קק"ל - תעודת זהות

קק"ל נוסדה בשנת 1901 ומאז היא משמשת כזרוע הביצועית של הציונות. בשמו של העם היהודי רכשה קק"ל כ-2.6 מיליון דונם קרקע, הכשירה קרקעות לחקלאות, העלתה יישובים על הקרקע והניחה את היסודות לכינונה של מדינת ישראל. קק"ל פועלת לפיתוח בר-קיימא של הארץ, אקולוגי וחברתי, ולשימור משאבי הסביבה של המדינה למען הדורות הבאים.

יער וייעור

כיערן של המדינה, קק"ל נטעה ומטפלת בעשור השני של המאה ה-21 בכמיליון דונם יער, ב-400 אלף דונם חורש טבעי וב-400 אלף דונם נוספים של שטחי מרעה. תוכניות האב שמפתחת קק"ל לכל יער ויער מקבע את מעמדם של היערות ומעניק הגנה סטטוטורית מפני פיתוח ליערות קיימים ועתידיים.

קק"ל משנה את ההתייחסות לניהול היער. השאיפה היא לנהל את השטח ולא את העצים שצומחים בו, ולהתערב בחיי היער פחות ככל האפשר, בהתאם לייעוד שנקבע לו. כך למשל, אין ממהרים לנטוע עצים במקום יער שנשרף, אלא בוחנים את כושר ההתחדשות הטבעי של השטח. יערות החלוץ שנטעה קק"ל מפנים בהדרגה את מקומם לדור חדש של יערות. היער העתידי של ישראל יהיה תוצר שנסמך על מחקרים מדעיים, על עצים ממקורות צמחיים מצטיינים ומותאמים לסביבתם ושל ניטור וממשק מותאם למטרות היער.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
קק"ל נוטעת עצים צופניים, המשמשים מרעה לדבורים וגם יערות ביטחוניים, המסתירים את יישובי עוטף עזה מעיני אויב ברצועה. גוון ירוק מיוחד תורמים היערות המדבריים של קק"ל. תשומת לב מיוחדת מקדישה קק"ל למאבק במדבור, תהליך הרסני שהופך אדמות פוריות לשממה בשל עיבוד לא נכון, ניצול יתר ושינויי אקלים. קק"ל צברה ניסיון רב בהיפוך התהליך ובהעלאת הפוריות של קרקעות דלות, לרווחת האדם והטבע גם יחד.

שינויי האקלים גורמים לעלייה במספר השריפות ובעוצמתן ברחבי העולם כולו. בכל שנה פורצות מאות שריפות ביערות קק"ל, אם בשל רשלנות של מטיילים ואם בשל הצתות זדוניות. על רובן המכריע אין הציבור שומע, משום שמערך ההתראה והכיבוי של קק"ל דואג לכיבוי האש בטרם נגרם נזק רב. מערך זה כולל מגדלי תצפית וצי של "יעריות" – מכוניות כיבוי קומפקטיות ובעלות יכולת עבירות גבוהה בדרכי יער. קק"ל עדכנה גם את גישתה לשיקום יערות שנפגעו מאש והוא מתבסס בעיקר על תהליכי התחדשות טבעית של המערכת האקולוגית.

אקלים וקיימות

המזרח התיכון הוא אחד האזורים הפגיעים ביותר בעולם לשינוי האקלים, וקצב ההתחממות הנמדד בישראל כפול מהממוצע העולמי. השינוי בדפוס מזג האוויר כבר כאן ומצביע על מגמת התחממות, שינוי בפיזור המשקעים והתגברות אירועי אקלים קיצוני המתבטאים בתדירות ובעצימות גוברת של בצורות, שיטפונות, סערות ועומסי חום. לאירועים אלה השפעה ישירה על הכלכלה, הביטחון וחיי היום יום של כולנו. לצד הפגיעה בתשתיות, ברכוש ובחיי אדם, השינוי מאתגר גם את חיוניות ותיפקוד המערכות האקולוגיות של היער, השטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים.

יחד עם זאת, היערכות מקדימה לתנאי האקלים המשתנה יכולה לסייע במיתון השלכות שינוי האקלים. בהתאם לכך, קק"ל קבעה כי הארגון יהווה גורם מוביל, משמעותי ומחולל מפנה בתחומי האקלים והקיימות בישראל.

הארגון יהווה מוקד ידע בתחומים האלה, יקדם אותם ברמה הלאומית, ויוביל את הטמעתם בכלל יחידות הארגון – על מנת לקדם את היערכות ישראל לשינוי האקלים ולהטמיע את עקרונות הקיימות בפיתוח הארץ.
יער להב. צילום: shutterstock
יער להב. צילום: shutterstock
פעילותה של קק"ל בתחומים אלה תסייע לקידום תכנון אקלימי בעל השפעה רב מערכתית הנותנת מענה הוליסטי לתחומי חיים רבים. תחום האקלים איננו תחום סביבתי בלבד, אלא מהווה סוגיה רב מערכתית הנוגעת למגוון רחב של תחומי חיים, כגון תכנון, פיתוח, כלכלה, ביטחון, בריאות ורווחה - ויכול לשמש פלטפורמה לבניית מנגנוני פעולה המאפשרים תכנון, הסדרה ושדרוג של כלל התחומים הללו. הפעילות תקדם את החוסן האקלימי הלאומי והיערכות ישראל לשינוי האקלים, ויכולתם של הערים, היישובים והשטחים הפתוחים לעמוד בהשלכות שינוי האקלים, לשמור על שגרת התפקוד בחיי היום-יום ולהתאושש מאירועי אקלים קיצוניים.

קק"ל תשאף לקדם פיתוח מותאם אקלים המסייע בהתמודדות עם השלכות שינוי האקלים, בעיר ובמרחב הכפרי, ולשלב בו את עקרונות הקיימות. הפעילות תשאף לקדם סביבת מגורים ירוקה המחזקת את החוסן החברתי והאקלימי, תומכת באיכות החיים ומקדמת את רווחת הציבור ובריאות האדם. גישה זו מתבססת על היכולת של מרחבים ירוקים לשמש פתרון מבוסס טבע למיתון אירועי אקלים קיצוניים, לצד ההכרה בתרומה המכריעה של סביבת מגורים ירוקה ונעימה לרווחת הציבור ולבריאותו הפיזית והנפשית, לעידוד קהילתיות וחיזוק החוסן החברתי, ולקידום מודעות הציבור לחשיבות השמירה על המשאבים הטבעיים והסביבה.

בנוסף, קק"ל תמשיך ביתר שאת במאמציה לשמירה על היער ועל השטחים הפתוחים ובקידום היערכותם נוכח אתגרי האקלים העתידיים, מתוך הבנה שהם מספקים חוסן אקלימי לערים וליישובים ושפתרונות מבוססי-טבע הם האמצעי היעיל ביותר להתמודדות עם שינוי האקלים. היער והשטחים הפתוחים הם אבן יסוד בהיערכות ישראל לשינוי האקלים ומיתונו. לצד היות היער מבלע לגזי חממה באמצעות ספיחת פחמן מהאוויר ולכידתו ברקמות העץ ובקרקע, שטחים פתוחים מתפקדים, רציפים וחיוניים מסייעים גם בהיערכות ובהסתגלות להשפעות שינוי האקלים. שטחים אלה מווסתים אירועי קיצון אקלימיים ואחראים באופן ישיר ועקיף על חוסנו של המרחב הבנוי הסמוך, על תיפקוד בשגרה ובחירום, על שלמות התשתיות ועל איכות החיים של האוכלוסייה. 

לצורך קידום ממוקד של פעילות בתחומי האקלים והקיימות הוקם אגף ייעודי, בכפיפות למנכ"ל הארגון. התוכניות והפרויקטים של האגף יעסקו בהיערכות לשינוי האקלים, פיתוח ירוק בר קיימא, אנרגיה מקיימת וחקלאות בת-קיימא, וישאפו להדגים כיצד פתרונות יישומיים להתמודדות עם אתגרי האקלים תומכים ומשפרים את איכות החיים של הציבור, בטווח הקצר ובטווח הארוך כאחד.

מים וחקלאות

מקורות המים הטבעיים של ישראל אינם יכולים לענות על הצרכים של החקלאות, התעשייה והאוכלוסייה הגדלה והולכת. בנוסף לכך, הלך וגדל הצורך לטפל במי שפכים ולהפסיק להזרימם לנחלים ולים. הפתרון שנמצא לכך הוא טיפול במי שפכים ועשייתם לקולחים לצורך שימוש חוזר. כדי שאפשר יהיה לעשות זאת, יש צורך במאגרים. קק"ל בנתה עד כה כ-230 מאגרים, הקולטים קולחים ומי שיטפונות של נחלים, שהיו הולכים לאיבוד אם לא היו נאספים. המאגרים מספקים מים זמינים ובזול לחקלאים, קולטים קולחים שעלולים לפגוע בנחלים ובמי התהום ומשחררים מים שפירים לשימוש ביתי.

קק"ל שותפה במנהלה לשיקום נחלי ישראל ועוסקת בשיקום נחלים וגדותיהם. האגנים הירוקים בירקון, למשל, מלטשים ומשפרים מאוד את איכות הקולחים של שפכי הוד השרון וכפר סבא. המים המטוהרים זורמים לירקון ומחיים מחדש את ערוץ הנחל.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
בעמק החולה נטשו החקלאים אלפי דונם אדמת כבול שהתייבשה. במסגרת פרויקט החולה חפרה קק"ל תעלות באורך כולל של 90 ק"מ ותיקנה את המצב. התעלות מאפשרות לשלוט במפלס הרטיבות של אדמת הכבול ולשוב ולעבדה. הפרויקט גם מונע זרימת עודפי דשנים וחומרי הדברה בתת הקרקע מעמק החולה לכנרת ומסייע לשמירה על איכות המים באגם. האגמון שיצרה קק"ל בעמק משמש מקלט לעופות מים והפך לאחד מאתרי הטבע החשובים בישראל.

פרויקט ניסויי חדשני בתחום המים שקק"ל מעורבת בו הוא הביופילטר. זהו מערך פשוט, אך מתוחכם, שמטהר באמצעים ביולוגיים מי גשם הניגרים ברחובות הערים, מחדיר אותם לקרקע ומעשיר את מפלס מי התהום. אפשר לשאוב את המים ולהשתמש בהם לצמחיית הנוי ביישובים.

מדע וסביבה

כארגון ייעור מקצועי שואפת קק"ל לחקור ולהבין את משמעותם של תהליכים אקולוגיים ארוכי טווח המתרחשים ביער. לשם כך מפעילה קק"ל תחנות למחקר ארוך טווח ביערות נבחרים ובהם יער יתיר, יער הקדושים, פארק סיירת שקד, יער דודאים ונחל השיטה.

בתחנות המחקר נבדקת לאורך זמן וברציפות השפעת פעולות הממשק על משק המים ביער, התפתחות הצומח והקשר שבין מאפייני הצומח ביער לבין המגוון הביולוגי המתקיים בו ושירותי המחקרים מתבצעים בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים במוסדות האקדמיים בישראל. ביער יתיר, שניטע על סף המדבר, גילו מדעני מכון ויצמן בראשותו של פרופ' דן יקיר שהיערות הצומחים בישראל באזורים הצחיחים למחצה מקבעים את גז החממה פחמן דו חמצני בשיעור דומה ליערות שצומחים באזורים לחים הרבה יותר.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
יערני קק"ל עוסקים גם במציאת אויבים טבעיים למזיקי יער ונחלו הצלחה רבה בהדברה ביולוגית של צרעת העפצים של האקליפטוס, מזיק שגרם נזקים כלכליים אדירים ברחבי העולם.

קק"ל עוסקת גם במחקרים יישומיים לאגירה של אנרגיה מתחדשת וניצול שטחי מאגרי מים כתשתית להנחת מתקנים לייצור חשמל סולרי. קק"ל משתפת פעולה עם גופים בינלאומיים כגון שירות הייער האמריקאי (USFS), התאגיד הבינלאומי לאזורים צחיחים (IALC) והתאחדות ארגוני המחקר היערני (IUFRO).

חינוך ונוער

החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל שמה לה למטרה לחנך לאהבת ישראל ואהבת הארץ ולחבר את קהל המחנכים והמתחנכים לזהות היהודית ולערכי הציונות, ליער ולשמירה על ערכי הטבע.

החטיבה מפתחת מערכי הדרכה להעברת המסרים האלה בדרכים חווייתיות, מעשירות ומהנות. במסגרת זו מפעילה קק"ל תוכניות חינוכיות ייחודיות במסגרות החינוך הפורמלי בבתי הספר ובחינוך הבלתי פורמלי - תנועות נוער, מתנ"סים, שנת שירות וכדומה. תוכניות אלה כוללות, בין השאר, חינוך והעצמה בפריפריה, מסעות טיולים במסגרת חוגי סיירות, הפעלה של ניידת חינוכית, משחקי ניווט וערכות לימוד ומוצרים חינוכיים.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
החטיבה מפעילה מרכזי שדה ויער מרכזי השדה המציעים אפשרויות לינה, סיורים ותוכניות חינוכיות. מרכזי שדה קיימים ביער ציפורי, יער לביא, שוני, נס הרים ויתיר.

החטיבה מארגנת תוכניות מיוחדות לנוער יהודי בחו"ל, הן בקהילותיהם והן לקבוצות מחו"ל שבאות לביקור בישראל.

פנאי ונופש

קרן קימת לישראל רואה ביערות משאב חברתי חשוב. נאמנה לגישתה זו פותחת קק"ל את היערות לציבור ומפתחת בהם תשתית לתיירות אקולוגית ולבילוי בחיק הטבע.

קק"ל הכשירה ביערותיה כאלף חניוני נופש, הקולטים במהלך השנה מיליוני מבקרים. קק"ל מסמנת ביערות שבילי טיול ברגל ובאופניים, בונה מצפורי נוף, מטפחת אתרי מורשת ומקימה רשת של אתרי צפרות ומסתורים לצפייה בעופות.

קק"ל מארגנת ואירועים וסיורים מודרכים כדי לקרב את הציבור בישראל לטבע. יערות קק"ל פתוחים לציבור ללא תשלום בכל ימות השבוע. בחלק מהיערות והחניונים מאשרת קק"ל ליחידים ולקבוצות לינה בשטח.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

למען הקהילה

קק"ל רואה ביערותיה ובשטחים שבניהולה, בצד חשיבותם הסביבתית, גם חשיבות חברתית. קק"ל דואגת להנגיש חניונים, שבילי טיול ומצפורים לאנשים עם מוגבלות, כדי שגם הם יוכלו ליהנות משהייה בחיק הטבע.

קק"ל פועלת לחבר את הקהילה אל הטבע שבסביבתה. אחד הכלים לכך הוא היער הקהילתי, המנצל חורשות ויערות שקק"ל נטעה בקרבת יישובים עירוניים וכפריים. היער הקהילתי הוא שותפות בין קק"ל, הקהילה והרשות המקומית. נציגי התושבים מקבלים כלים להכרת היער הסמוך ליישוב שלהם וקק"ל מפתחת בו שבילי טיולים, שבילי הליכת בריאות ומתקנים לפי צורכי התושבים.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
קק"ל מקימה פארקים בערים וביישובים הכפריים שברחבי ישראל כולה. הפארקים מעניקים לתושבים מקום התרגעות ותורמים להזדהות של התושבים עם מקום מגוריהם.

קק"ל גם יוזמת מבצעים קהילתיים למען הסביבה כגון יום הניקיון הבינלאומי ומבצע "אמץ שיטה", שבמהלכו אספו תושבי הערבה התיכונה זרעים של עצי שיטה ובעזרת קק"ל הנביטו אותם לשתילים שניטעו במקום עצים שנכחדו. קק"ל גם מציעה מסגרות התנדבות לאנשים המבקשים לתרום במגוון עיסוקים לסביבה שבה הם חיים.

פרויקטים

עוד בימים שלפני קום המדינה ביצעה קק"ל והייתה שותפה לפרויקטים פורצי דרך, ששינו מציאות.

עם פרויקטים אלה נמנים, בין השאר, הקמת יישובי חומה ומגדל (1936-9), העלאת שלושת המצפים גבולות, בית אשל ורביבים (1943) והקמת 11 הנקודות בנגב באישון לילה (1946).

מאז ועד העשור השני של המאה ה-21 ביצעה קק"ל אלפי פרויקטים על אדמת ישראל. עם פרויקטים אלה נמנים הקמת המצפים בגליל, פריצת דרכי ביטחון בגבולות ישראל, הכשרת קרקע לחקלאות ולמגורים בערבה, בגולן ובנגב, פיתוח שטחים ציבוריים ביישובים, התקנת מיגוניות ביישובי הספר, ובניית התשתית להקמת היישובים שקולטים את מפוני גוש קטיף.
 
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

תרומה והוקרה

החטיבה לגיוס משאבים בקק"ל פועלת בעשור השני של המאה ה-21 ביותר מ-55 מדינות ושומרת על קשר עם ארגונים יהודיים ברחבי העולם. כ-35 לשכות קק"ל (אגודות ידידים עצמאיות בחו''ל) המייצגות קהילות מרכזיות של יהודים בחו"ל, נמצאות בקשר ישיר ומתמיד עם הנציגים הרלוונטיים במטה החטיבה בירושלים ועם שליחי קק"ל ברחבי העולם.

החטיבה אמונה על גיוס כספי תרומות למיזמים משותפים של קהילות ויחידים שנעשים בישראל למען תושבי הארץ. גיוס התרומות למען פעילות קק"ל הוא אמצעי לחיבור העם היהודי אל ארצו. החטיבה מטפלת בצוואות שבעליהן בחרו להקדישן לפעילות קק"ל, שומרת על קשר עם המצווים ומטפלת בהוקרת תורמים – טקסים, רישום בספרי הכבוד, ליווי ביקורי תורמים ומשלחות מחו"ל והצבת שילוט הוקרה מכובד.
צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל