יערות כמו באירופה

כיום, הנוף בארץ שונה מאוד ממה שהיה לפני 50 שנה, וזה בעיקר בזכות פעילות קק"ל, ההתמדה והמחקר היישומי בשטח. יש לנו כיום כמיליון ושש מאות אלף דונם של אדמות המוקצות ליערות בשני אזורים גיאוגרפיים. בצפון, שם יש ממוצע של 500-700 מ"מ גשם בשנה, וזהו האזור הים תיכוני שלנו, ובדרום, עם ממוצע של 200-300 מ"מ גשם בשנה, וזהו האזור הצחיח-למחצה שלנו.

מאז 1995 האוכלוסייה בארץ גדלה בכמעט 50% ובו בזמן איבדנו רק כשני אחוזים מהאדמות המיועדות לייעור בגלל תהליכי אורבניזציה (פיתוח יישובים עירוניים). הנתון הזה מרשים ביותר כאשר משווים אותו למקומות אחרים בעולם, בהם הפיחות באדמות יער הוא בדרך כלל כ-20%-30%.

מדיניות היער בקק"ל כיום היא להתייחס לשטח במקום לעצים בודדים. בצפון, הדור השני של יערות ישראל הוא כמעט כולו תוצאה של התחדשות טבעית, והיערות הללו חזקים ועמידים כמעט לחלוטין בפני מחלות.

לצערנו, זה לא המצב בדרום. בדרום אנחנו נוטעים בערך 10,000 דונם של יער כל שנה ורוב הנטיעות החדשות שלנו מתרחשות שם. מחקרים מדעיים, שבוצעו ביער יתיר, הוכיחו כי יערות באזורים צחיחים למחצה תורמים לקיבוע הפחמן באותה מידה כמו היערות באירופה, ממצא חשוב מאוד בהקשר של ההתחממות הגלובלית.

נטיעת עצים מונעת תהליכי מידבור ומונעת את הירידה באיכות הקרקע. במדבר אנו בונים שיחים ונוטעים עצים בלימנים, שמתמלאים מים, ועוזרים לטפל בהיווצרות ראשי וואדיות חדשים, הפוגעים במשטר המים. חורשות קטנות אלו גם מספקות צל לחיות מרעה ולחיות בר.

תהליך זה אינו יוצר יערות, אלא סוואנה ולכן מכנים אותו סוואניזציה. הוא מבוסס על השיטות החקלאיות העתיקות של הנבטים, שחיו במדבר, וגילו דרכים יצירתיות של לכידת מים לחקלאות.

אחת הסיבות העיקריות להצלחה שלנו היא המשתלות המתקדמות שלנו וההשקעה בטיוב זני העצים. לדוגמה, אנו בוחרים בסוגי עצי ברוש שהוכיחו עמידות בשנות בצורת ולוקחים מהם ייחורים. אצל חלקם עמד שיעור התמותה על אפס הודות להסתגלותם לתנאי בצורת.

היערות של היום מספקים שירותים למערכת האקולוגית, הכוללים תרבות ובילוי, שניתנים לציבור ללא כל עלות, רעייה, חלחול מים ועוד.

קק"ל משקיעה הרבה מחשבה, משאבים ואנרגיה ביצירת מסלולים לטיולים, מסלולי אופניים, חניונים ובהנגשת הפארקים והיערות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. יצויין כי אנו מעודדים את הרעייה המבוקרת ביערות כדרך למנוע שריפות יער וזהו סידור המיטיב עם קק"ל וגם עם הרועים.

שיתוף פעולה בינלאומי נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של קק"ל. לדוגמה, הייתה לנו בעיה חמורה עם צרעת העפצים, שפגעה נואשות בלא מעט מהעצים המחטניים. נסענו לאוסטרליה לחפש מדביר טבעי למזיק הזה ומצאנו שם זן אחר של צרעה, שניזון מהגלמים של צרעת העפצים.

בעקבות הצלחת פיתרון זה העברנו מהצרעות גם להודו, סין ודרום אפריקה ללא תשלום. מכיוון שכשליש מאוכלוסיית העולם חיה במקומות צחיחים למחצה, הידע שלנו עשוי לסייע בידי מדינות אחרות, שיש להן בעיות הדומות לשלנו.