חג גדול ליהודים

לאחר חורבן בית ראשון התפזרו בני ישראל בין הארצות השונות, ובין היתר התיישבו באימפריה הפרסית (אזור איראן של היום). על פי המסופר במגילת אסתר, באותה תקופה זמם המן האגגי, השר הבכיר בממלכת פרס של המלך אחשוורוש, להרוג את כל היהודים החיים בממלכה. לאחר שקיבל אישור מהמלך ערך המן "פור" (הגרלה) כדי לקבוע באיזה יום יבצע את תוכניתו. הפור נפל על יום י"ג באדר.

מזימתו של המן הגיע לאוזניהם של היהודים ואלה הרבו בצומות ובתפילה, ובמקביל ניסו לבדוק האם בכוחם לשנות את הגזירה. מרדכי היהודי, שהיה ממנהיגי היהודים בעיר הבירה שושן, רקם תוכנית כיצד לשנות את המצב.

מרדכי ביקש מאסתר, שהייתה בת דודו, להשתתף במבחנים שהתקיימו באותה עת לבחירת אישה חדשה למלך אחשוורוש. מכיוון שאסתר הייתה יפת תואר ויפת מראה התאהב בה המלך ומיד מינה אותה למלכה החדשה של הממלכה. לאחר שאסתר נכנסה תחת חסות המלך, ביקש ממנה מרדכי שלא תספר לאיש שהיא שייכת לעם היהודי, ואמר לה לחכות להזדמנות המתאימה כדי לחשוף את שורשיה בפני המלך אחשוורוש, אז אולי תוכל להשפיע עליו לשנות את הגזירה.

בינתיים, התכונן המן לביצוע המזימה שלו כשהוא מתהלך ברחבי ממלכתו בסיפוק גדול. אולם בכל יום שהיה יוצא לרחוב היה נתקל במרדכי היהודי, שלא פחד ממנו ולא הסכים להשתחוות ולהשפיל עצמו בפניו. התנהגות זו של מרדכי רק הגבירה את שנאתו של המן כלפי מרדכי והיהודים. ערב אחד ערכה אסתר המלכה משתה למלך וביקשה להזמין גם את המן. באמצע המשתה החליטה אסתר שהגיע הזמן לגלות את שורשיה ולספר למלך על הסכנה שמאיימת עליה ועל בני עמה. המלך התרגז וביקש לדעת מי הוא זה שזומם לעשות זאת.

מיד הצביעה אסתר על המן ואמרה שהוא האדם המתכנן להרוג ולהשמיד את כל בני עמה היהודים החיים בממלכתו של אחשוורוש. המלך יצא לחצר כדי לחשוב מה לעשות. כשחזר לחדר מצא את המן מנסה לתקוף את אסתר המלכה. מיד פקד אחשורוש לתלות את המן האגגי על עץ גבוה. לאחר מכן הוא גם חתם על מסמך המתיר ליהודים להגן על עצמם מפני אלו הרוצים להרוג אותם. ואכן היהודים הגנו על עצמם וניצלו מפני ההשמדה שתוכננה.

מאז נחגגים הימים שבהם ניצחו היהודים את אויביהם כימים של שמחה והצלה גדולה והם נחגגים בי"ד וט"ו לחודש אדר.

יותר מכול מזוהה עם פורים התחפושת! מקורו של מנהג זה בפורים הוא בהיפוך מצב הדברים: ממצב של סכנה גדולה ליהודים למצב של ניצחון גדול.

בדומה לזה, גם המעמד של מרדכי התהפך ממצב שבו המן דרש ממנו להשתחוות בפניו עד למצב שבו המן שם אותו על הסוס המלכותי וקרא בקול "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". התחפשות נוספת שאנו מוצאים במגילה היא הסיפור של אסתר המלכה שלא גילתה את זהותה לאנשי הארמון.

במסורת היהודית נקבעו ארבע מצוות עיקריות לפורים:

1. קריאת המגילה – לזכר הנס וכהודיה על ההצלה קוראים את המגילה בערב פורים ולמחרתו. חז"ל קבעו שמצווה זו חלה על כולם, גברים, נשים וילדים ואפילו על ילדים קטנים, מאחר שההצלה הייתה של כל היהודים.ברוב בתי הכנסת נהוג להרעיש בזמן הזכרת שמו של המן כדי להביע את המחאה וההתנגדות למי שביקש לפגוע ביהודים.
2. סעודת פורים – לזכר הצום שצמו היהודים על גזירת המן, נקבע שיש לערוך סעודה ביום הפורים כדי להרבות במשתה, בשמחה ובאווירה טובה. 
3. משלוח מנות איש לרעהו – על פי הכתוב במגילת אסתר שלחו היהודים לאחר הניצחון הגדול "משלוח מנות איש לרעהו" כדי להביע את שותפות הגורל והשמחה ההדדית על ההצלה. מאז נוהגים לשלוח שתי מנות של מאכלים מתוקים, ממתקים ופירות לשני חברים שונים.
4. מתנות לאביונים – מאחר שיש אנשים שבגלל מצבם הכלכלי לא יכולים לחגוג כשאר האנשים, קבעו חז"ל מצווה של נתינת מתנות לעניים כדי שגם הם ירגישו בשמחת החג ויחגגו עם כולם.

מנהגים אשר אינם נכללים במצוות המסורתיות אך רבים קיימו אותם ומקיימים אותם גם היום: