גמל שלמה ירוק – זה טורף או עלה?

גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קקל
גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל
הוא נראה כמו חלק מהצמח, מחכה בסבלנות לטרף, ואז שולף את רגלי הציד שלו במהירות הבזק. הכירו את אחד החרקים המרשימים והמיומנים ביותר בישראל
מאת: עדי בלזר
אם אתם מטיילים בין שיחים, עצים וצמחייה עשירה, כדאי שתסתכלו היטב. יכול להיות שממש לידכם מסתתר גמל שלמה ירוק, אבל תצטרכו עיניים חדות מאוד כדי לגלות אותו. גופו משתלב היטב בצמחייה, וכאשר הוא עומד ללא תנועה הוא נראה ממש כמו חלק מהצמח. גמל שלמה הוא חרק נפוץ ומיוחד בארצנו בעל מראה יוצא דופן וסיפור מעניין.

אחד הגדולים והמרשימים, אם לא ה...

גמל שלמה ירוק, ובשמו המדעי Sphodromantis viridis, הוא אחד מגמלי השלמה הגדולים בישראל. נקבה בוגרת יכולה להגיע לאורך של כ-9 ס"מ, אם כי בדרך כלל אורכה נע סביב 8-7 ס"מ, והזכרים קטנים יותר מהנקבות. למרות שמו "גמל שלמה ירוק", הוא לא תמיד ירוק, לעיתים אפשר לפגוש גמל שלמה ירוק שגווניו בכלל חומים-אפורים. הצבע שלו הוא למעשה חלק ממערכת ההסוואה שלו בסביבה שבה הוא נמצא. ההסוואה עוזרת לו להישאר מוסתר מטורפים אחרים, ובאותו זמן היא מאפשרת לו להמתין לטרף שלו זמן רב, בלי להתגלות.
 
הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ, חוץ מאשר ברום החרמון, ומתגלה, לעיתים קרובות, דווקא בסביבה עירונית וכפרית – בגינות, בשיחים ובשטחים שמושפעים מפעילות האדם. הקיץ החם והיבש בארץ והחורף הנוח, מתאימים לו מאוד, כי הוא חרק ממוצא טרופי שמחבב תנאי חום.
גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קקל
גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

הידעתם? גמל שלמה הגיע לטנריף

בשנת 2023 דווח לראשונה על גמל שלמה ירוק גם באי טנריף שבאיים הקנריים. איך הוא הגיע לשם? החוקרים מעריכים שלפעילות האדם יש חלק בהתפשטות המין לאזורים חדשים. מסחר בצמחים, העברת סחורות ותנועת כלי רכב ואמצעי תחבורה בין אזורים ומדינות יכולים לספק לו "טרמפ" למקומות רחוקים. תיקי הביצים שלו עשויים להיצמד לצמחים, למשטחים ולעצמים שונים ולעבור איתם ממקום למקום בלי שנבחין בהם. כך יכולה פעילות אנושית לסייע לגמל השלמה הירוק להגיע למחוזות חדשים...

רגליים שמשמשות מלכודת

הנשק העיקרי שלו נמצא ממש מול העיניים שלנו. אלה הן זוג רגלי הטרף הקדמיות שלו – הן ארוכות, חזקות ומצוידות בשורות של קוצים. כשהוא מזהה טרף, הוא מתקרב אליו באיטיות, כמעט בלי לזוז. ואז, ברגע המתאים, תוך כ-30 אלפיות שנייה, הוא שולח את אחת מרגלי הטרף שלו קדימה, לוכד את החרק ומצמיד אותו אל הקוצים שלו.

הוא מסוגל להתמודד עם חרקים גדולים יחסית, כמו חגבים, ובמקרים מסוימים אפילו עם בעלי חוליות קטנים, ולכן יכולותיו מאפשרות לו לצוד יצורים חיים עשירים בחלבונים. אך על אף יכולת זאת, הוא ניזון בעיקר מחרקים – זבובים ומיני דבורים.

ראש שמסתובב עד 180 מעלות!

אם תסתכלו על ראשו של גמל שלמה ירוק, קשה להאמין שתפספסו את הראש המשולש ואת זוג העיניים הגדולות והבולטות שלו. הראש שלו מחובר לגוף באמצעות צוואר צר וגמיש, שמאפשר לו להניע את הראש לטווח של כ-180 מעלות ולהטות אותו בלי צורך להזיז את כל הגוף. כך הוא יכול לעקוב אחר טרף או אחר סכנה, בזמן שהוא עצמו נשאר כמעט ללא תנועה.
 
לגמל שלמה יש גם מחושים ארוכים, שעוזרים לו לחוש את סביבתו, ושלוש עיניים פשוטות קטנות בנוסף על זוג העיניים המורכבות, שרגישות מאוד לשינויים בעוצמת האור. מערכת הראייה הסופר מתוחכמת שלו מותאמת במיוחד לזיהוי תנועה ולהערכת המרחק מהטרף – שתי יכולות מאוד חיוניות לטורף שמתבסס על מארבים.
תסתכלו לו בעיניים. גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קקל
תסתכלו לו בעיניים. גמל שלמה. צילום: ירדן ילובסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

לא גמל ולא שלמה – אז מה הסיפור?

השם "גמל שלמה" עבר דרך מעניינת עד שהגיע לעברית. בשפות כמו טורקית וערבית נקשר החרק ל"נביא", ובעברית תפס את מקומו של הנביא שלמה המלך. ומה הקשר לגמל? בשנת 1911 בחרו מחברי ספר טבע עברי להוסיף לשם את המילה "גמל" – כנראה בגלל צווארו הארוך של החרק, שהזכיר להם גמל. וכך נולד השם שאנחנו מכירים היום.
 
גם השם המדעי, Mantis, מתחבר לאותו רעיון: מקורו ביוונית עתיקה ומשמעותו "נביא" או "חוזה". הסיבה, ככל הנראה, היא רגלי הטרף הקדמיות המקופלות של גמל השלמה, שמזכירות ידיים של אדם בתפילה.

ארוחה שמתחילה במארב ונגמרת בניקיון יסודי

רוב הזמן הוא מעדיף להישאר על ענפים של שיחים ועצים, וגם בסמוך לפרחים, ולהמתין. כאשר הוא מבחין בטרף, הוא מתקרב אליו בהדרגה, תוך שהוא שומר על תנועות איטיות וזהירות. כשהטרף מגיע לטווח המתאים, ההמתנה מסתיימת – רגלי הטרף שלו נשלחות קדימה, החרק נלכד, וגפי הפה החזקות מתחילות את הארוחה, כשהטרף עדיין חי.
 
לאחר האכילה אפשר לראות אותו מנקה בקפדנות את רגליו ואת ראשו, כשהוא נעזר בהפרשת רוק. הניקוי חשוב מאוד כי שאריות מזון ולכלוך עלולים לפגוע ביכולת שלו לחוש את הסביבה, ולצוד את הטרף שלו בפעם הבאה.

דור חדש ב"תיק ביצים"

לאחר שגמל שלמה מגיע לבגרות, מתחיל פרק חשוב בחייו – הרבייה. הנקבה יכולה להטיל כמה תיקי ביצים לאורך חודשים, עד סמוך לסוף חייה. לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה את ביציה בתוך חומר מוקצף שהיא מפרישה. החומר מתקשה והופך למעין "תיק ביצים" ספוגי, שמוצמד בדרך כלל לענף ומגן על הביצים שבתוכו.

כאשר הצעירים בוקעים, הם יוצאים אל העולם ומתפזרים במהירות. בתחילת חייהם, כשהם קטנים מאוד, הם מסתפקים בטרף זעיר כמו כנימות וזבובים. אך הם עצמם עלולים להפוך לטרף של בעלי חיים אחרים ואפילו אחד של השני, כשהמזון שנמצא בסביבה לא מספיק להם.

בטבע – אף יצור אינו חסין

גמל השלמה הירוק הוא צייד מיומן, אבל בטבע גם הוא עלול להפוך לניצוד. גמלי שלמה אחרים עשויים לטרוף אותו, ולעיתים הקניבליזם מתרחש גם כשיש מזון זמין. הסכנות מתחילות כבר לפני הבקיעה: תיקי הביצים חשופים לטפילים, ובהם צרעות טפיליות זעירות המתפתחות על חשבון הביצים. כדי להקטין את הסיכון להיטרף נעזר גמל השלמה בהסוואה המצוינת שלו, שמאפשרת לו להיטמע בצמחייה – יתרון שעוזר לו גם בציד וגם בהתחמקות מאויבים.
צילום: pixabay
צילום: pixabay

הידעתם? גם החיזור עלול להסתיים בארוחה

אצל גמל השלמה הירוק החיזור עלול להיות עניין מסוכן – לפחות עבור הזכר. הוא מתחיל בהתקרבות זהירה אל הנקבה, הגדולה ממנו, ובשלב מסוים מזנק על גבה. אם הזינוק לא מצליח, הוא עלול למצוא את עצמו בין רגלי הטרף שלה ולהפוך לארוחה! אבל גם אם הכול הולך כשורה וההזדווגות מתחילה, הסכנה עדיין לא חלפה: הנקבה עשויה לטרוף אותו במהלך ההזדווגות או לאחריה, וקוראים לזה קניבליזם מיני.