גלגולו של חג החנוכה

1. לפני הפעילות תלו ארבעה שלטים בארבעה אזורים נפרדים. מתחת לכל שלט השאירו דפי פעילות וכלי כתיבה:
   אור
   גבורת המכבים
   נס פך השמן
   שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל
   
2. בקשו מהמשתתפים לעמוד ליד השלט המשקף בצורה הטובה ביותר מהו חג החנוכה עבורם.
   
3. בהתאם, חלקו את המשתתפים לארבע קבוצות.
   (אם נדרש לאזן בין גודל הקבוצות שאלו את המשתתפים מדוע בחרו בתחנה זו או אחרת ואפשרו להם לעבור אחרי שתאתגרו את בחירתם).
   
4. כל קבוצה תעבור בין ארבע התחנות, המתארות דגש אחר שניתן לחג החנוכה לאורך השנים – חג האור, המרד וגבורת המכבים, נס פך השמן, הקמת שלטון יהודי עצמאי (ריבונות) בארץ ישראל.
   
5. כנסו את כולם לשיח קבוצתי בנושא.
   
6. ערכו דיון על המסר שלוקחים להמשך.

1. בתחילת הפעילות בקשו מהמשתתפים לבחור את הסמל המשקף בצורה הטובה ביותר מה זה חנוכה עבורם:
   אור
   גבורת המכבים
   נס פך השמן
   שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל.
   
2. חלקו את הקבוצות באחת מהדרכים הבאות:
   
   • קיימו הצבעה ב-Zoom Polls.
   • בקשו מכל משתתף לשנות את שמו בזום כך שבחירתו תופיע ליד שמו (למשל – "שרון גבורת המכבים").
   • אפשר לפתוח מראש ארבעה חדרי דיון, לתת לכל אחד שם, ולבקש מהמשתתפים לבחור את החדר המשקף בצורה הטובה ביותר את העדפתם. (קיים סיכון שכמות המשתתפים בקבוצות השונות לא תהיה מאוזנת בשיטה הזאת.)
   • חלקו את המשתתפים חלוקה רנדומלית לחדרי דיון או חלוקה שתגדירו אתם מראש.
     

    

3. חלקו את המשתתפים לארבעה חדרי דיון והגדירו מראש את הזמן לדיון. בין ה"תחנות" יחזרו הקבוצות למליאה ויחזרו שוב לחדרים, הפעם בנושא הבא.

4. אפשר לשאול במפגש בין כל התחנות, "האם למדתם משהו חדש בדיון?" אפשר לבקש לכתוב בצ'אט מה הם למדו או להוסיף רגש אם כן.

5. לקראת כל סבב שלחו לקבוצה קישור לחומרים הרלוונטיים לנושא הבא.

6. כל קבוצה תעבור בין ארבע התחנות, המתארות דגש אחר שניתן לחג החנוכה לאורך השנים – חג האור, המרד וגבורת המכבים, נס פך השמן והקמת שלטון יהודי עצמאי (ריבונות) בארץ ישראל.

7. כנסו את כולם לשיח קבוצתי בנושא.

8. ערכו דיון על המסר שלוקחים להמשך.

לאחר שסיימו את הפעילות, כנסו את כל הקבוצות לדיון במליאה:

ראינו כי חג החנוכה קיבל תפניות לאורך השנים בדגשים ובמסרים שהציג.

כיום נראה שאין בחברה הישראלית מסר ברור שאותו מייצג חג החנוכה. שתי התפישות השונות של החג, זו המבליטה את המאבק האנושי לריבונות ואת גבורת האדם וזו המבליטה את הנס, מתחרות ביניהן ומתערבבות בשירי החג השונים ובמסריו.

שני המוטיבים השונים בחג החנוכה – גישת ספר החשמונאים המדגישה את הניצחון הצבאי וגישת חכמי התלמוד המדגישה את הנס – באים לידי ביטוי בשירי החג השונים:

הנרות הללו

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת
וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת
שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
עַל יְדֵי כּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים
וְכָל (מִצְוַת) שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם
אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד
כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל
עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ
וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ

מסכת סופרים
התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים (המאה השמינית)

על הנסים ועל הנפלאות

יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָה,עַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

אברהם אברונין תרגם את השיר הידוע של מרדכי (מארק) ריווסמן בשנת 1918 בצפת

שאלות לדיון:

• האם לדעתכם יש צורך ליצור את החגים מחדש?
  
• אילו ערכים ותכנים של החג רלוונטיים לחיינו כיום?
  
• איך הייתם בוחרים לחגוג את החג? מה תאמצו מהעבר? מה תחדשו?