בסיוע ידידיה ברחבי העולם, קק"ל ממשיכה לעבוד עם הארגונים המקומיים, המוסדות הלאומיים והקהילה הבינלאומית, לתועלת האדם והסביבה, ומבטיחה עתיד בר קיימה לדורות הבאים
אם מישהו היה מתבקש לתאר את הפעילויות של קק"ל בראשית המאה העשרים, כל הסיכויים הם שהתשובה היתה כוללת גאולה והכשרת קרקעות, במימון הקופסה הכחולה, בולי קק"ל וכדומה. אם אותה שאלה היתה נשאלת בשנות ה- 50, לאחר ייסודה של מדינת ישראל, התשובה ככל הנראה היתה ייעור, הכשרות קרקע ומתן עבודה לעולים חדשים. קק"ל התאימה את עצמה לצרכים המשתנים תמידית של העם היהודי ושל מדינת ישראל, מונעת בדינמיות, המבטיחה את רלוונטיות הארגון במציאות המשתנה בקצב מהיר.
מחויבותה של קק"ל לנושאי איכות הסביבה, זמן רב לפני שהמושג הפך להיות פופולרי, הוביל אותה להיותה מעורבת בתחומים רבים ושונים. קק"ל נמצאת בחזית ההתמודדות מול השינויים האקולוגיים שדורשים חשיבה יצירתית ופעולה: מפיתוח מקורות מים חדשים ועד למחקרים חקלאיים חדשניים ביותר ושיתופי פעולה בינלאומיים. בסיוע ידידיה ברחבי העולם, קק"ל ממשיכה לפעול למען האדם והסביבה במטרה להבטיח עתיד בר קיימה לדורות הבאים.
יער הוא יותר מאשר רק מקבץ של עצים, יער הוא יותר מסכום חלקיו. יערות הם מערכות אקולוגיות ומשמשים בית למספר עצום של צמחים ובעלי חיים. אין שני יערות זהים; יער צעיר ויער ותיק, רחבי עלים ועצי מחטים, יער ממוזג ויער מדברי - כל אחד בעל אופי ייחודי משלו.לאורך שנים רבות, קק"ל הייתה מילה נרדפת ליערות עצי אורן בישראל. ככל שהמודעות לחשיבות מגוון הצמחים ובעלי החיים בסביבתם הטבעית גדלה, השתנתה גישתה של קק"ל לייעור. היערות של היום כמעט ואינם דומים לאלה מן העבר הם מגוונים ופתוחים, מספקים בית מזמין עבור היקף רחב של צמחים ובעלי חיים ומשמשים אתרי בילוי נפלאים. קק"ל מחויבת גם לחקר הייעור כדי לשפר את איכות העצים, לפתח שיטות ידידותיות לסביבה בהתמודדות עם מזיקים, למנוע סחף ומידבור ולטיפוח יערות להנאת הציבור.עד היום נטעה קק"ל מעל 240 מיליון עצים לטובת האדם והסביבה והיא מתחזקת מעל 400,000 דונם של חורש טבעי. יערות קק"ל, שהם מהיערות הנטועים הגדולים ביותר במזרח התיכון, הם מקור עיקרי לספיחת פחמן. מאז שנוסדה, מדיניותה של קק"ל היא לפתוח את יערותיה ואת הפארקים שלה לציבור הרחב, ואמנם, בעזרת ידידיה ברחבי העולם, פיתחה קק"ל מעל אלף אתרי בילוי המארחים מאות אלפי מבקרים. אתרי קק"ל רבים נגישים במלואם לבעלי מוגבלויות גופניות, לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים.
המדבר הוא מערכת אקולוגית ייחודית, שבאופן נורמאלי אינה מאופינת ביערות. קק"ל פיתחה שיטות ייעור לאזורי מדבר, שכוללות סאוואניזציה ולימנים – נטיעת עצים בודדים או מיקבצי עצים באזורים שבהם תנאי האקלים אינם מאפשרים ליערות ולשיחים לגדול ללא התערבות צמודה של האדם. גידולם נסמך על טכניקות מתקדמות של מיחזור מים, הלוכדות את זרם מי הגשמים בתעלות, גומות, טרסות ומפרצים (מיקבצי עצים, שנטועים באגנים מחוזקים של מאגרי מים). לסאוואניזציה ערך אקולוגי מוסף משל עצמו: העצים מאטים את סחף האדמה, אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות ביותר של הנגב.
מים הם משאב חשוב ויקר ערך – במדינת ישראל הנמצאת ביבשת אסיה, במזרח התיכון, שורר אקלים ים תיכוני המאופיין בחורף קצר וגשום וקיץ ארוך ושחון. תוסיפו לכך את השטח המדברי הגדול המאפיין את מדינת ישראל שנמצאת ברובה באזור צחיח למחצה, עם מספר מועט של מקורות מים, אוכלוסייה גדלה והולכת ורמת חיים שעולה בהתמדה – והנה לכם נושא מרתק לעסוק בו. מקווי המים העיקריים של ישראל הם: הכינרת, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף. לרשות המדינה עומדת גם קק"ל, שהקימה כ-240 מאגרי מים שמסייעים לקיים חקלאות בת קיימה ולהתמודד עם משבר המים שהולך ומחמיר.
המאמץ הראשון של קק"ל לעמידה באתגר משבר המים של ישראל היה בניית מאגרי מים. נכון להיום, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, נבנו מעל ל-240 מאגרי מים ממוחזרים ומאגרי שיטפונות. מאגרי המים הממוחזרים הם למעשה השלב הסופי בתהליך מורכב של טיהור מי שפכים והפיכתם לקולחים לצורך שימוש חוזר, בתהליך שכולל פירוק מזהמים, סילוק חלקיקים צפים על ידי שיקוע ואיחסון מי הקולחים המטוהרים במאגרים ומשם שאיבתם לצורכי השקייה. היתרונות שבפתרון זה רבים: הגדלת היצע המים לחקלאות וצמצום השקיית השדות במים שפירים ולצד זאת קיימת גם תרומה משמעותית לאיכות הסביבה במניעת זיהום מים וקרקע עקב הפסקת הזרמת שפכים לנחלים ומשם לים ואף לכנרת.בשנת 1984 קיבלה קק"ל החלטה אסטרטגית להיות מעורבת בשיקום נחלים. החלטה זו הופכת משמעותית במיוחד לאור העובדה שהמשרד להגנת הסביבה בישראל הוקם רק בשנת 1988. עד אז קק"ל לקחה על עצמה את האחריות לשקם נחלים וסביבתם, שכולל סילוק מזהמים, שיקום ועיצוב נופי, שימור קרקע, פיתוח פארקים, פריצת שבילים ותמיכה במחקרים למציאת דרכים לשקם את המערכות האקולוגיות סביב הנחלים. ניתן לראות את העדות לפעילותה של קק"ל בנחלים ובנהרות רבים בישראל דוגמת נחל אלכסנדר, נחל קישון, נחל חרוד, נחל נעמן ונחל הבשור.זמנים משתנים מביאים עמם אתגרים חדשים. היום קק"ל ניצבת בחזית תחום שימור המים בישראל מתוך חשיבה מחוץ לקופסה, ובשימוש בטכנולוגיות מים חלוציות שיש להן פוטנציאל להשפעה חיובית על משק המים של ישראל, ויישומן באזורים מעוטי מים אחרים בעולם. דוגמה אחת לכך היא הביופילטר, פרויקט חדשני שבו מי גשמים מן הערים מטוהרים לרמת רענון אקוויפרים מרוקנים. הביופילטר משתמש במספר שכבות טיהור עשויות מצמחייה ובקטריות לטהר מי גשמים, שמכילים רמה גבוהה של מתכות וחומרים רעילים אחרים. ירון זינגר, מנהל הפרויקט, משוכנע שבתוך שנים מעטות הביופילטר יוכל למלא מחדש את אקוויפר החוף של ישראל, שרובו הזדהם לרמה שבה המים אינם ראויים לשימוש.
בשנים האחרונות החליטה קק"ל על מדיניות של שיתוף הידע והניסיון שלה עם כל העולם. קק"ל השתתפה ולקחה חסות על מספר רב של כנסים בינלאומיים והציגה בהם את הניסיון, המומחיות והמחקר השימושי שלה. בשנת 2015 קק"ל הייתה שותפה להקמת ביתן ישראל בתערוכת אקספו מילאנו.
קק"ל זוכה להכרה גוברת בקרב ארגונים בינלאומיים וממשלות, אשר מציינים לשבח את ההישגים המקצועיים שלה. המומחיות של קק"ל בניהול משאבי מים וייעור זיכה אותה במקום של כבוד בין ארגונים סביבתיים מובילים בעולם.קק"ל ניצבת בחזית הידע והטכנולוגיה שדרושים לניהול שטחים פתוחים ויערות; היא נאבקת במידבור; מפתחת ומיישמת שיטות מתקדמות למיחזור מים נגר; מפתחת אסטרטגיות להפחתת פליטת הפחמן ומתאימה עצמה לשינויי האקלים; משקמת נחלים ומשמרת את הקרקע על ידי חקלאות ומחקר בר קיימה.באמצעות שירותיה המקצועיים בהדרכה, סמינרים וסדנאות, קק"ל ממשיכה בפיתוח קשרים בינלאומיים רחבים יותר וממצבת את עצמה כמובילה עולמית בתחומים רבים. קשרים אלה מעלים את המודעות לצורך של עמים להתאחד כדי להתמודד מול אתגרי שינויי האקלים והצורך בפיתוח בר קיימה.
אנשים וסביבתם משפיעים זה על זה באופן ישיר. כאשר קק"ל אך נוסדה, היה צורך לקנות אדמות ולבנות ישובים כדי שהמדינה היהודית תוכל להיוולד. כיום,קק"ל שמה דגש על יצירת הרמוניה בין האדם וסביבתו באמצעות מעורבות ופיתוח קהילתי, עידוד שיתופי פעולה והשקעה בחינוך נוער וקהילה.קק"ל מכשירה קרקעות לחקלאות ומעניקה את התאוצה הנדרשת לחקלאות. היא סוללת דרכי נוף ובטחון המעניקים בטחון לתושבים החיים על הגבולות. קק"ל בונה קהילות חדשות, מרחיבה את הקיימות ומושכת אנשים צעירים וחיוניים לאזורי הפריפריה של ישראל.קק"ל פועלת להפיכת כל היערות, הפארקים ושטחי הפיקניק שבאחריותה לנגישים עבור בעלי המוגבלויות הגופניות, כך שכל אחד יוכל ליהנות מהם. רבים מהאתרים כבר נגישים לאנשים עם מוגבלויות שונות, בהתאם לגישה העולמית של "תכנון לכולם". בנוסף לשימור והגנה על היערות והשטחים הפתוחים בישראל, קק"ל שמה דגש בשנים האחרונות על פתיחת היערות לציבור, המגיע ליהנות מהטבע באירועי חגים ומגוון פעילויות שקק"ל מארגנת. כיום, אתרי הטבע והאתרים ההיסטוריים של ישראל הם מקומות הבילוי והפנאי של כלל הציבור. כדי לעודד פעילות בטבע, קק"ל פיתחה ומטפחת יערות, פארקים, שבילי הליכה, שבילים נגישים, שטחי פיקניק ואתרי בילוי; מספקת מידע על סיורים ומארגנת אירועים בטבע לאורך השנה.מראשיתה ראתה קק"ל בחינוך לציונות חלק בלתי נפרד מעבודתה. החטיבה לחינוך ולנוער בקק"ל נוצרה כדי ליישם ייעוד זה, והיא מטמיעה בהדרגה קשר עמוק ומתמשך בין העם היהודי לבין נופי ישראל, טבע ומורשת. החטיבה מתמקדת בערכי ציונות אקולוגית, פיתוח בר קיימה, ייעור ושמירה על הסביבה. בשנים האחרונות, קק"ל שמה דגש על קידום יערות קהילתיים כדי להביא את הטבע אל הערים, לשפר את בריאות הציבור ולתרום למארג החברתי של הקהילה. יחד עם קק"ל, תושבים יוצרים ומשגיחים על מתקנים ואזורי פיקניק ביערות שבקרבת יישוביהם.
עם היווסדה של קק"ל בשנת 1901 היא מונתה להיות נאמן העם היהודי על ארצו. בין שהיה זה ייבוש אגמון החולה בשנות ה-50 כדי להילחם במלריה ולסייע לחקלאות, ובין שהיה עליה להציף חלק מאותו אזור בראשית המאה ה-21 כדי למנוע את זיהום הכנרת, קק"ל ממשיכה להיות נאמנה ליעודה המקורי – לדאוג לעם ישראל ולארץ ישראל.