בין רצוי למצוי – אחריות חברתית

מבקשים מהמשתתפים לעמוד בשורה ולהתקדם צעד אחד בכל פעם שהם מסכימים עם ההיגד שהמדריך מקריא.

מקריאים את ההיגדים הבאים:

• כואב לי לראות בטלוויזיה קשישים בודדים שהקירות בבתיהם דולפים והצבע מתקלף מהם.
  
• מפריע לי לראות שיש אנשים שבגלל מוגבלות פיזית לא יכולים לבלות במקומות ציבוריים.
  
• מטריד אותי שיש בריונות בבית הספר.
  
• מפריע לי שתמיד אותם תלמידים מחליטים בשביל כולם.
  
• אכפת לי שבסוף היום תלמידים לא מרימים כיסאות והמנקה צריכה לעשות זאת לבד.
  
• מפריע לי שהמדרכה ברחוב שלי מלוכלכת.
  
• מסמנים את המקום שאליו הגיע כל משתתף (את הסימון אפשר לבצע בעזרת סימון עם גיר, עם חפץ שמניחים במקום או בכל דרך אחרת).
  

מחזירים את המשתתפים לנקודת המוצא, וכעת מקריאים את ההיגדים המקבילים הבאים:

• אני מתנדב עם קשישים ומסייע להם ככול יכולתי.
  
• אם אני רואה אדם עם מוגבלות פיזית שמתקשה לעשות משהו, אני עוזר לו.
  
• כאשר אני רואה בריונות בבית הספר אני מתערב או מדווח לגורם מוסמך.
  
• אני מתנדב לוועדות שמשפיעות על חיי.
  
• אני מרים את הכיסא שלי בסוף יום הלימודים.
  
• כאשר אני רואה לכלוך על המדרכה אני מרים אותו וזורק לפח.
  

מתבוננים בפער שבין המקום שאליו התלמידים הגיעו לאחר סדרת ההיגדים הפעילים לבין המקום שאליו הגיעו בהיגדים התיאורטיים.

מבררים עם המשתתפים מאיפה נובע הפער, מה ההשלכה שלו על החיים האמיתיים ומהו המצב הרצוי מבחינתנו.

מסכמים על מספר פעולות פשוטות, שאם כל אחד יקבל על עצמו לבצען באופן שגרתי הן יביאו לשינוי בחיים של כולנו.