מאת: ענבר מעיין
בינואר 2007 אישרה מליאת הכנסת את החוק למיחזור צמיגים משומשים. בישראל יוצאים משימוש מידי שנה כ- 3 מיליון צמיגים. הצמיגים מושלכים בניגוד לחוק ומזהמים את השטחים הפתוחים ומקורות המים. בצמיגים הזרוקים מצטברים מים ובהם גדלים יתושים ובניהם גם יתוש הנמר האסיאתי שעלול להעביר מחלות קשות לאדם. צמיגים שנשרפים גורמים לזיהום אוויר קשה. על פי חוק מיחזור צמיגים משומשים נקבע כי יצרני ויבואני הצמיגים יהיו אחראים לאסוף את הצמיגים לאחר גמר השימוש בהם ולהעבירם למיחזור. בנוסף מטיל החוק אחריות על בעלי עסקים לממכר ותיקון צמיגים לאחסן צמיגים בצורה שתמנע הצטברות מים ומפגעים סביבתיים. החוק מתבסס על עקרון "אחריות היצרן". על פי עקרון זה האחריות לטיפול בבעיה סביבתית הנגרמת כתוצאה משימוש במוצר כלשהו מוטלת על יצרן המוצר, או היבואן במקרה בו המוצר מיובא. תוצרי מיחזור הצמיגים הם ייצור אבקת גומי לתעשיית הגומי, ייצור מרצפות גומי לגני משחקים, שימוש בצמיגים כתחליפי דלק ואף הוספת צמיגים גרוסים לאספלט לסלילת כבישים שקטים.הצעת חוק חדשה שחשוב להכיר, היא הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות ניילון שאותה מובילים ח"כ אסתרינה טרטמן וח"כ דב חנין. הצעת החוק מבקשת לאסור את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בעלות ידיות אחיזה ("שקיות גופייה"), ולחייב את בתי העסק לספק לצרכנים שקית רב פעמית, וכן שקית מחומר מתכלה. בישראל נצרכות מדי חודש כ-430 מיליון שקיות פלסטיק ברשתות השיווק. חלקן היחסי של שקיות הפלסטיק מהווה כ-28% מנפח הפסולת, ובנוסף, שקיות הפלסטיק מהוות מפגע סביבתי חמור, שכן הפלסטיק אינו מתכלה בטבע ואינו חלק ממיחזור פסולת בישראל. שקיות ניילון מעופפות גורמת לזיהום שטחים פתוחים, לסכנה לבעלי החיים, לפגיעה בצומח ובקרקע. טעות נפוצה היא לחשוב כי מעבר לשימוש בשקיות נייר יפתור את הבעיה. על מנת לייצר שקיות נייר חום נכרתים עצים רבים. רק אחוזים בודדים מהן עשויים נייר ממוחזר, ולפיכך, הפיתרון האמיתי הוא צמצום השימוש בשקיות ככלל, ומעבר לשימוש בשקיות רב פעמיות. כשחושבים על זה, שקיות רב פעמיות גם מועילות לסביבה וגם מלאות אופי, אופנתיות ומגניבות. אני כבר מזמן מוותרת על הניילונים לטובתן.