חשיבות שיקום הצומח בגדות הנחל: תובנות וחידושים מנחל הקישון

דידי קפלן1 ומעיין ציון2
1 המכללה האקדמית תל-חי, אוניברסיטה בהקמה,
2 רשות נחל קישון.

מטרה: בחינת שיקום צומח טבעי בגדות נחלים והגדלת המגוון הביולוגי בעקבות ברוא מינים מתפרצים ופולשים. מקרה בוחן נחל קישון.

מבוא: נחל קישון עבר הפרות רבות של הצומח הטבעי ותנודות באיכות ובמליחות מי הנחל, מה שהביא להתפתחות מואצת של צמחייה פולשנית ומתפרצת, אשר התבססה והתפשטה תוך גרימת שינויים במערכת האקולוגית, נזק למינים המקומיים ודלות בעושר המינים.

רשות נחל קישון, במקטע שאורכו כ-2 ק"מ, מצפון ליגור, ביצעה דילול של הסוג המתפרץ אשל. האשל תופס, במקטעים מסוימים, את מרבית בית הגידול ופוגע במגוון המינים, עקב הצללה כבדה והפרשת מלח. הטיפול הראשוני בוצע בשנת 2019, עם המשך תחזוקה בארבע השנים הבאות שכללה טיפול בנביטות חוזרות וחדשות של האשל ושל המינים הפולשים.

שיטות: המחקר מבוסס על 3 טיפולים: טיפול באשל ובמינים פולשים ללא שיקום צמחי, טיפול באשל ובמינים פולשים עם נטיעת שיחים ועצים וצומח של בתי גידול לחים ואזור ביקורת ללא הדברת מינים. הניטור נעשה בחתכי צומח קבועים, בגיבוי צילום אוויר מרחפן. המדדים להצלחה נבחנו במשך 3 שנות המחקר (2023-2021) והם: עושר המינים המקומיים של בתי גדול לחים שהתבססו, הכיסוי היחסי, זאת אל מול עושרם והכיסוי היחסי של המינים הפולשים והמתפרצים שנותרו, או התבססו. השינויים בעושר ובכיסוי המינים נותחו גם על פי איפיון המינים לרמת נדירותם וזיקתם לבית הגידול הלח או היובשני.

תוצאות ודיון: בשנה הראשונה התבססו מיני צומח עשבוניים והכיסוי שלהם עלה, ובמקביל גם עלה כיסוי האשל, בעיקר מגדמים שהתחדשו. בשנת המחקר השנייה חלה עלייה בעושר המינים בטיפול שיקום הצומח, לעומת ברוא אשל והביקורת שנותרו יציבים. בשנה השלישית נמצא כי אין שינוי בעושר המינים, עם מגמת ירידה בעושר המינים הנדירים בטיפול ברוא האשל ללא שיקום, ככל הנראה בשל דחיקה תחרותית של גדמי האשל שהתחדשו. בשפע המינים הנדירים, בעיקר בוצין הגליל ואספרג א"י, יש ירידה בכל הטיפולים, ללא הסבר מניח את הדעת. בשלוש שנות המחקר נמצא כי מספר עצי האשל הבוגרים רב יותר באופן מובהק בטיפול הביקורת וטיפולי ברוא האשל, ללא הבדל מובהק בין טיפולי הברוא, כך גם מספר הגדמים שהתחדשו, שכן בביקורת אין גדמים ובטיפולים יש מעט עצים בוגרים, בהגדרה. בשנתיים הראשונות נמצאו נבטים בודדים של אשל בטיפולי ברוא האשל ואילו בשנה השלישית נמצאו יותר נבטים בטיפול הברוא והשיקום, אך זאת לפני הטיפול התחזוקתי העונתי.  הן הגדמים והן הנבטים טופלו באופן שוטף, אם כי באופן יותר הדוק בטיפול השיקום, כך שכל גדם שמתחדש טופל וכן הנבטים נעקרו, מה שמשפיע גם על עושר המינים הרב יותר בטיפול השיקום. 

מסקנות: טיפול של ברוא אשל וצמחים פולשים יעיל בשילוב עם שיקום צמחייה מקומית ותחזוקה שוטפת של שנים אחדות עד להתייצבות המערכת. ההתחדשות מגדמים היא עוצמתית ומחייבת תחזוקה שוטפת עד להתבססות מלאה של צומח מתחרה. יש נביטה מועטה של אשל בביקורת ובטיפול ברוא האשל, ואילו בברוא ושיקום מאפשרים נביטה רבה יותר, המטופלת כחלק מהשיקום, כל עוד השטח מתוחזק באופן קבוע וסדרתי. שיקום צומח של גדות נחלים אפשרי לאחר ברוא אשל  ומינים פולשים, מלווים בתחזוקה שוטפת, של  סילוק מינים פולשים ונבטים וסורים של אשל, מה שמביא בעקבותיו התבססות עצמונית גם של מינים מקומיים.