המחקר עסק בפיתוח כלי לניטור וניהול מאזן המים ביערות מחט יובשניים בישראל באמצעות שילוב של חישה מרחוק מלוויינים, חיישני לחות קרקע ומדידות ממגדלי שטפים. מטרתו הייתה לספק מערכת התראה מוקדמת ולבסס מודל לניהול יערות המותאם לזמינות המים ולשינויי האקלים הצפויים.
ממצאי המחקר הראו כי דילול יערות מפחית את צריכת המים הכוללת של היער ומשפר את יעילות ניצול המים שלו. נמצא כי ביערות שלא דוללו כמעט כל מי הגשם מנוצלים על ידי היער, בעוד שדילול הפחית את שיעור ניצול מי הגשם לכ־70% ויכול להותיר עתודת מים בקרקע לשנים שחונות.
באמצעות המידע שמספק המחקר, ניתן להתאים את מבנה יערות המחט בישראל לתנאי האקלים (בדגש על זמינות המים) באזורי הארץ השונים, ליצור שולי בטיחות למיתון ההשפעות של שנות בצורת ולמקסם את יעילות ניצול המים בכל מקום. הכוונה כזו של מבנה היערות תאפשר למתן השפעות שינוי אקלים על היערות ולהוביל לתפקוד מיטבי שלהם בתנאי יובש גובר.