חניון תל יזרעאל - מידע נוסף

תולדות תל יזרעאל

יזרעאל אינה נזכרת בשום מקור קדום למקרא. עובדה זו ודלות הממצאים במקום מתקופות שקדמו לימי המלוכה בישראל מוליכות למסקנה שהיישוב באתר נוסד על ידי בני ישראל. חשיבותו של היישוב נבעה מסמיכותו לצומת הדרכים שהוליכו ממגידו ומהשומרון אל בית שאן וארץ הגליל.

בימי המלך שאול היתה יזרעאל העיר הראשית של מחוז שנשא את שמה. לפני מלחמתו האחרונה חנה שאול "בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א כט, א), הלוא הוא המעיין שלמרגלות תל יזרעאל. הפלשתים נערכו מול הכוח הישראלי בשוּנֵם, למרגלות גבעת המורה (כיום הכפר סולם, הנראה היטב מתל יזרעאל). בקרב שהתפתח הִכּו הפלשתים את צבא ישראל, וזה נסוג לגלבוע, שם מצאו שאול ובניו את מותם.

יזרעאל עלתה לגדולה בימי בית עמרי. המלך אחאב בן עמרי הפך אותה לעיר מרכזית בממלכת ישראל. ביזרעאל התרחש המעשה בכרמו של נבות  היזרעאלי (מלכים א כא). נבות סירב למכור לאחאב את כרמו, שהיה סמוך לארמון המלך. אחאב אמנם כעס, אך פעל על פי החוק והניח לנבות. אבל המלכה איזבל, אשתו הצידונית של אחאב, לא ויתרה. היא ערכה משפט מבוים שבו האשימה את נבות בכך שחילל את המלך ואת אלוהים, וגזרה עליו גזר דין מוות. הכרם עבר לרשות אחאב. כאן נכנס לתמונה אליהו הנביא. הוא הבטיח לאחאב, לאיזבל ולבני ביתם סוף רע, באומרו את הפסוק המפורסם: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא, יח).

המלך יהורם, בנו של אחאב, נרפא ביזרעאל מפצעים אשר נפצע במלחמתו בארמים (מלכים ב ט, כג). נבואתו של אליהו התקיימה במלואה כאשר מרד יהוא ביהורם ורצח לא רק את המלך יהורם ואת איזבל אמו, אלא גם את בני משפחת המלך, גדוליו, מיודעיו וכוהניו, עד בלתי השאיר לו שריד (מלכים ב י, יא).

בשנת 2012 החלה לחפור במדרגת הקרקע שמעל למעיין משלחת חפירות יזרעאל בראשותה של ד"ר נורמה פרנקלין. בסקר מקדים גילתה המשלחת בשטח המשתרע על פני 3.5 קמ"ר מסביב לתל 25 מערות קבורה, 35 קברים חצובים בסלע, 57 מתקנים חקלאיים וממצאים רבים נוספים. בחפירות נחשף יקב מתקופת המקרא, המשתלב היטב בסיפור המקראי על יקב נבות...
לאחר תקופת הזוהר של בית עמרי ירדה יזרעאל מגדולתה. נראה כי העיר חרבה בכיבושיו של המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי (732 לפני הספירה).