מסלולי טיול בעקבות גיבורי השואה

בשנת 1951 נטעה קק"ל, בסיוע ארגון בני ברית, את יער הקדושים לאורך המדרונות התלולים של נחל כסלון, החוצה את הרי ירושלים. היער מכיל שישה מיליון עצים ומתפאר בעצי חורש ים תיכוני, ובפריחה פרחי בר צבעוניים בעונות החורף והאביב, כשהבולטים והמיוחדים שבהם הם הלוטם המרווני והמרווה המשולשת.

ביער הקדושים נמצאים מספר מסלולי הליכה המשלבים אתרי מורשת וארכיאולוגיה שכדאי לבקר בהם, דוגמת חניון יהודי תימן, מערת בני ברית, טרסות עתיקות ותצפית על נחל כסלון.

אחד האתרים ביער המומלצים לביקור הוא אנדרטת מגילת האש.

לאורך היער פזורות מצבות לזכר קהילות שנספו בשואה, כשהבולטת והמיוחדת שבהן היא אנדרטת מגילת האש, העשויה ברונזה, המתנשאת לגובה השל שמונה מטרים ושוקלת למעלה מ-12 טונות. את האנדרטה יצר האומן נתן רפפורט, שעמל עליה מעל שלוש שנים באיטליה, והיא בנויה בצורת גווילי מגילה המספרת את תולדות עם ישראל ומתארת את המקום שבו החורבן פוגש את התקומה ועם ישראל משיב עצמו לחיים.

בין תמונות המצבים שמתארים הגווילים אפשר למצוא גוויל המתאר חורבן, גוויל שמתאר תקומה, שבו דמות נשית המתרוממת מעל לגד תיל, וגוויל ובו ספינות המביאות אנשים לחופי הארץ.

 

הליכה בשביל נוח ושלו מובילה אל יד אנה פרנק, גיבורת השואה, שעד היום יומנה המפורסם מרגש מיליוני אנשים בעולם. את היומן כתבה אנה פרנק כשהייתה ילדה בתקופת השואה, בעת שחיה בדירת מסתור באמסטרדם. היא יצרה לעצמה חברה דמיונית בשם קיטי וסיפרה לה את חוויותיה. אנה ומשפחתה נתפסו, בעקבות הלשנה, והיא מתה בברגן בלזן, יחד עם אחותה מרגוט, במארס 1945.

יד אנה פרנק כולל שביל סלול קצר שלאורכו הוצבו שלטים ובהם חרותים קטעים נבחרים מיומנה של אנה. בקצה השביל הוצב פסל צנוע ומרשים שעיצב האומן פיט כהן מהולנד.

"קיטי היקרה... ", נכתב על אחד השלטים, "עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944).

האומן פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהגרמנים בדרום הולנד, יצר חלל מעוצב כחדר קטן מפלדה חלודה, שבפינתו ניצב שרפרף אחד, גבוה, ומבעד לחרך צר אפשר לראות עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום – מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.

בהמשך השביל נמצאים חניון ללינת לילה ומערת התייחדות למי שרוצה להפנים את עוצמת המקום.

 

אתר ההנצחה המרשים לקהילת קדושי זגלמביה הוקם ביער בן שמן בשנות השמונים, בעזרת יוצאי קהילות פולין, בני הדור השני וקרן קימת לישראל – לזכר 100 אלף היהודים מחבל ארץ זה בפולין שנספו בשואה. לצד האנדרטה הוצבה המילה "יזכור" המכילה את אש התמיד. במקום נבנה תיאטרון ובכל שנה יוצאי יהדות פולין מקיימים במקום טקסי זיכרון.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לערי זגלמביה. מאותה עת סבלו יהודי האזור מהתנכלויות, שכללו שריפת בתי הכנסת, רצח והוצאות להורג, גזירות חברתיות וכלכליות ושילוחים למחנות.

לפני מלחמת העולם השנייה ישבו באזור כ-100 אלף יהודים. ב-12/8/1942 רוכזו כל היהודים של האזור בגטאות, ובתחילת אוגוסט 1943 חוסלו הגטאות, ואחרוני היהודים שנותרו באזור נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.

 

בשנת 2017 חנכה קק"ל ביער חוף הכרמל, בשיתוף עם עמותת מורשת הבריחה, שביל באורך של כשני ק"מ העובר בלב היער. באמצעות טיול בין התחנות שבשביל, לומדים המטיילים על תנועת הבריחה, שפעלה באירופה והבריחה ממנה כ-300 אלף ניצולי שואה.

בפינת השונות שבשביל פזורים סיפורי שואה, המביאים זוויות שונות של התקופה: בפינת השליחים מארץ ישראל מסופר סיפורם של השליחים שסייעו בדרכים רבות לתנועת הבריחה. בפינת הילדים אפשר ללמוד על סיפוריהם של אלפי הילדים היתומים, שניצלו מהתופת, ונותרו חסרי בית ומשפחה. בסיוע של תרומות נפדו הילדים וחולצו ממנזרים וממקומות מסתור שונים, והובאו לבתי ילדים שבהם קיבלו טיפול. פינה נוספת בשביל היא פינת נתיבי הבריחה, והפינה האחרונה היא פינת מחנות העקורים, המוקדשת לחיים במחנות העקורים שהקימו בעלות הברית עם השחרור.

 

ביער רוגלית קיר זיכרון עם שמותיהם של 80 אלף יהודים מצרפת שנרצחו בשואה, הכוללים תמונות וצילומי מסמכים עם שמות הקורבנות. את האנדרטה הקים ארגון הבנים והבנות של קרבנות השואה היהודים מצרפת. קק"ל נטעה ביער 80 אלף עצים לזכר הנספים, ממשלת צרפת ממשלת צרפת תרמה כ-24,000 עצים, ממשלת גרמניה 7,000 עצים (יהודים צרפתים ממוצא גרמני), וממשלת אוסטריה 3,000 עצים כמניין אזרחיה שנשלחו למחנות ההשמדה מאוסטריה.

איך מגיעים: מכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1). יורדים במחלף שער הגיא לכיוון בית גוברין (כביש 38), עד לצומת האלה. פונים שמאלה לכיוון צור הדסה (כביש 375) ובצומת עציונה, ליד קיבוץ נתיב הל"ה, פונים ימינה (כביש 367) לכיוון מושב נווה מיכאל והאנדרטה.

יער מיר (נווה יעקב) הוא יער קהילתי שבו שמורת פרחי בר, שביל שפן הסלע, אתרים ארכיאולוגיים, ובהם גיתות, כבשני סיד ומערות קבורה, אנדרטת הצנחנים, וכמה מינים של עצי יער.

השם "יער מיר" ניתן לו על שם עיירה ברוסיה הלבנה. למעשה, זהו שמה של חורשה אחת ביער, שבה 1,000 שניטעו לזכר קהילת מיר ברוסיה הלבנה שנספתה בשואה ואנדרטת זיכרון.