כחלק מהמאמץ להיערכות ניהול היער בישראל לשינוי האקלים הוקם צוות עבודה באגף הייעור לשם חיבור מסמך מדיניות שמטרותיו העיקריות הן:
- מיפוי התחומים הנוגעים לשינוי האקלים ולבעיות העיקריות שהוא מעורר.
- זיהוי פערי ידע בנושא ההיערכות לשינוי האקלים ותחומים להעמקה ולפיתוח נוסף.
- המלצות להיערכות ניהול היער בעת שינוי האקלים.
תחילה מיפינו את המאפיינים של שינוי האקלים שהשפעתם על היער היא הגדולה ביותר: תקופות יובש ארוכות, מיעוט משקעים, עלייה בטמפרטורות, עלייה בתדירות ובעוצמה של סופות, אירועי שלג ושיטפונות. בהמשך הגדרנו מהן התופעות שצפויות להתלוות למאפיינים האלה: תמותת עצים מיובש, ירידה בהתחדשות הטבעית, פלישה של צמחים, חרקים מזיקים ומחלות. לאחר מכן הגדרנו סדר עדיפויות, ובהתאם לו נכתבו המלצות לפעולה.
חשוב לציין שההמלצות נסמכות על העקרונות המקובלים בארץ ובעולם לניהול יער בר-קיימא, והם מפורטים, בין היתר, בתורת ניהול היער בישראל. במסמך זה נסקור את ההשפעות הישירות והעקיפות של שינוי האקלים על היערות ונציג סל של פעולות להתמודדות עימם.
המסמך מורכב משני חלקים עיקריים:
- מבוא, המתייחס באופן כללי להנחות היסוד העומדות בבסיס המסמך. המבוא כולל עקרונות לניהול יער בר-קיימא בעידן שינוי האקלים, סקירה של מגמות שינוי האקלים, השפעותיהן על היער ודרכי פעולה.
- החלק השני עוסק בשש הסוגיות העיקריות הנוגעות לניהול יער בעידן שינוי האקלים. לכל סוגיה מוקדש פרק, כדלקמן: חיוניות היער, שרפות יער, אירועי קיצון, בריאות היער, צמחים פולשים ואספקת שירותי מערכת אקולוגית. כל פרק כולל את אפיון הבעיה, מִדרג החשיבות, מידת הוודאות שלה, יכולת ההתערבות והמלצות לפעולה, שהן החלק העיקרי.
שלושת הנחות היסוד של המסמך
מטרת-העל של ניהול היער בישראל היא לשמור על יכולת היערות לספק את שירותי המערכת האקולוגית. הנחת היסוד המקובלת בעולם היא שיכולתה של מערכת אקולוגית להתמודד עם שינוי האקלים מותנית בחוסן המערכת. חוסן של מערכת אקולוגית מוגדר כיכולתה של המערכת להתמודד עם שינויים ועקות תוך שמירה ככל הניתן על התפקוד, המבנה, היצרנות וכושר ההתחדשות שלה.
ככל שמערכת אקולוגית תהיה בעלת רמת מורכבות גבוהה יותר, עם מגוון מינים ותצורות צומח גדול יותר, מבוססת יותר על מינים ותצורות צומח מקומיים וכזו שעברה תהליכים ארוכים של התפתחות והתאמה, כך תהיה מערכת זו חסונה יותר. לפיכך, מטרת-העל היא לשמור לאורך זמן על יכולתם של יערות ישראל לספק את שירותי המערכת האקולוגית הנדרשים גם בעידן שינוי האקלים, תוך שמירה על חוסן היער והגברתו.
- שינוי האקלים בא לידי ביטוי במגוון תופעות ותקופות זמן
השפעות שינוי האקלים ניכרות על פני פרקי זמן שונים, החל ממאות אלפי שנים ועד לעשרות השנים האחרונות, ובאות לידי ביטוי בשלוש תופעות מרכזיות: עלייה בטמפרטורות, שינוי בכמות המשקעים ובמשטר המשקעים, ועלייה בתדירות של אירועי קיצון (בצורת, סופות ושלגים).
- אופק ההתייחסות של מסמך זה הוא שלושים שנה
בטווח זמן זה המשך המגמות הקיימות בישראל, של גידול אוכלוסייה והתרחבות השטח הבנוי, מוביל לצמצום שטח היערות ולהגברת קיטועם. לצד זאת, שינוי האקלים עלול לפגוע בתפקוד היערות ובכושרם לספק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים לאדם ולסביבה.
- הסתגלות היא האסטרטגיה המרכזית להתמודדות היער עם שינוי האקלים בישראל
קיימות שתי אסטרטגיות עקרוניות להתמודדות עם שינוי האקלים: אפחות (mitigation) והסתגלות (adaptation). האסטרטגיה הראשונה, אפחות, מתמקדת בצעדים שיפחיתו את ההתחממות הגלובלית עצמה על ידי הפחתת פליטות גזי חממה והגברת קיבוע הפחמן. ליערות תפקיד מרכזי בקיבוע פחמן, ולכן, במבט עולמי, מושם דגש על הגנת היערות מפני בירוא, על שיקום יערות ועל נטיעת יערות חדשים. לישראל, הקטנה בשטחה, השפעה מזערית על היקף קיבוע הפחמן ברמה העולמית, אולם, כבכל בעיות הסביבה העולמיות, מוטל עלינו לתרום את חלקנו כחלק ממאמץ עולמי משותף לצמצום פליטות גזי החממה, וליער תפקיד חיוני בכך.
האסטרטגיה השנייה, הסתגלות, מתמקדת בצמצום ההשפעות של שינוי האקלים על האדם ועל המערכת האקולוגית. דוגמאות לצעדי הסתגלות הן שתילת עצים בסביבה העירונית להפחתת עומס החום, דילול היער לשם הקטנת צריכת המים שלו, נטיעת מיני עצים ושיחים בעלי עמידות גבוהה לחום וליובש ועוד. כדי לספק את שירותי המערכת האקולוגית הנדרשים לחברה (לרבות שירות ויסות של קיבוע פחמן) ולהבטיח את קיימות יערות ישראל לאורך זמן לנוכח שינוי האקלים וגידול האוכלוסייה הצפויים, ההסתגלות תהווה את האסטרטגיה המרכזית להתמודדות של יערות ישראל עם שינוי האקלים.
עקרונות ניהול יער בעידן שינוי האקלים
להלן עקרונות ניהול היער בישראל בעידן שינוי האקלים. העקרונות האלה מתבססים על הנחת היסוד בדבר הצורך לשמור על חוסן היער, ונשענים על עקרונות ניהול היער המופיעים בתורת ניהול היער ובמסמכים נוספים.
- ממשק מסתגל מוכוון מטרה: תכנון וביצוע של פעולות הממשק ביער בהתאם למטרה מוגדרת (או מספר מטרות); ליווי פעולות הממשק בניטור הבוחן לאורך זמן את מידת ההצלחה שלהן, בין היתר, לנוכח שינוי האקלים, ומכוון בהתאם את התכנון ואת פעולות הממשק בעתיד.
- מגוון, מורכבות וכתמיות: שימור וטיפוח של מגוון נופים, תצורות צומח, מינים וגנוטיפים ביער כמרכיב יסודי, המאפשר את תפקוד היער ואת חוסן המערכת האקולוגית שלו.
- עידוד תהליכים טבעיים: הישענות רבה ככל האפשר על תהליכים טבעיים, התארגנות עצמית ומינים מקומיים שעברו תהליכים של ברירה והסתגלות, ועל כן יכולים לתרום לחוסן המערכת בהתמודדות עם הפרעות בכלל ועם שינוי האקלים בפרט.
- התערבות מושכלת: חתירה להשגת מטרות ניהול היער שהוגדרו, על ידי התערבות מותאמת לשטח, קרי, נקיטת רמות שונות של התערבות בהתאם למטרות הניהול ותנאי בית הגידול ותוך התחשבות בסדרי עדיפויות ובחיסכון במשאבים.
- אי-ודאות: הכרה בכך שקיימת אי-ודאות ביחס לקצב, לעוצמה ולביטוי במרחב של שינוי האקלים בישראל וכן ביחס למידת השפעתו על המערכת האקולוגית בכלל ועל היער בפרט. מענה לאי-ודאות יינתן על ידי מגוון פתרונות שיותאמו להשפעות בפועל על היער, וכן ניטור מתמשך ומחקר ארוך טווח.
ניטור ומחקר ככלי מרכזי להתמודדות עם שינוי האקלים
אחת מהנחות היסוד בניהול יער בר-קיימא היא התבססות על ממשק מסתגל מוכוון מטרה. ממשק מסתגל משמעו ביצוע פעולות התערבות בעלות מטרה מוגדרת תוך ניטור מתמשך ומחקר בשטחים המנוהלים והתאמת פעולות הממשק לתובנות המתקבלות מהמחקרים ומהסקרים.
הניטור והמחקר של קק"ל מתבססים כיום על מערך קבוע וארוך טווח של חלקות מחקר וניטור לצד מחקרים וסקרים נקודתיים קצרי טווח. כל אלה עומדים לעזרתנו גם במתן מענה לפערי הידע הקיימים במגוון תחומים, וגם בזיהוי שינויים ומגמות במצב המערכת האקולוגית ביערות ובשטחים הפתוחים. על בסיס תובנות מערך הניטור והמחקר נכתבו ונכתבים מסמכי מדיניות רבים המשמשים לניהול היערות בישראל ולהגנה עליהם.
המשך קיומו של מערך זה הוא בסיס הכרחי לניהול יער בר-קיימא, והוא הממקם את מערך הייעור של קק"ל בחזית המדע ובחזית מקצוע היערנות לצד גופי ניהול יערות במדינות רבות אחרות.
דרכי פעולה לניהול היער נוכח שינוי האקלים
לנוכח הנחות היסוד, עקרונות ניהול היער ומגמות שינוי האקלים, הוגדרו דרכי פעולה כלליות אפשריות להתמודדות היער עם שינוי האקלים. יודגש שיש להתאים את דרכי הפעולה ולפרטן לפי איום הייחוס הספציפי. דרכי פעולה ספציפיות מופיעות בפרקים המפורטים בהמשך המסמך. להלן דרכי הפעולה הכלליות:
- תוכניות יער וממשק – תוכניות יער וממשק ארוכות טווח ליער הן כלי מרכזי בתכנון דמות היער וממשקו, ובבסיסן עומד הרצון לספק שירותי מערכת אקולוגית מיטביים תוך שמירה ככל הניתן על חוסן היער. התוכניות מתייחסות במפורט לכל שטח יער על פי תנאי בית הגידול שלו, וכן מגדירות תצורות צומח רצויות ותוכניות ממשק וניטור.
- שינוי מבנה היער – השינוי יושג על ידי הקטנת רמת כיסוי העצים ויצירת כתמיות בכלל היער. השינוי המבני יגדיל את עמידות היער לעקות השונות שגורם שינוי האקלים, או יאפשר להשיג מטרה ספציפית, כדוגמת מניעת שרפות.
- שינוי הרכב המינים – יש ליצור מעבר יזום (על ידי נטיעה ודילול ברירני) למינים בעלי עמידות גדולה יותר ליובש, לחום או לאיומים אחרים.
- תצורת צומח רצויה – חשוב להתאים את תצורת הצומח לבית הגידול, לתפקוד השטח ולרמת ההתערבות הרצויה.
- רציפות וגודל – שמירה ואף הגדלה של שטחי היער ומניעת קיטועם הן כלי מרכזי בהבטחת חוסן היער לאורך זמן. יודגש שרציפות וגודל מתייחסים לא רק לשטחי יער, אלא גם לשטחים פתוחים אחרים, כגון גנים לאומיים ושמורות טבע ושטחי חקלאות.
- מכלולי יער – חלוקת כלל שטח היער על פי תפקוד ורמת התערבות, כפי שהוגדר בתוכנית האסטרטגית ליער. חלוקה זו תאפשר ריכוז משאבים בשטחים שהכרחי להשיג בהם כיסוי עצי גבוה או לבצע פעולות אחרות המחייבות השקעת משאבים רבה ומתמשכת.
- ממשק מותנה ניטור – עלינו ללוות את פעולות הממשק בניטור מתמשך לשם בחינת השפעת שינוי האקלים בכל שטח ושטח ולשם בחינת הצלחת פעולות הממשק והתאמתן למצב וליעדים שהוגדרו.
- התאמת מינים לבתי גידול – בנטיעת יער יש לעשות מאמץ מוגבר להתאמת מינים לבית הגידול הספציפי בדגש על האקלים המקומי. ההתאמה מחייבת מחקר וניטור ייעודיים.
למסמך היערכות ניהול היער בישראל לשינוי האקלים לחצו כאן