המדבר והיער

יער יתיר. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק"ל
20 יולי 2014

יער במדבר? כן, ודווקא כאן בישראל. קק"ל פועלת לייעור המדבר זה עשרות שנים – מהכנת השתילים המתאימים לאקלים, דרך עצירת הסחף ועד לנטיעת יער יתיר שבנגב, היער הנטוע הגדול ביותר בישראל. קק"ל עם המדבר

מאת: מערכת אתר קק"ל לצעירים

נכון, יער זה לא בדיוק הדבר הראשון שהייתם מצפים למצוא בטיול הקרוב שלכם למדבר, אך דווקא כאן בישראל זה קורה: ישראל רושמת הישגים מרשימים בתחום הייעור המדברי, ואף יותר מכך: בשנת 2015 קבע האו"ם כי ישראל היא מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור.

בשנים האחרונות, כשהדאגה מהשינויים האקלימיים גוברת, רכשה קק"ל שם עולמי בתחום, ומדינות רבות פונות להתייעץ עם מומחיה. כך הגיעו לישראל בכירי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם כדי ללמוד איך לשפר את החקלאות והייעור במדינות המתפתחות בעולם במסגרת המאמץ הבינלאומי למאבק ברעב. רוצים לדעת איפה הם היו? הצטרפו אלינו.

ואדי זיידה – הסחף נעצר ובעלי החיים הגיעו

ואדי זיידה הוא טיפוסי לוואדיות רבים בארץ. הוא נמצא בסמוך לשדות חקלאיים, והחקלאים המקומיים נהגו לעבד את ראשי הגאיות והערוץ היבש, מה שגרם להרעת הקרקע ולסחף.

כדי לטפל בבעיה שנוצרה, נטעה קק"ל עצים בשתי גדות הוואדי, המייצבים את הקרקע וסופגים את חומרי ההדברה הרבים. העצים שניטעו הם עצים אופייניים לאזור, דוגמת עצי שיטה, אשל וחרוב. דוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל, מסביר שהיה צורך לנהל משא ומתן עם החקלאים, מפני שהם היו צריכים לוותר על אדמה עבור ניהול הקרקע. לבסוף הם הבינו שהמיזם של קק"ל ייטיב איתם לא רק לטווח קצר, אלא גם עם ילדיהם ונכדיהם.

התכניות לעתיד כוללות שבילי אופניים ליד הוואדי, המיועדים למטיילים הרבים המגיעים לאזור כדי ליהנות ממרחב פתוח שאין בו לא חוטי חשמל ולא בתים. הנקיקים שנוצרו על ידי מי הנגר הם בית ללטאות, ציפורים ועוד בעלי חיים. בנוסף, הם חושפים את השכבות הגיאולוגיות של האדמה במקומות שהמים זרמו בהם.

משתלת גילת – שתילים במדבר

פבלו צ'רקסקי הוא מנהל משתלת גילת של קק"ל, הממוקמת על פני שטח של כמאתיים דונם, שבו מגדלים יותר מ- 800,000 שתילים בכל שנה. המשתלה היא גם מעבדה לבדיקת יכולתם של צמחים שונים ללבלב בתנאים הקשים של הנגב, באזורים שממוצע הגשם השנתי בהם הוא בין 250 -350 מ"מ.

בנוסף לייצור שתילים עבור יערות קק"ל במרחבי הנגב, המשתלה מגדלת גם צמחי נוי עבור בתי הספר, הערים והכפרים בסביבה, וגם לבסיסי צה"ל. במשתלה קיים "בוסתן האם", שבו עצים בוגרים מסוגים שונים מספקים מאגר יקר ערך של זרעים, ייחורים ומידע שנותן מענה לצרכים המשתנים של היערות והמקומות הפתוחים בסביבה.

"אנו עורכים ניסויים בעצים ובצמחים מכל העולם, מיבשות אמריקה ועד אפריקה, כדי לראות מה עשוי להצליח כאן. אנחנו גם מחנכים אנשים להבין שניתן לשתול גינה נפלאה עם צמחים שאינם צורכים כמויות אדירות של מים", הוא מסביר.

800,000 שתילים בשנה, משתלת גילת. צילום: דייב בוימוביץ, ארכיון הצילומים של קק"ל

יער מיתר – חגורה ירוקה

יער מיתר הוא למעשה חגורה ירוקה מסביב ליישוב מיתר שבנגב המערבי. איציק משה, סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל מסביר כי קק"ל מונעת ריכוז מי שטפונות באמצע העמקים, ובכך מפחיתה את עוצמת הזרימה ומאפשרת למים להתפרש על פני העמק כולו.

שיטת הנטיעה ביער כוללת חיפוי של יריעת פלסטיק מנוקבת חורים קטנים, לחלחול המים, ושרוולים לשתילים המגנים עליהם מפני נזקי רעייה ומעודדים אותם לצמוח לגובה.

יער מיתר בצמיחה. צילום: ישראל סיני, ארכיון הצילומים של קק"ל

יער יתיר – קיבוע פחמן

פרויקט הדגל של קק"ל במלחמה במדבור, הוא ללא ספק יער יתיר. היער ניטע בשנת 1966 ונחשב ליער הגדול בישראל, המשתרע על שטח של 30 אלף דונם, ומשמש מעבדה טבעית לחוקרים רבים מכל רחבי העולם בתחום חקר המדבור. "יער יתיר הוא היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה", מסבירה ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון בקק"ל. "היער ממוקם על ספר המדבר, והוא למעשה עוצר את המדבר. לפני נטיעת יער יתיר, נהוג היה בעולם לטעון כי אי אפשר לנטוע יער באזור שבו יורדים פחות מ-600 מ"מ גשם, אך יתיר ניטע באזור של 250 מ"מ גשם".

יער יתיר, המשתרע באזור צחיח למחצה, הוא יחיד מסוגו בעולם. מחקר שנערך על ידי פרופסור דן יקיר ממכון ויצמן בשיתוף פעולה עם קק"ל גילה שיער יתיר אחראי על קיבוע של 220 ק"ג פחמן לדונם, בהשוואה ל- 200 ק"ג לדונם ביערות אירופה. פירושו של דבר שאפשר לטעת יערות באזורים מדבריים בכל העולם, מה שיכול להשפיע לטובה על התחממות כדור הארץ.