ההיסטוריה של היער בישראל

 צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
04 מאי 2012

הכול על חשיבותם ותפקידם של היערות והעצים בישראל – בעבר, בהווה ובעתיד – ועל תפקידה של קק"ל במימוש תפקידים אלה

מאת: מערכת אתר קק"ל לצעירים

בכתבה הזאת נספר לכם על חשיבות היער והעצים, וכן על פעולות הייעור של קק"ל. מוסכם על מרבית החוקרים והציבור, כי השימוש שלנו במשאבי הטבע, בקרקע, בחי ובצומח גורם לפגיעה מסוכנת בכדור הארץ. עצי היער והחורש הם מהנפגעים המרכזיים בעולם מאופן הצריכה האנושית לאורך דורות רבים. מגמות עכשוויות, בעולם ובארץ, מעודדות פעולות יזומות של נטיעה וייעור. קק"ל מבצעת נטיעות עצים לטובת איכות החיים, ייעור ונוי כבר יותר ממאה שנים.

יערות וחשיבותם

היער ועצי היער שזורים בעצם קיומנו ובהיסטוריה שלנו על פני האדמה. ליער חשיבות רבה. מבחינה אקולוגית יערות תורמים לאיכות האוויר, משמרים את הקרקע, מצמצמים את הסחף, מטייבים את הקרקע ומוסיפים לה רקבובית. אזורי היער משמשים בית גידול למגוון גדול של בעלי חיים, ביניהם: יונקים, ציפורים, זוחלים ועושר גדול של חסרי חוליות. מבחינה כלכלית האדם משתמש ביערות לצרכיו. העץ משמש חומר גלם להסקה, לתעשיית רהיטים ולייצור נייר. מבחינה חברתית משמשים אותנו היערות בתור אזורי נופש וכמקום מפלט מן העיר. שטחי היער משמשים כאזורי חיץ בין מרכזי מגורים למרכזי תעשייה, ממתנים רעש ומספקים מקום בילוי לתושבים. בזכות תכונות אלה, מכונים היערות "ריאות ירוקות", וחשיבותם גדולה מאוד.

היחס לטבע והמאה ה-21

עצי היער שימשו אותנו משחר ההיסטוריה באופנים רבים, החל מהבערת אש לחימום ובישול, בניית בתים ובהמשך לצורך הקמת מסילות ברזל, יצירת רהיטים, הפקת מוצרי נייר מגוונים ועוד. שטחי יער רבים נכרתו וממשיכים להכרת גם בשל הגידול באוכלוסייה והצורך בהקמת ישובים, ערים ודרכים. כריתת היערות יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות והגידול באוכלוסייה ובצריכה מעמיד את מצבה של הסביבה באיום. אם נמשיך לייצר ולצרוך כפי שאנו נוהגים היום, כלומר, נמשיך "הכל כרגיל" לא יהיה ניתן למנוע אסונות אקלים ותופעות אקולוגיות. הדאגה העיקרית של העולם היא השמדת יערות הגשם באזורים הטרופיים. ביערות אלה נמצא המקור העיקרי לחמצן בעולם ובהם מאוכלסים כשבעים אחוז ממיני הצומח והחי! שמירה על יערות הגשם הכרחית להמשך קיום החיים על פני הגלובוס!

כדי למצוא פתרונות להתמודד עם המשבר הסביבתי נעשות תוכניות ברמה העולמית והמקומית. אחד האמצעים המקובלים היום בעולם להפחתת פליטות הגזים, שזכה גם להמלצתו החמה של חתן פרס נובל, אל גור, הוא נטיעת עצים המקבעים אליהם את גז החממה העיקרי, דו-תחמוצת הפחמן. גם בוועידה העולמית שהתכנסה בבאלי בשנת 2007 הוחלט להשקיע בצמצום פליטות המזהמים לאוויר ובפרויקטים של ייעור מחדש.
יער בישראל – לטובת איכות החיים, ייעור ונוי. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קקל
יער בישראל – לטובת איכות החיים, ייעור ונוי. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

קצת על הרבה מאוד נייר

הנייר הוא מוצר נפוץ ביותר, שמשמש אותנו בכל תחומי החיים: בכתיבה, דפוס, כסף, תמונות, נייר טואלט ועוד. ההיסטוריה של ייצור הנייר החלה בסין בשנת 105 לספירה והגיע לאירופה רק במאה ה-13. תאמינו או לא, עד סוף המאה ה-18 ייצרו את הנייר בידיים, בתהליך ארוך עם הרבה שלבים כמו: הפרדת סיבים, המסה, ייבוש והדבקה. לכן היה המוצר יקר ונדיר. רק בשנת 1798 פיתח לואי רובר הצרפתי את מכונת ייצור הנייר הראשונה. מרבית הנייר בו אנו משתמשים מיוצר מסיבי עץ. כדי לייצר את הנייר שאנו צורכים צריך להפריד מהעץ את סיבי התאית שמרכיבים את התא הצמחי ולחברם מחדש לגיליון דק. מבחינה אקולוגית הנייר הוא אחד מחומרי המחזור הזמינים והטובים ביותר. אפשר וכדאי למחזר אותו! ניתן ומומלץ למחזר: מחברות, עיתונים, אריזות קרטון, מגזינים, קטלוגים ועוד.

מיוצר מסיבי עץ. צילום: pixabay
מיוצר מסיבי עץ. צילום: pixabay

ייעור וקרן קימת לישראל

הודות לפעילותה של קק"ל, ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש בה היום יותר עצים מאשר לפני 100 שנה! במשך 110 שנות פעילותה, נטעה קק"ל כ-240 מליון עצים, חלקם אף באזורים צחיחים למחצה, טרשיים ותלולים.

קק"ל הכריזה לפני מספר שנים, על הצטרפותה לפרויקט של האו"ם "נוטעים את העולם" – plant the planet, במסגרת זו תיטע 7 מליון עצים, עץ לכל תושב בישראל, בעשור הקרוב.

גישתה של קק"ל ביחס לשטחי היער והחורש ולכלל השטחים הפתוחים בארץ מהווה עיקרון מעשי של פיתוח בר קיימא – עיקרון שטמון גם בשמה קרן קימת לישראל.

הזדמנות לתיקון – מחזירים ליער עצים

במקביל לשימוש הרב שלנו בחומרים שמקורם בעץ (נייר וקטונים, ריהוט, בנייה, משחקים ועוד), קיים בקרב מפעלים, תעשיות ואנשים פרטיים רצון לתרום ולו באופן סמלי מעט חזרה לטבע. קרן קימת לישראל מאפשרת לכל אחד ואחד, באופן פרטי או כחברה לתרום להחזרת עצים ליער ולסייע בכך לקידום מצבה הסביבתי, הנופי והחברתי של ישראל.

הקלק וטע עץ – כ-30,000 עצים ניטעו באופן וירטואלי על ידי כ-5,000 גולשי אינטרנט מרחבי העולם דרך אתר הנטיעות הוירטואלי של קק"ל "הקלק וטע" שעלה לאוויר בשנת 2001.

ילדים שותלים עצים חדשים ביערות קקל. צילום: ארכיון הצילומים של קקל
ילדים שותלים עצים חדשים ביערות קק"ל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל