אפיון המיקרוביום והתזונה של ציפורי שיר נודדות בתחנת העצירה אגמון החולה

דן סקלובין1,3, ברק בן הרוש2, משה לייבוביץ3, טלי ברמן2,3

1 מוקד מחקרים החולה, החוג לביוטכנולוגיה, תל חי אוניברסיטה בהקמה, גליל עליון, 1220800, ישראל
2 מוקד מחקרים החולה, החוג למדעי החי, תל חי אוניברסיטה בהקמה, גליל עליון, 1220800, ישראל
3 מיגל - מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, 11016, קריית שמונה, ישראל
Danszklowin@gmail.com

תחנות עצירה (stopover sites) חיוניות לעופות נודדים מאחר והן מאפשרות מנוחה וחידוש מאגרים במהלך הנדידה. בישראל, הממוקמת על נתיב נדידה מרכזי בין אירופה לאפריקה, ישנן תחנות עצירה קריטיות. המיקרוביום, (חברת המיקרואורגניזמים החיה בסימביוזה עם בע"ח), ובפרט מיקרוביום המעי, ממלא תפקיד חשוב בעיכול, ספיגת נוטריינטים, הגנה מפני פתוגנים ואף בהתנהגות. הרכבו מושפע מגורמים רבים, בראשם התזונה, אשר משתנה לאורך מסלול הנדידה.

על אף חשיבותו הרבה, מחקר על מיקרוביום המעי של עופות בר בכללי, ובנדידה בפרט, לוקה בחסר. מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בעיקר באתרי קינון וחריפה, ואילו תחנות עצירה נחקרו מעט בהקשר זה. כאן בחנו את מיקרוביום המעי והתזונה של שני מיני ציפורי שיר נודדות אוכלות חרקים, קנית קטנה (Acrocephalus scirpaceus) וסבכי שחור-כיפה ( Sylvia atricapilla) במהלך עצירתם באגמון החולה, בסתיו ובאביב. אספנו 184 דגימות לשלשת (112 קניות קטנות, 72 סבכיים שחורי כיפה), שעברו אנליזת DNA metabarcoding לאיתור וזיהוי מיקרוביום המעי (16S rRNA) וחרקים (COI) שנאכלו. מצאנו כי למרות שלשני המינים תזונה שונה באתרי הקינון והחריפה, במהלך עצירתם באגמון החולה, הם ניזונים מחרקים מסדרת הזבובאים (Diptera), בעיקר ימשושיים (Chironomidae), שהיוו 40% – 60% מהתזונה. הממצא מצביע על אכילה אופורטוניסטית המונעת ע"י זמינות הטרף ומדגיש את חשיבותם האקולוגית של בתי גידול לחים, כמו אגמון החולה, עבור אוכלי חרקים נודדים. זוהו הבדלים משמעותיים בהרכב מיקרוביום המעי בין מיני הציפורים ובתוך המינים בין עונות הנדידה. זיהינו 1,285 סוגי חיידקים, בעיקר מהמערכות: Proteobacteria ו-Firmicutes, עם שכיחות גבוהה של הסוג Sphingomonas. גילינו 23 פתוגנים, ביניהם: Enterococcus, Escherichia-Shigella ו- Campylobacter, מחוללי מחלות משמעותיים, אשר שכיחותם השתנתה בין העונות. למרות שאכלו תזונה דומה בתחנת העצירה, מיקרוביום המעי של שני המינים השתנה באופן מובהק במהלך הנדידה, ונצפו הבדלים ברורים בין העונות. בעוד שהרכב התזונה השתנה באופן מיידי, הרכב מיקרוביום המעי לא השתנה באותה המהירות והושפע ככל נראה מהמזון ובתי הגידול שהציפורים נחשפו אליהם באפריקה ובאירופה. בחינת מיקרוביום המעי בתחנות העצירה למעשה מאפשרת לנו לראות את השינויים שהוא עובר במהלך הנדידה.