פינת מרגוע לזכר ישראל גלבוס ז"ל

על אלכס משביצקי ז"ל

לפני תחילת טקס חנוכת פינת המרגוע והחניון לזכרו סיפרו חבריו וקרוביו של אלכס ז"ל, על אופיו המיוחד, על האדם שהיה, ועל החבר שאבדו. רובם ככולם סיפרו על הטיולים המשותפים שערכו יחד, ועל אהבתו הרבה לארץ ולנופיה.

טל יהודה, חבר לספסל הלימודים, סיפר על אלכס ז"ל כי הצטיין בכל תחום אשר עסק בו: "אלכס היה תלמיד מצטיין, שאף להיות הטוב ביותר ואף הצליח בכך בכל התחומים בלי כל מאמץ. את דרכו בצבא התחיל בקורס טייס כיוון שרצה להיות קרבי, זאת על אף שלאור ציוניו הגבוהים במיוחד יכול היה ללכת ללימודי עתודה". עוד סיפר כי אלכס אהב את הארץ וטייל בה רבות, ואף התנדב בארגון "אחריי". בדבריו בטקס ציין טל בפני המשפחה והחברים כי "אלכס היה אדם מזן נדיר אשר שם את טובתו בצד ונלחם למען הערכים שלו. אהבתו לאדם, לאדמה ולטבע היא שנשפה רוח במפרשיו. תמיד נזכור את החתירה למצוינות, טוב הלב שלו והחיוך התמידי".

חברו של אלכס ז"ל לצוות, בן בוגן, ציין כי אלכס היה "הגאון והמקצוען של הצוות", הסתדר עם כולם, היה בחור שקט שליכד ואהב את כולם. בן סיפר על האירוע בו נהרג אלכס ז"ל, עת נכנסו צוות היחידה יחד עם גדוד גולני לשכונת סג'עיה בפאתי עזה. הכוח נכנס למבנה בו היו אמצעי חבלה במטרה לנטרלם. "אלכס, שהיה אחראי ומוביל הפעילות מתוקף תפקידו, נכנס ראשון ונורה ע"י מחבלים שהסתתרו במקום מחבוא במבנה". באותו אירוע נהרגו שני המחבלים, לאחר חילופי אש בין הכוחות. במהלך הטקס, נזכר בן בחוויותיו עם אלכס ז"ל ושיתף בהן את קהל השומעים: "אני מתגעגע ליום ההולדת שלי שחגגנו יחד יומיים לפני שנכנסנו לשטח בעזה, מתגעגע לטיול שלנו יחד בים המלח, מתגעגע לתחרות שלנו מי יכין ראשון סנדביץ עם שוקולד בבוקר, לזה שנתת לי את נעלי הריצה החדשות שלך עוד לפני שהספקת לנעול אותן בעצמך, ולזה שנתת לי את הגרביים הטרמיות בשטח...".

חבר נוסף לצוות, אביחי ביטון, סיפר כי בעת הלחימה היה עם כוח אחר בפרוזדור נצרים. הכוח מצא טרנזיסטור ישן ושמע חדשות מעת לעת. על מותו של אלכס ז"ל שמע בחדשות בהפוגות בין הלחימה. תחילה שמעו על מותו של חייל מהנדסה ובהמשך על מפקד מחיל ההנדסה. "ברגע שהבנו שמדובר באלכס זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר במבצע".

אוהד אזולאי, חבר נוסף לצוות, ציין כי "באופן סמלי או אף אירוני, אלכס סיים במותו 3 שנים בצה"ל במלואן – הוא התגייס בחמישה בינואר ונהרג בשישה בינואר שלוש שנים לאחר מכן.

על הטקס

ביום שישי ה-7 בינואר 2011 נערך ביער להב שבנגב טקס מרגש להקדשת פינת מרגוע וחניון ע"ש אלכס משביצקי ז"ל, מפקד צוות בחיל הנדסה, שנהרג בקרב מבצע עופרת יצוקה. הטקס נערך בהשתתפות המשפחה הקרובה, חברים, קציני ולוחמי היחידה, נציגי קק"ל ובהם מיכאל בן אבו, מנהל מחלקת ההתרמה בישראל, שהנחה את הטקס.

יער להב נבחר כמקום הטבעי להנצחתו של אלכס כיוון שמשפחת משביצקי מתגוררת בבאר שבע וגם כיוון שחבריו מגיעים ליער להב פעמים רבות, לטייל בין נופיו. אתר ההנצחה הוקם ביוזמת המשפחה ונציגי קק"ל נרתמו למשימה. במרוצת החודשים האחרונים סיימו את הכשרת השטח למטרה זו. באתר, השוכן בפינת יער מרהיבה וייחודית, מוקמו שולחן קק"ל, סימון ואנדרטה לזכרו של אלכס ז"ל ובמהלך הטקס, נטעו המשתתפים עצים צעירים.

אביו של אלכס, גרגורי, נשא דברים בטקס והזכיר לנוכחים כי אלכס היה אדם שמח, אשר "ידע להעניק לאחרים משמחת חייו, להפיץ אור סביבו, לתת חיוך למי שעצוב, והשרה סביבו אווירת שמחה ואהבה. אלכס תמיד סייע בבית ובלימודים לכל מי שרק ביקש, היו לו ראש טוב וידי זהב". עוד ציין האב כי "אלכס השאיר וישאיר זיכרון עמוק בנפשות אנשים רבים, בהם חבריו הרבים כל כך, אותם הספיק לאסוף במהלך חייו הקצרים. היה לו הכישרון לאהוב ולתת הכל, כוח להתגבר ולקבל גם מה שקשה, לא לוותר גם כשקשה, והוא שהעניק לחבריו בעת הלחימה כוחות מחודשים שוב ושוב. המוטו שלו היה "אנחנו מאושרים ואין לנו כלום". גרגורי משביצקי הודה לחברים בקק"ל על בחירת המקום היפה לזכר בנו, מקום בו יוכלו להתייחד עם זכרו.

מיכאל בן אבו, הדגיש כי "העבודה של קק"ל עם המשפחות השכולות מחייבת רגישות רבה ואמפתיה. בהקמת האתר וביצירת מקום התכנסות ייחודי למשפחה, פינה המאפשרת יצירה של המשכיות והיאחזות בחיים, קק"ל מסייעת למשפחה להתמודד עם האובדן".

לקראת סיום הטקס הקריא מכר ותיק של המשפחה, זאק גילרון, את תפילת הנוטע. קודם לכן ציין כי מדובר במשפחה מיוחדת במינה, שנאבקה במשך שנים על זכותה לעלות לישראל ומשמשת דוגמה בכך ש"הם עושים הרבה ומדברים מעט". זאק סיים דבריו בהקראת שיר לזכרו של אלכס, ואמר "אנו נוטעים בקרקע את הזיכרון של אלכס ומה שנתן ועשה בחייו, כך שייזכר גם לאחר מותו".

בתום הטקס, בני המשפחה והחברים, נטעו עצים צעירים לזכרו של אלכס, בנופיו של יער להב.