלת כך כארבעה ק"מ עד לכביש 316, ליד היישוב חורה, הקצה הדרומי של יער מיתר.
לטיול דרך נוף יער מיתר (כולל ארץ הלימנים)
לחצו לידיעה אודות שביל טיול חדש ביער מיתר