המלחמה בצפון, משבר האקלים בדרום והעומס האנושי במרכז הציבו את יערות ישראל בפני אחת השנים הקשות. נתוני קק"ל מצביעים על נזקים משמעותיים אך גם על שינוי תפיסה ותחילתו של תהליך התאוששות.
השילוב בין לחימה, קיצוניות אקלימית ועומס אנושי חריג לא גרם רק לנזק פיזי רחב היקף, אלא גם ערער תהליכים אקולוגיים ארוכי טווח והציב את עבודת היערנות בפני אתגר מתמשך של ניהול מצבי חירום. לצד מראות של שטחים חרוכים, יערות קורסים ומערכות טבע שנפגעו, החלה בשנת 2025 גם בחינה מחודשת של האופן שבו מתכננים, משקמים ומנהלים יער בישראל, מתוך הבנה שהמציאות המשתנה מחייבת התאמה, ולא חזרה אוטומטית לדפוסי העבר.
הקמת יער "חרבות ברזל". צילום: אלכס קולומויסקי, מערך ההסברה קק״ל
מרחב צפון: יערות בחזית הלחימה
הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בצפון הארץ. עד לכניסת הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, נשרפו בשטחי היער שבניהול קק"ל כ-29,848 דונם. בהסתכלות רחבה יותר, הכוללת גם שטחים פתוחים שאינם מנוהלים, היקף השטחים שנשרפו מגיע לכ-250 אלף דונם.
מוקדי הפגיעה המרכזיים היו באזור הגליל העליון- רמת הגולן, שם נשרפו למעלה מ-23 אלף דונם, וכן בגליל התחתון עם פגיעה של כמעט 4000 דונם. מעבר לפגיעה בצומח, זוהתה פגיעה קשה בכלל מערכות החי, פגיעה ישירה בבעלי חיים שנשרפו, בהם יונקים, זוחלים וחרקים, ופגיעה עקיפה בעקבות השמדת בתי גידול ומקורות מזון. בנוסף, נפגעו סביבות חיים לחות, ובהן בריכות חורף שהתייבשו.
אחת ההשלכות העקיפות והחמורות של שריפת החומר הצמחי, בעיקר באזורים הרריים, הייתה ערעור יציבות הקרקע: גלישות קרקע במדרונות ותחילתה של התמוטטות טרסות, טבעיות ומעשה אדם כאחד. מדובר בנזק שנגרם מאירוע קצר אך אלים בעוצמתו, אשר היקפו גדול לאין שיעור מיכולת ההתאוששות הטבעית של המערכת האקולוגית בטווח הזמן הקצר.
לצד השריפות, גם התמרון הצבאי הותיר חותם סביבתי משמעותי. תנועת כוחות צה״ל, טנקים וכלים כבדים בתוך שטחי היער, פריצת צירים והתמקמות כוחות גרמו לפגיעה נרחבת בדרכי נוף, במתקני אירוח, במסלולי אופניים, בתשתיות יער ובחניונים והפכו אזורים נרחבים בגליל לשטחי פעילות אינטנסיביים.
שמעון אלגרבלי, יערן גוש ברעם והרי נפתלי בקק״ל, מתאר כי בתחילת הלחימה התנהלה הפעילות תחת לחץ וחוסר ודאות, והפגיעה ביערות הייתה בלתי נמנעת, הן כתוצאה משריפות והן מתנועת רק"מ וכלים כבדים.
לדבריו, בהמשך נוצר שיתוף פעולה הדוק יותר בין קק"ל לצה"ל. "עם הזמן הצלחנו להקים מנהלת משותפת שהתכנסה אחת לחודש, במטרה לצמצם נזקים, להסדיר פריצות דרכים ולתאם את הפעילות בשטח", הוא אומר.
עבור אנשי היערנות, מדובר היה באתגר אישי ומקצועי כאחד. אלגרבלי מספר כי בזמן שמשפחתו פונתה לטבריה, הוא נשאר בגליל: "במשך שלושה חודשים פתחתי את ביתי לחיילים, הם ישנו ואכלו שם. נשארתי בשטח כדי לטפל בשריפות ולשמור, ככל האפשר, על היער. השילוב בין האחריות הלאומית לבין המחויבות ליער ולסביבה ליווה אותנו לאורך כל הלחימה".
עם התייצבות המצב הביטחוני, החלו בקק"ל בעבודות שיקום ראשוניות ביניהן, סילוק מפגעים בטיחותיים, כריתת עצים מסוכנים וביצוע סקרים אקולוגיים, שמטרתם להבחין בין אזורים שבהם הטבע צפוי להתחדש בכוחות עצמו לבין שטחים שיידרשו נטיעה והתערבות יזומה. ההערכה הראשונית של היקף הנזק הסביבתי בצפון עומדת על כ-98.5 מיליון שקלים.
שנת 2025 עמדה בסימן מעבר מניהול חירום להתארגנות שיקומית ביערות הצפון. בתחילת השנה התמקדו פעולות קק"ל בהערכת עומק של היקף הנזקים ובהגדרת תיעדוף לאתרים לטיפול מידי, משני וארוך טווח, תוך הסתמכות על מסמכי מדיניות וניסיון שנצברו באירועי קיצון קודמים.
ההחלטה המרכזית הייתה להשיב בראש ובראשונה את אתרי היער קולטי הקהל לפעילות בטוחה, ובפברואר 2025 החלו עבודות אינטנסיביות להסרת מפגעי בטיחות, כריתת עצים שרופים וסילוק גדמים, שבוצעו בידי צוותי קק"ל וקבלנים והסתיימו בעיקרן לאחר כחצי שנה. במקביל, ומתוך ראייה אקולוגית ארוכת טווח, בוצעו סקרים לאיתור אזורים של התחדשות טבעית שסומנו כ"שטחי אל-געת", לצד זיהוי מוקדם של מוקדי מינים פולשים.
עם קבלת ממצאי הסקרים פעלה קק"ל בשלושה מסלולים במקביל: המשך פינוי העץ השרוף מעומק השטחים שנפגעו, גיבוש תוכניות שיקום סביבתי המבוססות על עקרונות אקולוגיים ונטיעה משלימה לצד ההתחדשות הטבעית, והכנת שטחים ונטיעות בפועל במסגרת עונת הנטיעות הסתווית והחורפית.
מרחב דרום: משבר האקלים מכה ביערות
מרחב דרום בקק"ל, המשתרע על למעלה מ-54% משטח המדינה וכולל כ-530 אלף דונם של יער נטוע, בתות וחורש טבעי, עמד בשנת 2025 בפני אתגרים חריגים בעוצמתם ובהיקפם. תהליכי מדבור מואצים, בצורת ממושכת ונזקי פעילות ביטחונית הציבו את מערכות היער במבחן תפקודי מתמשך, וחייבו מיקוד מחודש בפעולות שיקום תפקודי של היערות והמערכת האקולוגית.
לצורך התמודדות עם משבר בהיקף זה, פעלה קק"ל לגיבוש תמונת מצב מדויקת: צוותי השטח יצאו לפרויקט תיעוד ומיפוי נרחב, שבמסגרתו מופו עד כה כ-115 אלף דונם במרחב דרום, במטרה לאתר ולנתח מוקדי התייבשות ותמותה, כאשר תהליך המיפוי המורכב עדיין נמשך.
יער דורות לאחר שריפה. צילום: גיל סיאקי, קק"ל
לדברי גיל סיאקי, מנהל מחלקת היער במרחב דרום קק״ל, במהלך השנה הותאמו פעולות השיקום למציאות האקלימית והביטחונית, תוך מתן עדיפות לחידוש יערות ותיקים שנפגעו מתמותת עצים, שריפות ונזקי אדם, ולשיקום שטחים שנפגעו בשנים האחרונות כתוצאה מפעילות מלחמתית. הדגש הושם על עידוד תהליכי התחדשות טבעית במקומות שבהם הדבר התאפשר, ובמקביל על נטיעה יזומה וממוקדת באזורים שנדרשו להתערבות, בהתאם לעקרונות ניהול יער המותאמים לתנאי הדרום ולשינויי האקלים.
בתוכניות הנטיעה העתידיות, המבוססות על הניסיון שנצבר בשטח, ישולבו מינים מקומיים, עמידים ליובש, ובהם החרוב המצוי והאלה האטלנטית המעניקים צל רחב, השיזף המצוי והאשל, וכן מיני שיטה - שיטת הנגב ושיטה סלילנית, לצד מיני אקליפטוס נבחרים. נטיעות אלו מלוות ביישום שיטות של "קציר נגר", לאיגום מי נגר גשמים בבורות הנטיעה, כחלק מבניית יער יציב ועמיד לטווח ארוך.
בשנת 2025 התמודדה קק"ל במרחב דרום עם שני אתגרים מרכזיים, שילוו את העשייה גם בשנים הקרובות: שיקום נזקי מלחמה ושיקום נזקי בצורת. יערות הנגב המערבי סובלים זה למעלה מעשור משריפות חוזרות ונשנות כתוצאה מפעילות אויב. תהליכי שיקום יזומים החלו כבר בשנת 2022, בהתאם לתוכניות אב ולתוכניות סטטוטוריות. עם זאת, מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 ובמשך כשנתיים, צומצמה באופן משמעותי היכולת לבצע פעולות ממשק יערניות בשטחים נרחבים.
חידוש הפעילות בסוף 2025, הכוללת גם את נטיעת "יער חרבות ברזל", מסמן את חידוש פעולות השיקום במרחב, אשר צפויות להימשך גם במהלך החורף הקרוב באמצעות נטיעות נוספות ושיקום שטחים שנפגעו משריפות ומהפעילות המלחמתית הממושכת.
מרחב מרכז: בין עומס אזרחי לשריפת ענק
במהלך שנת 2025 הפכו יערות מרכז הארץ למרחב מפלט עבור מאות אלפי אזרחים, על רקע הלחימה בצפון ובדרום והצורך להישאר בקרבת מרחבים מוגנים. תושבים שפונו מאזורי הלחימה, לצד אזרחים שנמנעו מיציאה לאזורי עימות, מצאו ביערות המרכז מרחב פתוח ונגיש להתאווררות ולהפגת מתחים. העומס החריג הורגש היטב בשטח, ויערני מרחב מרכז קק"ל נדרשו להתמודד עם כמויות אשפה גבוהות מהרגיל, תופעות נרחבות של ונדליזם ופגיעה בריהוט יער ובתשתיות, שתוקנו או הוחלפו במהלך השנה.
הלחץ האנושי הזה גבה מחיר סביבתי כבד, והמספרים שנחשפים כעת לראשונה מספרים את הסיפור כולו. בשנת 2025 פונו מיערות המרכז כ-4,000 טון פסולת, זהו גידול של כ-40% בממוצע בהשוואה לשנתיים האחרונות.
לצד העומס האנושי, התמודדו יערות המרכז גם עם תנאי אקלים קיצוניים. מיעוט משקעים והתפלגות לא סדירה של הגשמים, בפרקי זמן קצרים ובעוצמות גבוהות, הובילו להתייבשות גושי יער נרחבים והגבירו את הסיכון לשריפות יער, מעבר לאירועים השגרתיים עמם מתמודדת קק"ל לאורך השנים.
פסולת במרחב מרכז. צילום: יערני קק"ל באזור מנשה שרון
שיאו של המשבר באזור המרכז היה "השריפה הגדולה", אחת משריפות היער החמורות שידעה ישראל. השריפה, שפרצה ביער אשתאול כתוצאה מרשלנות אזרחים בסמוך למושב תרום, התפשטה במהירות בשל תנאי יובש קיצוניים ורוחות חזקות. האש כילתה כ-6,500 דונם ביער אשתאול, דילגה מעל כביש 1, על ששת נתיביו, והחריבה כ-6,000 דונם נוספים בפארק קנדה.
בסך הכול נשרפו כ-12,500 דונם של יער שטופח לאורך עשרות שנים. במאמצי הכיבוי השתתפו עובדי ויערני מרחב מרכז קק"ל, כוחות כיבוי והצלה ויערנים ממרחבים נוספים, שפעלו ברציפות במשך כ-48 שעות עד להשתלטות על מוקדי האש. מיד עם סיום האירוע נסגרו השטחים השרופים לציבור והחלו עבודות שיקום ראשוניות, בראשן סילוק עצים מסוכנים לאורך דרכי יער ובאזורים המועדים לפגיעה במטיילים.
במקביל הוקם במרחב מרכז בקק"ל צוות חשיבה מקצועי לגיבוש תכנית שיקום ארוכת טווח, בהתאם לתורת ניהול היער ולשינויי האקלים. התוכנית כוללת שיקום חניונים ודרכי יער, בחינה של יכולת ההתחדשות הטבעית של השטח, ובהמשך, נטיעה של מיני עצים המותאמים לאזור ולתנאי האקלים המשתנים. תהליך השיקום צפוי להימשך מספר שנים, מתוך מטרה להשיב לאזור המרכז יער מתפקד, בטוח ועמיד, המהווה מרחב נופש ורוגע לאזרחי ישראל.
ירון אוחיון, מנהל מפ"ק בקק״ל, מסכם: "שנת 2025 חידדה עד כמה היערות הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי, הסביבתי והנפשי של מדינת ישראל ועד כמה הם גם פגיעים. ההתמודדות במקביל עם נזקי מלחמה בצפון, משבר אקלים בדרום ועומס חריג ביערות המרכז מחייבת אותנו לחשוב אחרת על ניהול היער. בשנים הקרובות הדגש יהיה על יערות מגוונים ועמידים יותר, ועל קבלת החלטות שמבוססות על התאמה למציאות משתנה ולא על ניסיון לשחזר את מה שהיה בעבר."