דרכה של קק"ל בשמירה על הנוף בישראל

בתקופת ראשית היישוב הציוני בארץ ישראל נהגו רבים לצאת אל הטבע ולבלות בו, אולם המודעות לשמירתו עדיין לא הייתה רווחת. בין עבודות ההכשרה, הייעור וחיי הקהילה בסביבה הטבעית, ההגנה על מערכות אקולוגיות תפסה מקום משני, וההבנה בדבר חשיבות השימור עוד הייתה בחיתוליה. כך, למשל, היה מקובל לצאת לשדות ולקטוף פרחי בר — כלניות, נרקיסים ועוד — מבלי לראות בכך פגיעה בטבע. בראשית הציונות נחשבה קטיפת פרחים לפעילות חברתית, משפחתית וקהילתית לגיטימית ונעימה. לכך ניתן למצוא הד לדוגמה בכרזה שהוציאה מועצת המורים למען קק״ל בארגנטינה לכבוד חג הפסח: בכרזה מתוארים ילדים קוטפים כלניות ומכינים מהן זרים. דימוי פסטורלי זה שימש כעדות לקשר החי בין המתיישבים לבין נופי הטבע המקומיים ולהמחשת הפרחת השממה.

(מתוך אוסף הכרזות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי)

למרות יופיה של הכרזה והחינניות שבדמות הילדים הקוטפים פרחים, כיום ברור כי פעילות כזו פוגעת בערכי טבע. עם זאת, המודעות לחשיבות השמירה על הטבע התפתחה בהדרגה, וההבנה מדוע וכיצד יש להגן על הסביבה נבנתה לאורך שנים. היא הייתה תוצר של מאמץ מתמשך מצד מוסדות וארגונים שונים בתנועה הציונית, כאשר לקק״ל היה תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה הציבורית ובהובלת פעולות לשימור טבע ולפיתוח נוף המדינה. תרומתה ניכרת היטב בפריטי הארכיון המוצגים כאן, המשקפים את הדרך שבה התפתחה המודעות הסביבתית בישראל.
כבר בתקופת ייבוש החולה החלה להתעורר המודעות לחשיבות השימור. אף שלא הייתה אז הבנה מלאה של ההשלכות האקולוגיות מרחיקות הלכת של ייבוש אגם החולה וביצותיו, היה ברור כי יש צורך להגן על חלק מהנוף הייחודי והעשיר של האזור. בהתאם לכך, כבר בראשית שנות ה־50 יועד חלק משטח האגמון לשימור, ותוכננו בו אזורים שייוותרו מוצפים לצד אזורי ביצה יבשה, וכן הוקמו תצפיות צפרות ונחפרה תעלת שיט.

(מתוך אוסף המפות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי)

שמורת הטבע באגמון החולה הפכה עם השנים לסמל מרכזי של מאמצי השימור בישראל, והיא סימנה תפנית מהותית בפעילות התנועה הציונית: מעבר מעיצוב הנוף ושינויו בלבד אל שמירה על הטבע הקיים והגנה על המערכות האקולוגיות בארץ. החולה, שהיה בעבר סמל להתיישבות ולעשייה ציונית, הפך גם לסמל לשימור ולערכי טבע באמצעות הכרזה על שמורת טבע. הדיון הציבורי סביב אגמון החולה הביא בסופו של דבר גם להקמת החברה להגנת הטבע. את הפרויקט החדש והחשוב הזה הציגה קק״ל לציבור באמצעות כרזות שתיארו את אגמון החולה המשומר, וביקשו להדגיש את חשיבותו ואת יופיו בעיני הקהל הרחב.

(עיצוב: צבי ברגר (1935-1986). מתוך אוסף הכרזות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי)

לאחר חקיקת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע והקמת "רשות שמורות הטבע" בשנת 1963, החלה קק״ל לשתף פעולה עם הגוף החדש במטרה להגדיר ולשמר שטחים שבהם, על פי החוק, “נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף שיש בהם עניין מדעי או חינוכי – מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם”. במסגרת זו החלה עבודה משותפת עם חלוץ שמירת הטבע עוזי פז. עדות לשיתוף הפעולה מצויה בתצלומי הטבע שצילם עבור קק״ל, ובהם צילומים מאתרים כמו מפל הטחנה במטולה ועין גדי. תצלומים אלה משקפים את תרומתו של פז לפיתוח המודעות בקק״ל לחשיבותן של שמורות טבע, ומהווים תיעוד מוקדם של התהליכים שהובילו לבחינתם ולבחירתם של שטחים ייחודיים לשימור בהתאם לחוק החדש.

(מפל הטחנה במטולה, 1965. צילום: עוזי פז, ארכיון הצילומים של קק"ל)

(איילים בעין גדי, 1968. צילום: עוזי פז, ארכיון הצילומים של קק"ל)

(חרמון בשלג, 1969. צילום: עוזי פז, ארכיון הצילומים של קק"ל)

משנות השישים ואילך קק"ל המשיכה בפיתוח והקמה של יערות לטובת הציבור במדינה ישראל המתפתחת. השימור של הטבע והנוף הפך להיות מוקד מרכזי של פעילות קק"ל וקיבל ביטויים בפרויקטים רבים לאורך השנים. קק"ל הפיקה פעילויות  חינוכיות להעלאת המודעות לשמירת הטבע, ועזרה בשימור אתרים וטבע בדרכים שונות כדי להגן על האקולוגיה הישראלית הייחודית. בין היתר יצאה קק"ל במפעלי פרסום שמטרתם הייתה העלאת המודעות לסביבה והיכרות עמוקה ורגישה יותר עם הטבע. כך למשל הכרזה הזו של קק"ל שמפרסמת שבוע שנושא שמירת הטבע והסוף בשנות ה-80. בכרזה משנת 1980 ניתן לראות תצלומים של צמחים ישראלים מוגנים.  מטרת הכרזה היא להעלות מודעות בציבור לצמחים מוגנים וללמד את הציבור על אילו צמחים צריך להגן. ניתן גם לראות מהכרזה על שיתוף הפעולה ההדוק בין קק"ל ורשויות המדינה השונות כמו החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע והשירות לשמירת איכות הסביבה.

(עיצוב: זיוה סיון. מתוך אוסף הכרזות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי)

כיום קק"ל ממשיכה בשימור הטבע בדרכים שונות. בין היתר נלחמת קק"ל במחלות עצים וצמחים, מבצעת פרויקטים של שימור קרקע ומשקמת בתי גידול מדורדרים, מקימה יערות כחגורה ירוקה סביב ישובים, מתמודדת ומדבירה מיני צמחים פולשים ומשמרת צמחים מוגנים במשתלותיה. אחד הפרויקטים המוצלחים מהשנים האחרונות בתחום שימור הצמחים הוא פעילות קק"ל לשימור הגעדה הקיפחת. צמח בר זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה..
בפרויקט משותף של קק"ל והגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, זרעים של געדה קיפחת שנאספו מן הבר עברו תהליך של ניקוי וטיפול מקדים ונזרעו בסתיו 2024 במשתלת אשתאול של קק"ל, ולאחרונה צמחו ופרחו, ופרטים מתוכם עתידים לשוב אל הטבע, במקביל לפרטים שנשתלו בגן הבוטני האוניברסיטאי ופורחים בהצלחה רבה.

(געדה קיפחת במשתלת קק"ל באשתאול, 2025. צילום: רותם אטיאס, ארכיון הצילומים של קק"ל)

כיום, הציבור הישראלי יכול להנות מהעבודה של קק"ל בשימור הנוף והסביבה. ובאמצעות הבנה ועבודה של קק"ל את חשיבותו של הטבע ושמירתו מאז שנות ה-60, הציבור יכול להנות מהטבע ומהיערות הירוקים ולהבטיח את המשכיותו לדורות הבאים . בין היתר קק"ל פועלת רבות בתחום שיקום נחלי ישראל, מלחמה במדבור, שיקום מפגעי סביבה כמו מחצבות נטושות ואתרי פסולת ומניעת שריפות באמצעות שירותי הכבאות של קק"ל. את הידע והמומחיות שקק"ל מפתחת בתחום הסביבה היא חולקת עם העולם. חוקרים רבים ממדינות שונות מגיעים לישראל ללמוד על עשייתה של קק"ל בתחום הייעור באזור צחיח למחצה.

(עגורים באגמון החולה על רקע החרמון, 2021. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל)

לקריאה אודות הצלת הגעדה הקיפחת לחצו כאן