טיפול בצמחים פולשים: מה קודם למה? מודל ויישום דינמי ביערות קק"ל

1עודד כהן, 2דפנה שלף (גלזר) ו3ענת אידלמן

1 עודד כהן, המעבדה לצמחים פולשים, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, קצרין odedic@gri.org.il
2 דפנה שלף (גלזר) עצמאית (GIS)
3 ענת אידלמן, אגף ייעור קק"ל

תחום הממשק והניהול של צמחים פולשים בישראל ובעולם עדיין מתהווה, כאשר מרבית מיזמי השיקום בעקבות פלישות ביולוגיות בישראל החלו רק בשני העשורים האחרונים. אחד האתגרים המרכזיים בתחום זה הוא קביעת סדרי עדיפויות לניהול ולטיפול, קרי "מה קודם למה"? באילו מינים להתמקד תחילה, ובאילו אזורים להציב את עיקר המשאבים והמאמצים לממשק. במהלך שלוש השנים האחרונות גיבשנו עקרונות לקביעת קדימויות לטיפול בצמחים פולשים, ופיתחנו מודל אינטגרטיבי המאחד עקרונות אלו לכדי כלי (מודל) תומך החלטה. תוצרי המודל נשענים על מיפוי מרחבי של מוקדי הפלישה, ויוצר היררכיה מרחבית של סדרי עדיפויות לטיפול. המיפוי  משמש בסיס לתוכניות פעולה שנתיות ורב-שנתיות לניהול היער.

המודל מבוסס על עשרה משתנים ומתעדף טיפול במוקדים דלילים, מבודדים, המרוחקים ממקורות הפצה קבועים (כגון יישובים), המצויים באזורים שנשרפו לאחרונה, ברום טופוגרפי גבוה, ובסמוך לשבילים, לשטחי חיץ ולבתי גידול בעלי ערכיות נופית ואקולוגית גבוהה, ובכללם בתי גידול לחים. מכיוון שמינים פולשים שונים נבדלים בעוצמת השפעתם על מערכות היער ובפוטנציאל ההפצה שלהם, המודל משקלל עבור כל מין ערך איום טקסונומי המשפיע על קביעת סדרי העדיפויות. עבור הגנה על שטחי חיץ ומניעת שרפות לדוגמא, המין  שיטה כחלחלה  (Acacia saligna) מקבל ציון גבוה, שכן מין זה מאופיין בדליקות גבוהה, גובה משמעותי, ייצור ביומסה יבשה בהיקף נרחב, נטייה להתבסס באזורים מופרעים ויכולת התחדשות מבנק זרעים. מנגד, המין טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris) מקבל ציון נמוך יותר, משום שהשפעתו על  התפשטות שרפות נמוכה יחסית. שקלול התכונות הביולוגיות של המינים הפולשים והפיזור שלהם במרחב ומאפייני בית הגידול מבטיחים שההתערבות הממשקית לטיפול בצמחים פולשים תהייה ישימה ומשתלמת.

פיתוח המודל והתאמתו לשימוש בשטח נעשו בשיתוף יערנים, מהנדסי יער ואנשי אגף הייעור, ולאחר מכן יושמו במסגרת פיילוטים ביערות שונים בארץ, לבחינת יתרונותיו ומגבלותיו. המשך המחקר יעסוק בפיתוח פלטפורמה דינמית לתמיכה בקבלת החלטות שתתעדכן אוטומטית בהתאם להתרחבות מאגר הנתונים וניטור המינים הפולשים בפרוטוקול ניטור ייעודי שפותח במיוחד. במהלך הכנס נציג את הניטור והמודל ביער מנחמיה כמקרה מבחן, ונרחיב על המשתנים המרכזיים במודל, תהליך שקלולם והאפשרויות ליישומו באתרים נוספים.