קרן קימת לישראל הציגה היום בפסגת האו"ם בדרום אפריקה שיטות חקלאיות מתקופת מלכי ישראל ומהתקופה הנבטית-רומית המיושמות כיום בישראל, בטכנולוגיות חדישות לצורך מאבק במידבור. במהלך הסדנא פרצו קבוצה של כמה עשרות פלשתינים לאולם הסדנא שהיה מלא עד אפס מקום בכ- 150 מומחי מידבור מכל העולם. הם ניסו להסיט את תשומת ליבם של הנוכחים מנושאי הסדנא ע"י קריאת גנאי.

כאשר הוצגה במהלך הסדנא על המרקע תמונה של יער בגלילי, פרצו הפלשתינים בקריאות שזהו ישוב מעבר לקו הירוק שקק"ל "גנבה" להם. הם המשיכו בקריאות "free falastin" עד שכמעט התפתחה תגרה בינם לבין הסטודנטים היהודים ששהו באולם הסדנא.

כוחות גדולים של המשטרה המקומית שנכסו לאולם, פינו את המפריעים הפלשתינים, ואפשרו את המשכתה וסיומה של הסדנא כסדרה.

בסיכום הסדנא ולאחר שוך המהומות בהם נכח אמר יו"ר דירקטוריון קק"ל יחיאל לקט העומד בראש המשלחת: "צר לי על הפרעה שהייתה במלך הסדנא המוצלחת הזו. פיתוח בר קיימא דורש ראש פתוח, חשיבה קונסטרוקטיבית ונכונות לשתף פעולה. כיוון שנושא זה הוא מיוחד לכל האזור ולכל האנשים אני קורא לכל אנשי איכות הסביבה באזור כולל הפלשתינים לדבר אתנו על פעילות מקצועית משותפת ולהשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים".

כל זאת לצד הפגנות והפרעות בלתי פוסקות מצד גורמים איסלאמיים ופלסטינים, שיעשו כל שביכולתם על מנת להפריע לסדרם ולקיומם של הרצאות אנשי קק"ל.

קק"ל חשפה בוועידה את הישגיה בנושאי פיתוח בר קיימא, ייעור ומדבור והציגה נושאים אלה במסגרת סדנאות והרצאות של מומחי קק"ל ובהם היא חילקה את ניסיונה הנצבר עם מומחים בינלאומיים בתחום . הצגת השיטות החדישות של יישום עקרונות החקלאות מתקופת מלכי ישראל לצורך מאבק במידבור המתבססת על מחקרים מהארץ ומחו"ל, הוצגה על ידי יצחק משה, ממרחב דרום של קק"ל ומומחה בתחומו, תחת הכותרת: שיקום אזורים ממודברים. בהרצאתו הסביר יצחק כי חקלאות מי-נגר (מי גשם הניגרים על פני הקרקע אל המקומות הנמוכים) , הידועה לנו מתקופת המלכים ומהתקופה הנבטית-רומית-ביזנטית באזורנו, התרכזה בתפיסת מי נגר לצורך חקלאות לקיומו של היישוב. קרן קימת לישראל, משתמשת בעקרונותיה של חקלאות זו, לשיקום שטחים ומאבק בהליכי המידבור. פעילות זו באה לידי ביטוי באזור הנגב, והיא מיושמת בנטיעות שאינן צורכות השקיה, מכיוון שהן מתבססות על תפיסת מי נגר. נטיעות אלה מספקות לתושבי הדרום את הגדלת פוטנציאל המרעה, שימור הקרקע לדורות הבאים וכמובן אתרי נופש וצל בסמיכות לאזורים מיושבים. "הפכנו את הנגר, שהוא אחד מגורמי הנזק העיקריים בטבע- למשאב משקם, תוך התמקדות בשיקום ופיתוח בר-קיימא של אזורים בתהליכי מידבור, ויצירת פעילות אקולוגית הוליסטית, המעמידה את האדם במרכז.

יחיאל לקט, אמר לרגל הועידה: "קק"ל מהווה היום את החוליה החשובה ביותר בשימור השטחים הפתוחים בישראל ועושה רבות למען הסביבה ולמען הדורות הבאים. אין הרבה דוגמאות של ארצות קטנות עם גבולות משתנים, בהם גוף שאינו ממשלתי לוקח על עצמו בגישה הוליסטית לשמר ולטפח את נופי הארץ . גישת קק"ל אינה צרה וממוקדת אלא מעמיקה ורחבה, והיא כוללת את כל מרכיבי המערכת האקולוגית, מעץ השדה וגרגר הקרקע, ועד חיות הבר והאדם. רק מעורבות מעמיקה בנושאי אדמה מים יער ואדם, יכולה להבטיח שגם לדורות הבאים יהיה מקום טוב לחיות בו".

בועידת האו"ם משתתפים 65,000 נציגים מכל העולם, ובהם ראשי מדינות ואנשי מקצוע. הועידה מהווה במה בעלת חשיבות רבה לתחומי איכות הסביבה, חינוך ועבודה, פיתוח כלכלי, סיוע למדינות מתפתחות ועוד.