לפי
נתונים של עמותת "יום שני ללא בשר", כדי לייצר קציצת המבורגר אחת יש צורך בכמות מים ששווה למקלחת בת ארבע שעות! וכל סטייק שאנחנו אוכלים כאן, גורם לזיהום סביבתי איפשהו בעולם, והמצב רק הולך ומחמיר. פעם, לפני 70-60 שנה, צריכת הבשר הייתה הרבה פחות נגישה, אבל כיום, עם הטכנולוגיה שמסייעת לשמור על הבשר במקררים לאורך זמן, עלתה גם צריכת הבשר (לפי
מחקר ישראלי, מאז שנות ה-60 שילשנו את צריכת הבשר שלנו), ואיתה מתפתחת גם תעשיית הבשר. התוצאה היא, בין השאר, בעיות סביבתיות רבות. למשל:
- פגיעה בקרקעות – הביקוש הגובר לבשר גוזל שטחים של בתי גידול טבעיים ויערות בשל הצורך לפנות שטחים לטובת מקום לגידול בעלי החיים ומקום לשטחים המשמשים לגידול מספוא (מזון עבורם). בעקבות כך נוצרות פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי והכחדה מואצת של מינים, שנעלמים מן העולם. למעשה, כ-70% מיערות הגשם נכרתים לצורכי גידול מספוא ומרעה לבעלי חיים בתעשיית המזון מן החי – בשר ומוצרי חלב.
- פליטת גזי חממה ועליית טמפרטורות – ההערכה היא שייצור בשר גורם לפליטה של 20% מגזי החממה! יותר ממה שנגרם מכל התחבורה העולמית. כיצד? בעלי חיים פולטים גז מתאן לאטמוספירה במהלך תהליך העיכול. כריתת יערות ובירוא הקרקעות גורמים לפליטה נוספת של גזי חממה ופחמן דו חמצני שנאגרו בקרקע ובצומח, וגם גזי תחמוצת החנקן נפלטים מהדשנים שמשמשים לחקלאות זו. כל אלה גורמים לעלייה של גזי החממה ולהתחממות כדור הארץ.
- זיהום מים וקרקע – שאריות אנטיביוטיקה (שמשמשות בתעשיית הבשר), הפרשות בעלי החיים שאותם מגדלים למאכל, דשנים, מתכות ועוד מגיעים למים שלנו ומזהמים אותם ופוגעים באקולוגיה הימית.
- שימוש מוגבר במים – גידול בקר בחקלאות בעלי החיים מצריך שימוש רב במים, לגידול מזון לבעלי החיים ולהשקיה של שניהם. ומה המשמעות במספרים? 30% מצריכת המים בכדור הארץ היא עבור תעשיית המזון מן החי. וכן – כדי לייצר קציצת בשר משתמשים בכמות מים ששווה למקלחת בת ארבע שעות.