על העיר לפני היציאה מן החומות, כתב הסופר מארק טוויין:"אוכלוסיית ירושלים מורכבת ממוסלמים, יהודים, יוונים, קתולים, ארמנים, סורים, קופטים, חבשים, יוונים-קתולים וקומץ פרוטסטנטים. מאלו האחרונים, רק מאה גרים כיום בערש לידתה של הנצרות. כל גוני-הגוונים של הלאומים ברשימה שלעיל, וכל השפות שהם דוברים, רבים מכדי למנות כאן. נראה לי שכל הגזעים והצבעים והלשונות שבעולם מיוצגים בוודאי בין 14,000 הנפשות הגרות בירושלים.בלויי סחבות, אומללות, עוני וטינופת - אלו הסמלים והסימנים המעידים על קיומו של שלטון מוסלמי עוד יותר משמעיד עליו דגל הסהר עצמו - כל אלו נמצאים בשפע.מצורעים, בעלי-מום, עיוורים ומפגרים תוקפים אותך מכל עבר, ונראה כי אינם יודעים אלא מילה אחת בשפה אחת - המילה הנצחית "בקשיש". למראה הכמות העצומה של בעלי המום, המעוותים והנגועים במחלות, הממלאים את המקומות הקדושים וחוסמים את השערים, אפשר להניח שימיקדם חזרו ובאו, ושמלאך האלוהים עומד לבוא בכל רגע ולהכות גלים במי בית-חסדא.ירושלים היא עיר נדכאת, קודרת וחסרת חיים. לא הייתי רוצה לגור כאן".מארק טווין, מתוך "מסע תענוגות בארץ הקודש", 1869
במהלך שיחתנו העמקנו בכך שחומה אינה חייבת להיות חומת אבן, היא יכולה להיות ממשית אודמיונית, חיובית עבורנו או שלילית, היא יכולה להיות סגורה לגמרי וגם פתוחה.
פארק ירושלים"הפארק המשתרע על כ-15,000 דונם באזור מורכב מארבעה פארקים: נחל צופים, עמק הארזים, עמק מוצא ועמק רפאים, שבהם מרחבים גדולים, שרידי חקלאות עתיקה ומבנים עתיקים. מעיינות נקבה עדיין פועמים בבטן האדמה, ומהם נובעות בריכות מוקפות צמחייה, שועלים, תנים, מכרסמים ושפע של ציפורים. פארק ירושלים הוא פארק מטרופוליני המפותח על ידי ממשלת ישראל, עיריית ירושלים, קק"ל, רשות הטבע והגנים והרשות לפיתוח ירושלים כטבעת ירוקה סביב עיר מזהב".מתוך אתר קק"ל