מערך נתינה

• אילו דפוסי נתינה ראינו במשחק?
• מדוע נתתם את המתנות שנתתם?
• ממה הושפעה הנתינה?
  ממי שעומד מולכם? מהצורך של מי שעומד מולכם?
• האם הבחירה שלכם מה לתת הושפעה מגודל הוויתור שעליכם לעשות בפעולת הנתינה?
  האם נתינה מחייבת ויתור? האם נתינה משמעותית מחייבת ויתור משמעותי?
• האם מה שקיבלתם השפיע על מה שנתתם?
• האם מה שראיתם שנתנו אחרים השפיע על מה שבחרתם לתת ועל כמה שבחרתם לתת?
• האם היו מצבים/אנשים שיצרו תחושת רתיעה מלתת?
• איך הרגשתם כשנתתם?
• איך הרגשתם כשקיבלתם?
  
  "לתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב..."
• ומה אם לא אוהבים? לא צריך לתת? האם הנתינה צריכה להיות תלויה בדבר?
• מהי חשיבות הנתינה?
• מי, לדעתכם, מרוויח יותר מן הנתינה – הנותן או המקבל?
  
  את המילה "נתן" אפשר לקרוא משני הכיוונים (מהתחלה לסוף ומהסוף להתחלה).
  כלומר, הנתינה היא דו-כיוונית: הנתינה קשורה לקבלה – בכל נתינה יש קבלה!
• מהי חשיבות הנתינה והמעורבות החברתית בחברה שלנו?

1. מחלקים את הקבוצה לתת קבוצות של 4 משתתפים.
2. כל קבוצה תקבל את כל שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם, אך לא בסדר הנכון (ראו נספח א'). על הקבוצה להחליט מהו הסדר הנכון של הדברים – מהי המעלה הנעלה ביותר ואילו תחתיה
3. כל קבוצה מציגה את המדרג שבנתה.
   
   מנהלים דיון:
   • למה דירגתם את סוגי הנתינה כפי שדירגתם?
   • מה ההבדל בין דירוגי הקבוצות השונות?
   • אילו עמדות עלו בכל קבוצה?
   • על מה היה קל להסכים?
   • על מה נסבו חילוקי הדעות?
     
     
4. מציגים את הסדר שיצר הרמב"ם ומנסים לבחון האם דבריו שונים מאלו שעלו אצל המשתתפים ומהו ההיגיון אשר עומד מאחורי הדירוג שהוא ביצע.
5. מזמינים את המודרכים להגיד אם לדעתם יש סוגי נתינה נוספים על אלה שדירג הרמב"ם.
   
   
   

מקיימים דיון:

• מה היה טוב ומה היה קשה לכם בהתנדבות/נתינה?
• במקרה של קושי שחוו בנתינה לאחר – מה השאיר תחושה לא טובה אצלם?
  מבררים עם החניכים ה"ממורמרים" ממה נובע תסכולם: האם מכך שהעבודה לא משמעותית עבורם? האם הם לא רואים את התמונה הכללית והתרומה? האם הכריחו אותם לבוא וזלמעשה את לא הייתה בחירה שלהם?
  האם הנתינה שלהם בהקשר הזה היא "נתינה בעצב", כפי שראינו במעלות הצדקה של הרמב"ם?
  מה יכול לשנות את תחושתם לתחושת סיפוק מעבודתם? השינוי בעשייה/תרומה עצמה או שינוי בתפיסתם את התרומה?
• במה אתם מרגישים תורמים?
• במה אתם מרגישים נתרמים?
• מה בין נתינה אישית לאדם מסוים ומוחשי (שאליה התייחס הרמב"ם), לבין תרומה ליער – למדינה – לכדור הארץ? האם יש הבדל בעצם?
• אם מדובר במודרכים בגיל המתאים – האם ההסתכלות על נתינה לכלל, למדינה, דומה בהקשרה לגיוסכם ההולך וקרב לצה"ל?

מקיימים דיון:

• האם כל נתינה חייבת להיות גדולה ומשמעותית?
• האם אפשר שבכל נתינה שניתן נתקן עולם או שאפשר לעשות זאת צעד אחר צעד.
• מספרים על מפעל גיוס הכספים של קק"ל, על איסוף הפרוטה לפרוטה בקופסה הכחולה ובמפעל הבולים של קק"ל, שבזכותם היום אנחנו כאן. מדגישים את כוחה של הנתינה הקטנה, טיפה לטיפה שהופכת לים, פרוטה לפרוטה שאפשרה גאולת אדמות. מראים איך היום, אחרי קום המדינה, קקל ממשיכה עם אותה דרך פעולה שבה כל אחד נותן קצת, נוטע קצת – והמשתתפים בעבודה התורמת זוכים להיות חלק מזה.
  הרחבה למדריכים על הקופסה הכחולה: סיפורה של הקופסה הכחולה»
• אם מתאפשר:
  שולחים לחניכים בוואטסאפ קישור לסרטון המציג נתונים על פעילות קק"ל, כולל פרויקט הייעור של קק"ל ותרומתו למדינה, לחברה ולסביבה (בהקשר האקולוגי): אפשר לבחור אחד משני הסרטונים הבאים, לפי אופי הקבוצה:
  קק"ל במספרים: הכירו את קק"ל»
  או: קרן קימת לישראל: יוצרים עולם טוב יותר ביחד»
• מציגים את הסרטון ומראים למשתתפים את המשמעות של התרומה והנתינה שלהם באספקט הרחב, כחלק מהעשייה הרחבה של קק"ל.
• מדברים על כוחה של קבוצה שבה כל אחד נותן מעט, כמיטב יכולתו, והתוצר של כולם נהיה גדול ומשמעותי.