מערך פעילות: משלוח מנות וערבות הדדית

חג הפורים הוא חג של שמחה ותחפושות, אך לא פחות חשובים הם הערכים של צדקה, נתינה ודאגה לחלש, הנלווים אליו. בהפעלה הבאה נתבונן על מנהגי משלוח המנות ומתן מתנות לאביונים, הטומנים בחובם עקרונות של צדקה, ערבות הדדית, חברות וחיבור ממקום של שותפות, כדרך להגברת ההוגנות והצדק.

* ההפעלה מתאימה לנוער ולמבוגרים. אפשר לקיימה פרונטלית או באופן מקוון.

*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

מהלך הפעילות

בפסוק הבא ממגילת אסתר מופיעות שלוש ממצוות חג הפורים:

מגילת אסתר ט, כב
"כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים".

שלוש מצוות החג מציינות מעגלים היוצאים מהפרט ומתרחבים וכוללים עוד אנשים בשמחת החג. המשתה הנערך במעגל הביתי מתרחב למעגל החברים וממשיך הלאה אל האביונים.

לגבי מצוות פורים, מוסיף וממליץ הרמב"ם:
"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לרעיו; שאין שם שמחה גדולה ומפוארת, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים".
(רמב"ם, משנה תורה, הלכות מגילה, פרק ב, הלכה יז).
רמב"ם, ר' משה בן מימון (1138, ספרד – 1204 מצרים), הוא מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים. מדען, רופא, חוקר ומנהיג. בין ספריו: משנה תורה (היד החזקה) ומורה נבוכים.
משלוח מנות: מצווה של נתינה. צילום: אדוה קימלפלד

שאלות לשיח ודיון:

  • מהם הדגשים ששם הרמב"ם במצוות פורים?
  • מהי לדעתכם המשמעות של הרחבת המעגלים והכללת עוד ועוד אנשים בשמחת החג?
 
הרמב"ן מרחיב עוד את המעגל ומדגיש כי כלולים בו גם עניים שאינם מישראל:

"אין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו וכן מנהג בכל ישראל ואפילו ליתן לגויים... אם אין אנו נותנין לגויים יש בו משום איבה..."
(חידושי הרמב"ן על מסכת בבא מציעא עח, עב).

רמב"ן, ר' משה בן נחמן (1194, קטלוניה ספרד – 1270 ארץ ישראל), מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

שאלות לשיח ודיון:

  • מהי המשמעות של מתן ל"כל הפושט ידו ליטול"?
  • מה לדעתכם עומד מאחורי רעיון הרמב"ן להרחבת המעגלים הכוללת גם גרים ולא יהודים?
  • איזו משמעות יש להרחבה זו דווקא בפורים, שבו היו איבה ואלימות בין עם ישראל לאלו שאינם יהודים?

הצדקה והדאגה לחלש הן ערכים מרכזיים בחברה היהודית. יש להן מקום כמעט בכל חג, ובימי השגרה.

שאלות לשיח ודיון:

  • מה החידוש בנושא הצדקה בחג הפורים? מה מיוחד במצווה הייחודית לפורים של נתינת מתנות לאביונים?
  • החיבור בין מצוות משלוח מנות למצוות מתנות לאביונים מייצר בסיס לנתינה אחרת. מהי?
  • האם העובדה שכולם מחלקים ומקבלים משלוח מנות בפורים ממתנת את הרגשת הבושה של העני המקבל צדקה ביום זה?
  • מה כוחה של אווירה שבה משתנה מערכת היחסים מיחסי תורם-נתרם ליחסים שכולם נותנים בהם?
  • אילו ערכים קהילתיים גלומים במצווה שעל פיה כולם נותנים וכולם מקבלים?

 

סרטונים המציגים יוזמות של נתינה דווקא מצד מי שלרוב רגילים לקבל:

שאלות לשיח ודיון:

  • האם השתתפתם באירוע שבו השתקף ערכה של צדקה לא באופן המצומצם של נתינה לעניים, אלא כערך המבוסס על מעורבות רגשית ותחושת חברות של כל השותפים לקהילה? אולי שמעתם על אירוע כזה?
  • איך אפשר לחזק בקהילה שלנו חברה צודקת המתבססת על ערכים של רעות ואחווה, שהיחס לחלש/נזקק/עני בה דומה ליחס כלפי כל חבר בקהילה?
  • נסו להוביל את הדיון למקום האישי של חברי הקבוצה: תחושתם לגבי השותפות בקהילה; צורכי כלל חברי הקהילה והיכולת לזהות אותם; דרכים לסחוף למעגל הנתינה גם את אלו שרגילים לקבל; דרכים ליצור מעורבות וסיוע תוך הקטנת מרכיב הבושה.

 

מה אנחנו יכולים לתת?

  • חשבו: מה בכוחנו לתת לסובבים אותנו?
  • מהם התנאים והמגבלות לנתינה שלנו?

 

קראו את שירו של דוד ברק – חברים

חָבֵר אֶחָד לִמֵּד אוֹתִי לָשִיר
חָבֵר אַחֵר לִמֵּד אוֹתִי לִשְמֹחַ
גַּם חֲבֵרְתִי הִצִּיעָה לִי לָקַחַת קְצָת אֲוִיר
וְאֶת הָרַע מַהֵר לִשְכֹּחַ.

שאלות לשיח ודיון:

  • איזה סוג של נתינה מוצג בשיר של דודו ברק? האם זוהי נתינה של דברים פיזיים וחומריים?
  • מה ערכה של הנתינה של הדברים הלא חומריים המופיעים בשיר?
  • מה ערכם לנותן? מה ערכם למקבל?
  • "נתינה" מול "קבלה" – האם אנחנו יודעים יותר לתת או לקבל? מה יותר חשוב?
  • למי אני צריך לתת – למשפחה, לחברים, לשכונה, לעיר, למדינה... ?

 

משלוח מנות וירטואלי:

כל משתתף יקבל כרטיסייה ויכין "משלוח מנות" שאינו מתבסס על נתינה פיזית וחומרית, כי אם על נתינה מסוג אחר: ברכות, איחולים, מחמאות, מילות תודה ועוד (כמו בשיר של דודו ברק).
(אם הפעילות מתקיימת בזום – משלוח המנות הווירטואלי יוכן בקובץ)

שאלות למיקוד המשתתפים במשימה

  • למי תרצו לתת משלוח מנות?
    -לאדם קרוב/רחוק; מישהו שאני מכיר/לא מכיר; מישהו שנזקק למשהו מיוחד או שלא?
    -למשפחה?
    -לכיתה/תנועה/מעגל חברתי?
    -לשכונה/ליישוב/לעיר שלי?
    -לאנשים הנותנים מעצמם עבורי – כוחות הביטחון/צוותים רפואיים?
    -לחברה הישראלית כולה?
    -למדינת ישראל?
    -לעולם כולו?
  • מה הייתם שמים במשלוח המנות הזה?

רעיונות נוספים לעשייה קהילתית לקראת חג הפורים:

  • לבוא מחופשים לשמח קשישים/חולים; שוק תחפושות קח תן; איסוף כסף שיתרם לטובת צדקה.
  • איסוף מתנות לאביונים והעברתן לנזקקים בקהילה; משלוחי מנות לחיילים בקהילה; למי שנמצא בבית חולים; למבודדים וחולים.

"כל יצור אנוש חותר למציאת משמעות, אולם רבים טועים כאשר אינם מבינים שהמשמעות במלואה חייבת להיות נטועה בתרומתם לחייהם של אחרים"
אדלר, 1931

ראו גם: