בשנת 1943 הוקם בנגב מצפה בית אשל. בשנת 1947, עם פרסום תוכנית החלוקה, הוא החל להיות מותקף על בסיס יומיומי והחיים הפכו קשים מנשוא
במשך חמישה חודשים היה מצפה בית אשל נתון להפגזות בלתי פוסקות. המצפה שרד, אך מאורעות המלחמה נחקקו בבירור על קירותיו
תושבי המצפה עסקו במחקר בתחנת המחקר החקלאית וביצעו ניסיונות חקלאיים – פורץ הדרך מביניהם היה המחקר בגידול ירקות בשיטת ההידרופוניקה
חיי היומיום התנהלו ב"טירה", החצר המרכזית של בית אשל. עם הזמן התרחב בית אשל והפך ליישוב של ממש.