בעת ביקורו בארץ ישראל ב- 1898 קיים הרצל מצוות נטיעת עץ. הוא עשה זאת במקום שאליו נטייל החודש – פארק הארזים. האם הרצל חזה גם את חג הנטיעות? לא ברור , מה שכן ברור הוא שהרצל השפיע על שם המקום בו נבקר.
עונה מומלצת: כל השנהזמן טיול: שעתיים עד ארבע שעות.סוג מסלול: טיול ברכב משולב עם הליכות ברגל ו/או רכיבה על אופניים.מתאים: לכל המשפחה.כיצד מגיעים: לבאים מתל אביב - במחלף מוצא יורדים מהכביש הראשי ימינה. בצומת הראשון פונים שמאלה וחוצים בתוך מנהרה את כביש מס' 1 לכיוון מבשרת ציון. ביציאה מהמנהרה מיד פונים ימינה לשביל עפר לאורך הגדה הדרומית של נחל שורק. לבאים מירושלים יש לרדת ימינה במחלף מוצא, בצומת הבאה להמשיך ישר ולא לפנות למבשרת ציון ולא למעבר במנהרה.
מפת עמק הארזים
נפל דבר בירושלים! ממשלת ישראל ביחד עם העירייה, הרשות לפיתוח ירושלים, קק"ל ורשות שמורות הטבע והגנים חברו לפרויקט מדהים שנקרא "פארק ירושלים". הפארק יהיה מרחב טבעי של שטחים ירוקים הנמצאים מסביב לעיר בעלת מספר התושבים הגדול ביותר בישראל. בתוכנית כלול שביל אופניים "סובב ירושלים" באורך של ארבעים ושלושה ק"מ, שיחצה בדרכו שטחי פנאי ונופש ויעבור דרך נופי מורשת. בתוך הפארק יהיו ארבעה אזורי פנאי ונופש עיקריים – נחל צופים (לרגלי הגבעה הצרפתית/רמות אשכול), נחל רפאים (ממלחה ומערבה), עמק מוצא (בין עין כרם למוצא) ופארק הארזים שבו נבקר, הפרוש בין מוצא לרמות. במפה מאתר עיריית ירושלים תוכלו לראות את פארק הארזים, שיושב בפינתו הצפון מערבית של המיזם ועליו נפרט.
מהו מקור שמו של העמק שאותו אנו רואים משמאל בעלייה האחרונה לירושלים? האם מקור השם בארזי הלבנון ששלח חירם מלך צור לבניית המקדש ככתוב "וַיְהִי חִירם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים--כָּל-חֶפְצוֹ." (מלכים א , פרק ה' פסוק כ"ב). אז זהו שלא... השם מקורו בטעות היסטורית. חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ביקר בירושלים ב- 1898 כדי להיפגש עם קיסר גרמניה וילהלם השני. אחרי הפגישה הגיעו הרצל ופמלייתו לביקור ביישוב הצעיר מוצא, וכך כתב הרצל בזכרונותיו: " במוצא נטעתי באדמת האיכר ברוזה עץ ארז רך. וולפסון נטע עץ תמר קטן...". מה שהרצל לא ידע שהוא בעצם נטע עץ...ברוש. אבל עם הרצל לא מתווכחים והעץ זכה לשם "ארז הרצל". שרידי העץ מוצגים היום במוזיאון ישראל! בהמשך הוקם במוצא עילית בית הבראה בשם "ארזה" (ארז הרצל). אגב, קק"ל כדי לתקן את המעוות נטעה ב- 2006 חלקה של עצי ארזים שהיה להם מאוד קשה להקלט, אבל זה הצליח!
את הטיול אפשר לערוך עם רכב פרטי, אפשר ברגל ואפשר גם באופניים.
אחרי שנכנסנו בדרך העפר שבמערב הפארק ניסע כקילומטר עד מגרש החנייה בפתחת נחל חלילים. איך נדע שהגענו? כי משמאלנו גשר קטן עם שער ירוק ומימין ערימת עפר אדירה שהיא חלק מבניית קו הרכבת החדש לירושלים.
נרד מהרכב ונצא להליכה קצרה. נחצה את הגשר ונעלה כ- 50 מ' ונסתכל שמאלה – כן, כן, זוהי תחנתנו הראשונה במפגש נחלים שורק וחלילים. העצים המוזרים האלו הם אלו שהעמק קרוי על שמם.
מי שימשיך במעלה השביל יגיע לאחר 20 דקות למערות הקארסטיות חלילים – חוויה לילדים (שימו לב- אחרי גשם הכניסה למערות חלקה מאוד ויש להזהר (אנחנו נמצאים בשיא החורף...). אחת האגדות המוכרות מספרת כי בכפר הסמוך היה איש עשיר מאוד שלו רכוש רב, בתים, מטעים ועדרים. לאותו איש היתה בת , נערה יפת תואר. בהגיעה לגיל המתאים החליט לחתן אותה. אבל איך ייבחר החתן? לכן החליט העשיר כי המבחן יהיה היכולת לרעות את עדר העיזים הגדול שלו, עיזים שנודעו בהתנהגותן הפרועה ובקושי לשלוט בהן. יצאה השמועה ורבים גילו עניין ורצון. אך אחד אחרי השני כשלו כולם במבחן... אף אחד לא הצליח להשתלט על העדר... שמע על כך גם רועה צאן עני מנחל חלילים ששלח את בנו לנסות את מזלו. הלך הנער אצל העשיר והביא עימו את חלילו, חליל רועים עתיק שעבר מדור לדור, והיה עשוי עץ זית. ייחודו של החליל היה שכאשר היו מחללים בו, היו העיזים מוקסמות מהמנגינה וצועדות אחרי הרועה לכל מקום. העשיר כלל לא התלהב מלחתן את בתו עם הנער העני אך אחרי הפצרות רבות הסכים לאפשר לו להתמודד. כך יצא לו הנער אל העדר, נעמד באמצע השדה והחל לחלל. העיזים המוקסמות נאספו כולן והנער הובילן לדיר. למחרת יצא שוב אל המרעה, אך לעת ערב כאשר רצה לאסוף את העיזים גילה לחרדתו כי החליל נגנב ממנו...אך אז קרה הבלתי יאומן – הרוח החלה לנשוב, נכנסה אל בין חללי המערות ןהפכה אותן לחלילים רבים המנגנים את אותה מנגינה...העיזים נאספו כולן ומשם קלה היתה דרכו להשיבן לדיר! הנער והנערה נישאו, חיו בעושר ובאושר, ומאז שמו של הנחל הוא "נחל חלילים".
חזרנו למגרש החניה – מכאן אפשר לפסוע כמה מאות מטרים צפונה לתחנתנו השנייה - גן לאומי עיינות תלם. העיינות הם מספר מעיינות שכבה שקיימים מימי קדם ובצמוד אליהם שרידי חקלאות קדומה אולי אפילו כבר מימי בית שני (הטיח הנאבק בעץ האלה בבור המים שהפך לאמפי קטן מתוארך מלפני 1700 שנה - מהמאה 3-4 לספירה). ב- 1922 ניסו מספר משפחות יהודיות להתיישב במקום ואף כינו את מושבתם "עמק הארזים" ואחר כך "בית טלמא", אך במאורעות 1929 הם עזבו. בהמשך שכן כאן גם הכפר הערבי בית טולמא שחרב במלחמת העצמאות. מבנה הבטון הינו שריד למערכת שאיבה מימי המנדט.נוכל לשבת בבוסתן הצמוד למבנה באחד משולחנות הפיקניק. זה הזמן לקחת את הילדים למבצע בלשי של גילוי המעיינות. על צלע ההר במעלה הטרסות נמצאים נקבות וסלעים מטיפי מים שהם עיינות תלם וגם מערכת בריכות להובלת מים. בואו נלך לחפש אותם. האם הצלחתם לגלות בשטח את שרידיהם וגם לראות איך זרמו המים מהם לבית המשאבות?נראה גם בריכה קטנה שצמח מים שנקרא עדשת מים מכסה את כולה (נראה כירוקת). ערבלו טיפה את הירוקת ותגלו מים צלולים! לסקרנים באמת – אפשר להמשיך באוטו צפון מערבה ולבקר בעין לוז.
מול עיינות תלם נראה את המשך הדרך לרוכבי האופניים וההולכים ברגל (שאת סימונה ראינו כבר מכניסתנו לפארק). שביל באורך של כשני ק"מ לכיוון מזרח מוביל אותנו אל מצפה טורצ'ינר ושכונת רמות. יש לשים לב שאותו השביל משרת גם את הולכי הרגל וגם את רוכבי האופניים וחלקו אינו סלול עדיין. מי שמחליט להמשיך ברכב יסע בכביש העובר במקביל למסלול, במרכז העמק.
מה נראה לאורך הדרך? צמחיית חורש ארץ-ישראלית על הגבעות וצמחיית נחל סבוכה לאורך גדות הנחל. ט"ו בשבט או-טו-טו מגיע ולכן לא נוכל לפספס את השקדיות, הסמל המובהק של ט"ו בשבט, פורחות ברחבי האזור! נראה גם את האוג הבורסקאי הפרוש בשטח. מצמח האוג ביחד עם שיח האזוב מכינים זעתר. כן, זה שאנו כה אוהבים לשים על הבייגלה הירושלמי המפורסם. הדרך מתפתלת עד שמגיעים לכביש שחוצה צפונה. הולכי הרגל ימשיכו למצפה טורצ'ינר בשביל העולה לכיוון רמות, ומשולט בעמוד ובשלט קק"ל כשביל התאומים. סימון השביל- ירוק (זהו שביל עפר תלול שאינו מתאים לעגלות). לרוכבי האופניים אנו ממליצים כמו גם לנוסעים ברכב להמשיך בכביש ולעלות לכיוון צפון-מערב, כקילומטר וחצי לאנדרטת אסון התאומים. גם הולכי רגל יכולים לעשות את הדרך, על שביל נפרד שנפתח במיוחד עבורם. השביל יוצא מצומת זאת, חוצה דרך היער וכרמי הזיתים במקביל לכביש ומגיע לאנדרטה. השביל אינו מתאים לעגלות וניתן להמשיך איתו בחזרה לעינות תלם מהאנדרטה לפי הסימון הירוק).
מצפה זה הוקם עי"י קק"ל במימונה של משפחת טורצ'ינר-טור סיני, שתרמו כספים רבים למימוש החזון הציוני ולמיסוד ההתיישבות בפאתי ירושלים ובקרקעות עמק הארזים. מראשית שנות החמישים הם רכשו באזור כאלף ומאתיים דונם, והחלו לפתח במקום חקלאות. היום נמצא מפעילותם את החווה ובסמוך לה השטחים המעובדים בעיקר בשיטה האורגנית. ניתן לבקר בחווה. מה נראה? גידולים של פירות אורגניים בטעם של פעם, מוצרים אורגניים כגון ליקרים, זיתים כבושים, ריבות וקונפיטורות, צמחי תבלין בעונה ועוד. ניתן לקיים במקום סדנאות וימי עיון וכן אירועים בטבע. (הביקור בחווה בתיאום מראש, בטלפון: 02-6540702). מה במצפה? תצפית מרשימה על הפארק ומספר ספסלים למנוחה.
שמונה שנים אחרי מתקפת הטרור על ארה"ב, ב- 12 לנובמבר 2009, נחנכה אנדרטה המנציחה את אסון קריסת מגדלי התאומים. קק"ל ביצעה עבודות הכשרה ופיתוח ומימנה את הקמת הפסל. הפסל אליעזר וייסהוף יצר אנדרטה בדמות דגל ארה"ב המתנופף בראשו של גוף מתכת. בבסיס הפסל נמצא מאחורי זכוכית גוש מתכת שנלקח משרידי המגדלים ונתרם ע"י עיריית ניו-יורק.
מסביב לפסל משטח מעגלי ועליו לוחות שבהם חקוקים שמותיהם של שלושת אלפי הנספים בנפילת המגדלים כולל שמות חמשת ההרוגים הישראלים. במקום גם פינת ישיבה בה ניתן להסביר על המקום ולצפות על העמק כולו. המקום מונגש לטובת נכים על כסאות גלגלים.
יש שיחזרו לכיוון עיינות תלם ויש שיעדיפו לצאת לכיוון רמות והכניסה לירושלים. שתי הדרכים טובות. אלו וגם אלו יוכלו להתרשם מהיקף העבודות ההנדסיות שמבצעת רכבת ישראל לבניית הקו החדש לירושלים. אלו שיצאו לכיוון רמות יוכלו לראות בדרך את שרידי הכפר ליפתא– אפשר לבקר שם ואפשר לשמור משהו טוב גם לסיור הבא.
אתר פארק ירושלים
פארק ירושלים באתר קק"ל