לברא אשלים, לשקם צומח מקומי ולהגדיל את המגוון הביולוגי: המקרה של נחל הקישון

שם המחקר: שיקום צומח והגדלת המגוון הביולוגי בגדות נחל הקישון בעקבות בירוא אשלים ומינים פולשים
חוקר ראשי: ד"ר דידי קפלן, מכללה אקדמית תל חי
שותפים נוספים: רשות נחל קישון. אשת קשר: מעיין ציון, ממונת אקולוגיה, רשת נחל קישון


מה הקשר בין הצב הרך, שמצוי בסכנת הכחדה בישראל, לבין עצי אשל ש"השתלטו" על גדול נחל הקישון?

הצב הרך הוא אחד מבעלי החיים המצויים במורד נחל הקישון. בשני העשורים האחרונים נעשות פעולות, על-ידי רשות נחל הקישון ורשות הטבע והגנים, לאושש את אוכלוסייתו. בית הגידול הנדרש לקינון הצב הרך הוא גדות נחל בשיפוע מתון ללא צמחייה, או עם צמחייה נמוכה. עם זאת, המינים הפולשים והמתפרצים באזור, בעיקר האשל, הם מיני שיחים ועצים - היוצרים צל, תופסים פיזית את בית הגידול החשוב לקינון הצב ומונעים את האפשרות לקינון במקומות אלו.

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות, המדגימה את השפעת המינים המתפרצים והפולשים על בתי גידול מקומיים.

מינים מתפרצים: איום מרכזי על מגוון המינים

כידוע, מינים פולשים הם מינים המופצים בעקבות פעילות האדם לאזורים שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעי ולבסס אוכלוסיות פוריות. לעומתם, מינים מתפרצים הם מינים מקומיים שמצליחים להתרבות ולהרחיב את תפוצתם במהירות ובאופן משמעותי. בשני המקרים, מדובר באיום מרכזי על מגוון המינים בעולם, ולכן הטיפול בהם הפך לאחד היעדים החשובים בשמירת טבע. מינים אלו מתחרים עם המינים המקומיים בהצלחה, עקב העדר אויבים טבעיים. הם נוטים לפלוש ולהתבסס דווקא בשטחים המופרים על ידי פעולות פיתוח, ובכך יש להם יתרון על המינים המקומיים. נוסף על כך, הם בעלי עמידות לשיטות הדברה שונות בזכות יכולת ריבוי מהירה באמצעות ייצור כמויות זרעים מאוד גדולות, ריבוי וגטטיבי, יכולת נביטה גבוהה מבנק הזרעים בקרקע וחוסר תלות בעונתיות. מסיבה זו, קשה מאוד לבער אותם מהשטח, אלא אם מתמידים בפעולות הביעור בכמה שלבים ולאורך זמן. מאמר זה עוסק כאמור במיני צמחים מתפרצים - ובפיתוח שיטה לרסן אותם כדי שיהיה מקום לצמיחה של מיני צמחים מקומיים נוספים, ולהגדלת המגוון הביולוגי בגדות נחל הקישון.

מינים פולשים וצמצום עושר המינים: הסיפור של נחל הקישון

באביב 2024, פורסם דוח מסכם של מחקר שנערך בחסות יחידת המדען הראשי בקק"ל: "שיקום צומח והגדלת המגוון הביולוגי בגדות נחל הקישון בעקבות בירוא אשלים ומינים פולשים".

הקישון הוא אחד הנחלים הגדולים והחשובים בישראל והוא מנקז שטח של כ- 1,073 קמ"ר. במשך שנים ארוכות סבל הקישון מזיהום כרוני כבד של שפכים וקולחים עירוניים ותעשייתיים שהובילו לפגיעה קשה בתפקודו האקולוגי של הנחל, ומינים רבים שהתקיימו במימיו ולגדותיו נפגעו קשות ואף נעלמו.

פגיעה זו פתחה פתח להתבססות של מיני צמחים פולשים ומתפרצים רבים בגדות הנחל. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, צומצמה הזרמת הזיהום התעשייתי למי הנחל, והחל בו תהליך שיקום ממושך. במהלך הזמן, איכות המים השתפרה משמעותית - ומיני צמחים רבים חזרו לגדותיו ולמימיו של הנחל. עם זאת, התהליך עדיין לא הסתיים וההפרעות הסביבתיות הפוגעות בנחל ובשוכנים בו עדיין קיימות. כיום, עיקר הבעיות במורד הנחל הוא ההתמודדות עם פיתוח התשתיות המואץ המתרחש בצמוד לנחל, כגון נמל המפרץ החדש והדרכים אליו החוצות את הנחל, רכבת העמק, כביש 6, כביש 22, מחלף יגור ועוד.

אשל היאור (כמו גם אשל מרובע) מוגדר כמין מקומי מתפרץ, ובמקטעים מסוימים לאורך נחלים – במיוחד נחלים המאופיינים במים מליחים – האשל תופס את מרבית שטח בית הגידול, ודוחק את מגוון מיני הצמחים הטבעיים הצומחים באופן טבעי בגדות הנחלים. האשל דוחק את מיני הצמחים האחרים באמצעות הצללה כבדה ובאמצעות הפרשת מלחים והמלחה של הקרקע.

כדאי לדעת כי אשל היאור הוא הנפוץ במיני האשל בארץ-ישראל. הוא גדל ברוב אזורי הארץ, בעוד שתפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה ובמערב אסיה. אך האשל אינו לבדו: בשל העובדה שנחל הקישון עבר במהלך השנים האחרונות הפרות רבות של הצומח הטבעי ותנודות קיצוניות באיכות ובמליחות המים, נוצרה התפתחות מואצת של צמחייה פולשנית ומתפרצת ברצועת הנחל. בין המינים הללו נצפו מינים פולשים כגון שיטה כחלחלה, פרקינסוניה שיכנית, טיונית החולות, טבק השיח, וקיקיון מצוי.

אין ספק כי הטיפול במינים הפולשים והמתפרצים הוא מהלך חשוב וראשוני לשיקום בית הגידול הלח לאורך גדות הנחל, ולשיקום הנחל כנחל מתפקד - המקיים מסדרון אקולוגי יעיל, שמהווה בית גידול למגוון רחב של מיני צמחים ובעלי חיים. יש לציין כי חרף איכות המים הירודה והיעדר צמחייה טבולה בנחל, הרי שצומח הגדות בקישון עשיר במיוחד ופוטנציאל השיקום של הקרקעות הכבדות בשולי הנחל הוא רב.

למדוד את ההצלחה באמצעות רחפן

שאלת המחקר היתה האם בירוא (כריתה) מינים פולשים ומתפרצים - עם או בלי נטיעה ושתילה של מינים מקומיים - יביא להתבססות תחרותית של מינים מקומיים עם המינים הפולשים והמתפרצים?

הנחת העבודה במחקר היתה כי שיקום צמחי של מקטע נחל, שעבר טיפול יסודי בבירוא מינים פולשים ומתפרצים, יביא למימוש מטרת המחקר. כלומר, התבססות בת-קיימא של מינים מקומיים של בית הגידול הלח ושיקום גדות הנחל.

בחודש ספטמבר 2019 החלה רשות נחל הקישון בהדברת מיני צמחים פולשים ומתפרצים בשתי גדות הנחל, במקטע שאורכו כשני ק"מ, כאשר עיקר העבודה היא דילול המין המתפרץ אשל. הטיפול הראשוני הסתיים ובמשך ארבע השנים הבאות, 2023-2019, התבצעה עבודת תחזוקה הכוללת טיפול בנביטות ובהתחדשות צימוח מגדמים של האשל ושל המינים הפולשים.

המחקר התבסס על שלושה טיפולים:

• טיפול (בירוא) באשלים ובמינים פולשים ללא שיקום צמחי.
• טיפול באשל ובמינים פולשים עם שיקום צמחי – שכלל נטיעת שיחים ועצים וצומח של בתי גידול לחים לאורך גדות הנחל.
• אזור ביקורת ללא הדברת האשלים.

בפועל, הבירוא נעשה באמצעות כריתה מכנית או ידנית, טיפול כימי במריחת הגדם הטרי וכן המשך כריתה במשך ארבע שנים, אחת לשבועיים לערך. השיקום הצמחי כלל נטיעות של מינים מקומיים.

כדי לנטר את התוצאות, החוקרים עשו שימוש בחתכי צומח קבועים, בגיבוי צילומי אוויר מרחפן, לטובת מיפוי יחידות הצומח ומדידת כיסוי יחסי של מרכיבי הצומח העיקריים. המדדים להצלחה נבחנו במשך שלוש שנות המחקר. מדדים אלו כללו את עושר המינים המקומיים של בתי גדול לחים שיתבססו, כיסויים היחסי, זאת אל מול עושרם וכיסויים היחסי של המינים הפולשים והמתפרצים שנותרו בשטח.

שלב המסקנות

בחלקות שבהן בוצע בירוא האשל, עושר המינים עלה בשלוש שנים. זאת, לצד התבססות עצמונית של מינים שתולים וצמחי בר. מהמחקר עולה שטיפול / הסרת מיני הצומח המתפרצים והפולשים, ביחד עם שתילת מינים מקומיים לשם שיקום הצומח המקומי הגדל באופן טבעי לאורך גדות נחלים, מניב תוצאות טובות משמעותית בעושר ובשפע המינים. מיני הצמחים המקומיים מצליחים להתבסס ובכך לדכא את ההתבססות המחודשת של האשלים. 

לעומת זאת, בירוא אשל בלבד, ללא שתילת מינים אחרים ושיקום צמחי, וללא תחזוקה במשך מספר שנים, מביא להתחדשות חוזרת של האשל ולהתבססותו כסבך הומוגני (אשלים בלבד) לאורך גדות הנחל.

כאשר החוקר הראשי, ד"ר דידי קפלן, מתבקש לתמצת את מסקנות המחקר במספר משפטים, הוא מציין כי "המסקנות העיקריות הן שניתן לברא מינים מתפרצים, וכנראה גם מינים פולשים, אך במידה שלא יתבצע במקביל שיקום של הצומח, לאורך זמן - חלק גדול מהעבודה יירד לטמיון".

למה הכוונה ב"לאורך זמן"? "צריך לברא את המין הלא רצוי ובמקביל לבצע שיקום צומח מקומי במשך שלוש עד חמש שנים כדי שהוא יוכל להתבסס היטב - ולהתמודד עם המיניים המתפרצים".

האם תוצאות המחקר הפתיעו אותך? "לא. ידעתי שהאשל הוא מין מאוד חזק. במקומות שבהם לא עשינו שיקום צמחי – ברגע שהופסק הטיפול, האשל התחדש".

מהי בעיניך החשיבות הגדולה ביותר של המחקר? "נחלים בארץ מצויים בהידרדרות משמעותית בגלל שאיבת מים, טיפול לא נכון בגדות וסיבות נוספות. לכן, חשוב לשקם אותם ולחזור לנוף נחלים טבעי במידה כזו או אחרת. המחקר מהווה דרך להראות שהדבר אפשרי. הדבר כרוך אמנם במשאבים רבים, אבל הוא בהחלט אפשרי. זרימת מים ואיכותם הן כמובן הבסיס לשיקום נחלים, אבל ב'מקום השני' ניצב נושא שיקום הצומח".