יער בארי

באר חניון רעים

ליד הכניסה לדרך נמצאת באר ולידה בריכת אגירה ריבועית. שלטונות המנדט הבריטי שיקמו בארות רבות שנכרו כבר בתקופה העות׳מאנית ובהן גם הבאר הזו.

חניון רעים נמצא במרחק של כ-100 מ׳ מהבאר, בצל עצי אקליפטוס ואורן. משוכת צבר גדולה מעטרת את קצה החניון ומעידה על בוסתן שניטע כאן בימים עברו. שולחנות אחדים בחניון נגישים לאנשים עם מוגבלות.

כ-100 מ׳ בהמשך הדרך נמצאת באר נוספת. זוהי באר אנטיליה, טיפוס באר המכונה על שם מתקן השאיבה שבו. אנטיליה היא מתקן שאיבה עשוי גלגל ניצב ועליו שרשרת מכלים. בהמה שנרתמה למתקן סובבה את הגלגל. המכלים ירדו לבאר, התמלאו מים ותוך כדי השלמת סיבוב הגלגל התהפכו, והמים שבתוכם נשפכו לבריכת האגירה.

נחל גרר

סמוך לבאר חוצה דרך מתקני המים את ערוץ נחל גרר (ואדי א-שריעה).  בימים כתיקונם אפשר לחצות את הנחל ברכב פרטי במעבר האירי שנסלל בו. נחל גרר, מיובלי נחל הבשור, מתחיל את דרכו בגבעות שבאזור להב. בזכות אגן הניקוז הגדול שלו מנקז הנחל לערוצו כמויות מים גדולות הנאגרות בעומק לא רב מתחת לשכבות הלס המצפות את מערב הנגב. זהו המקור למים בבארות שבסביבת ערוץ הנחל.
אזהרה: אין לחצות את הערוץ בעת שיטפון!

קו צינור המים

בגדה הצפונית של הנחל מוצב שלט שכותרתו מכריזה "קו הנילוס".  במלחמת העולם הראשונה, בד בבד עם התקדמותם ממצרים לארץ ישראל, הניחו הבריטים מסילת ברזל וצינור שהזרים מים מהנילוס לכוחותיהם. צינור זה עבר ממש כאן.

צינורות בקוטר קטן יותר הונחו כאן לפני מלחמת העצמאות כדי לספק מים ליישובי מערב הנגב מקידוחים באזור ניר עם.

בריכת המצוק

הדרך מתעקלת שמאלה. בדרכה לחורבת מדור עוברת הדרך לצד "בריכת המצוק" הצמודה לגדת נחל גרר. הנחל מדגים כאן את כוח הסחיפה הרב שלו.  ערוצו התחתר וסחף את הקרקע שמתחת לבריכה, עד שנשברה לשניים. מחצית הבריכה קרסה והמחצית השנייה עודנה תלויה ועומדת (2018). הבריכה קיבלה את מימיה מבאר שנסחפה מהמקום כבר בשנות ה-60 של המאה ה– 20.

חורבת מדור

במקום שבו הדרך מתעקלת ימינה, כ-600 מ׳ מבריכת המצוק, הציבה קק"ל חניון נופש בצל עצי אקליפטוס. כדאי לעצור כאן ולצאת לסיור רגלי קטן. בגבעה הקטנה שממזרח לחניון שוכנת חורבת מדור (ח׳ירבת מנדור). סקרים ארכיאולוגיים גילו כאן שרידים מהתקופה הביזנטית. הארכיאולוג דן גזית, שסקר את האזור, סבור שעד התקופה הביזנטית לא שכן כאן שום יישוב של קבע ורק אז נוסדה כאן עיירה גדולה, אחת משרשרת העיירות שהתקיימו באותה תקופה בנגב המערבי.

היישוב בחורבת מדור השתרע על פני 300 דונם לפחות. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין במרכז החורבה בשברי שיש ורעפים, שהיו שייכים ככל הנראה לכנסייה שפעלה ביישוב בתקופה הביזנטית. בחלק הגבוה יותר של הגבעה נמצאים שרידים של מאגר מים מלבני. שרידי הבתים שנראים כיום בשטח שייכים לכפר מנדור, שנוסד כנראה בסוף המאה ה-19. ישבו בו, מלבד בדווים מקומיים, גם איכרים שמוצאם ברצועת עזה.

בורות המים של חורבת מדור

כ-100 מ׳ מחניון חורבת מדור, בגדת נחל גרר, נמצאים שני בורות מים מהתקופה הביזנטית, בנויים בדמות ביצה. בדרך כלל אנו רגילים לראות בורות מים חצובים בסלע, אך הנגב המערבי מכוסה כולו בתשתית עבה של אדמת לס רכה ומתפוררת. התושבים הקדמונים של חורבת מדור התחכמו. הם חפרו בורות באדמה ובנו להם דפנות אבן. בעבר היו שני הבורות שלפנינו שקועים בקרקע עד צוואר, אך התחתרות נחל גרר חשפה אותם לאוויר העולם. בימי מלחמת העולם הראשונה שיפצו הבריטים את הבורות ומילאו אותם מים שהביאו בעזרת גמלים ופרדות.

דרך מתקני המים נמשכת מחורבת מדור עוד כ-1.5 ק"מ ופוגשת את הדרך המרכזית של יער בארי. בנקודת המפגש, מצפון לדרך, נמצאים שרידי טחנת קמח שפעלה בתקופת המנדט הבריטי. מכאן פרושים בפני המטייל כל אתרי יער בארי.

חניון דניאל ויפליך

באפריל 2011 נורה טיל מרצועת עזה לעבר אוטובוס תלמידים שנסע בין צומת סעד לנחל עוז. מהירי נפגע התלמיד דניאל ויפליך מבית שמש ומת לאחר עשרה ימים מפצעיו. בסיוע ידידי קק"ל באירלנד הקימה קק"ל חניון לזכרו ובו אנדרטה צנועה, שולחנות וברז מים. החניון נמצא קרוב מאוד לזירת האירוע. לצד החניון הוסיפה קק"ל עצי בוסתן.

בעקבות התקרית החלה קק"ל לנטוע במרחב עוטף עזה נטיעות ביטחוניות – שדרות עצים שמסתירות את תושבי היישובים ואת הנוסעים בכבישים מירי בכינון ישיר מכיוון עזה.

חניוני יונתן ורמולן וברק רפאל

מחניון ויפליך שבים לדרך השישה ופונים מערבה. נוסעים בין שדות חיטה ותפוחי אדמה ואחרי 1.3 ק"מ מגיעים לצומת, מעט לפני מגדל המים של בארות יצחק הישנה. גם כאן נסטה מהדרך הראשית, הפעם דרומה. הדרך עוברת בין חממות ירקות, חולפת על פני פינת ישיבה מאבן ואחר כך על פני שרידי מאגר נחל עוז, שקרס בשנת 2001 בלחץ המים. בקצה שרידי המאגר פונים שמאלה, נוסעים בין מטעי בננות מכוסים בבתי רשת ומגיעים לרחבת החניה של חניון יונתן ורמולן.

בחניון יש מים לשתייה ורחבת חניה נגישה המובילה לשולחנות פיקניק נגישים בצל עצי אורן ואקליפטוס. מרחבת החניה יוצא מערבה שביל עץ נגיש באורך 180 מ' המוביל למצפור הצופה על עזה ובו שלט המספר על יונתן ורמולן וצילום מרגש של יונתן בגיל 4 נוטע עץ ביער קק"ל.

סיפורו האישי של יונתן ורמולן מרגש לא פחות. הוא היה בן למשפחה נוצרית מהולנד. הוריו, אוהדי ישראל, עלו ארצה בשנת 1972. בגיל 18 שב יונתן עם משפחתו להולנד, אך כאשר פרצה מלחמת המפרץ (1993) שב לישראל והתעקש להתגייס לצה"ל. לאחר השחרור שירת כלוחם בימ"מ ואחר כך כחבלן במשמר הגבול בעזה. הוא נהרג ב-28 בדצמבר 2000 מפיצוץ ליד גדר המערכת. קק"ל, בשיתוף עם חבריו ליחידה, הקימו את החניון לזכרו.
כ-200 מ' מחניון ורמולן נמצא חניון צנוע ובו אנדרטה המנציחה את ברק רפאל דגורקר מגן יבנה. ברק, יליד 1986 שסיים בהצטיינות את לימודי המשפטים, נהרג במבצע צוק איתן ( 27 ביולי 2014) מפגיעת טיל קטיושה.

בארות יצחק הישנה

מחניון ורמולן יש לשוב לדרך השישה, להמשיך בנסיעה דרומה כ – 200 מ' ולפנות אל רחבת החניה של מגדל המים הישן הנראה היטב למרחקים. זה מה שנותר בתום מלחמת העצמאות מהקיבוץ הפורח בארות יצחק. חברי הקיבוץ, שעמדו מול הצבא המצרי הפולש במשך כל ימי הקרבות, ספגו אבדות כבדות. לאחר המלחמה הקימו במרכז הארץ יישוב חדש ששומר על השם הישן. 

בשנת 2013 נגאל מגדל המים מבדידותו. תנועת הקיבוץ הדתי, קיבוץ בארות יצחק וקיבוץ עלומים, חברו אל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וגופים נוספים ושיקמו את האתר בסיוע נרחב של קק"ל. כשנה אחר כך נחנך בקיבוץ עלומים מרכז המורשת "בארות בנגב", המספר ומשלים את תולדותיו של קיבוץ בארות יצחק.

שביל בטון באורך של כ-70 מ' נמתח מרחבת החניה דרומה עד למגדל המים, הנושא עד ימינו את צלקות המלחמה. השביל מדופן משני צדדיו בקירות בטון נמוכים המְשַווים לשביל מראה של תעלת קשר. לקירות הבטון מוצמדים ספסלים ושלטים מאירי עיניים המספרים את תולדותיו של קיבוץ בארות יצחק. מעבר למגדל המים צומח עץ אלביציה נותן צל ומסביבו ספסל עגול, מקום המתאים להתכנסות קבוצה.

אנדרטת השישה

שבים לדרך וממשיכים בנסיעה בין שדות כ-1.5 ק"מ. משמאל לדרך ניצבת אנדרטה בצל עץ אקליפטוס סְפַּטוּלָטָה ולידה שני שולחנות. האנדרטה מנציחה שישה לוחמי שריון מגדוד 53, שנהרגו בשני אירועים נפרדים. רון לביא, משה פלד ואשר זגורי נהרגו ב-14 בפברואר 2002 כאשר הטנק שלהם עלה על מטען בצומת נצרים שברצועת עזה.  עלאא כבישי, מתן בידרמן ורותם שני נהרגו ב-14 במרס 2002  בדרכם לפתיחת ציר התנועה קרני-נצרים.

גבעת יהודה

כ-50 מ' מאנדרטת השישה פונה הדרך שמאלה ומגיעה לאחר כ-700 מ' לחורשה קטנה ונחמדה ובצלה חניון. קק"ל הכשירה בחורשה חניון ובו מים לשתייה. החורשה מנציחה את יהודה קינן, איש קיבוץ עלומים, שנהרג בשנת 1969 כאשר הטרקטור שבו חרש את השדות שמסביב עלה על מוקש. ילדי הקיבוץ, שנמצא כ-1.5 ק"מ מכאן, אימצו את האתר ואף סימנו באבני שוליים שביל הולכי רגל המחבר את החורשה עם אנדרטת השישה.

יש שלוש דרכים לצאת מהשטח:
א. לשוב בחזרה באותה דרך לכביש 25.
ב. לצאת מזרחה כ – 1.5 ק"מ לכביש 232. בכביש אפשר לפנות רק ימינה, לכיוון דרום.
ג. לנסוע לכיוון מחנה פגה ולהגיע לאחר כ – 4 ק"מ ליד אנז"ק ומשם לשאר אתרי היער וליציאה לכביש 232 ליד קיבוץ בארי.