דף שיח: סוכות וערך השוויון

• איך חוויתם את המשחק?
  
• מה ראינו במשחק?
  
• האם המשחק היה הוגן?
  
• האם היינו מעדיפים שכולם יקבלו כלי מילוי זהה? גם הצעירים או המתקשים מבין בני המשפחה?
  
• איך התמודדו אלו שלא נקודת המוצא שלהם הייתה נמוכה משל האחרים? ומה עשו המובילים?
  
• מה קרה כשאפשר היה לשנות את כללי המשחק והוחלפו כלי המילוי בין המשתתפים?
  
• לפי איזה קריטריון נעשה השינוי – דאגה לאלו שנותרו מאחור או שהמובילים קידמו את עצמם?
  
• האם החלפת כלי המילוי הועילה אחרי שנפתחו הפערים בין המשתתפים במילוי הכוס?
  
• מה אנחנו יכולים ללמוד מזה על החיים?
  
• מה הקשר בין המשחק ששיחקנו, חוסר השוויון שראינו, לישיבה בסוכה בחג הסוכות?

בסוכה, קטנה וארעית, נעלמים הפערים שבין עשיר לעני, ובטל ערכם של הנכסים.

"חג הסוכות, אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה, אשר אין בה רק ארוחת יום ביומו, ועל הרוב מיטה ושולחן וכיסא ומנורה – שהיא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה, שהוא דירת-ארעי".

• כשאנחנו יוצאים לגור בסוכה למשך שבוע, מה אנחנו לומדים?
  
• כשאנחנו יודעים שכולם גרים בסוכה – עשירים ועניים, בעלי אמצעים וחסרי אמצעים – מה זה גורם לנו להרגיש?
  
• האם אפשר לראות קשר בין מצב שבו כולם גרים בסוכה למשחק ששיחקנו עם המים?
  

השוויון בין בני האדם מושתת גם על התלות המשותפת באיתני הטבע – אל מול כוחות הטבע של הגשם, הרוח והצמיחה, שווים כל בני האדם. הגדול והקטן, האישה והאיש, המשכיל והבור, העשיר והעני – כולם ניזונים מן הלחם, וכולם מצפים לבואו של הגשם. בסוכה, גם אלו שאינם חקלאים, מושפעים מתנאי מזג האוויר.

תחושת השוויון הבסיסי שבין כל בני האדם חורגת גם אל מעבר לגבולות הלאומים, ועל חג הסוכות שורה אווירה של פיוס ואחווה בין ישראל ואומות העולם.

"החג האחרון מחגי השנה(1) נקרא חג הסוכות והוא חל בשוויון היום והלילה שבחורף. מכאן אנו למדים שתיים: אחת, שחייבים לכבד את השוויון (הוא היושר) ולשנוא את האי שוויון (אי היושר) לפי שהראשון הריהו ראשיתו ומקור מוצאו של הצדק, והשני – ראשיתו ומקור מוצאו של העוול. הראשון קרוב לאור והשני קרוב לחושך. ושנית... תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו את הפשטות, בימי שלום את סכנת המלחמה, על פני היבשה, את סערות הים, ובעיר את המדבר. לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה יותר".
(על החוקים, 204)

(1) סוכות מוגדר "החג האחרון", בהיותו חג אסיף החל בסוף השנה החקלאית.

(פילון האלכסנדרוני [20 לפנה"ס עד 50 לספירה; נודע גם בשמו היהודי: ידידיה] היה פילוסוף יהודי הלניסטי שחי באלכסנדרייה שבמצרים. הוא הרבה לעסוק בקווים הדומים בין הדת היהודית לעקרונות הפילוסופיה היוונית. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. רוב ספריו של פילון ששרדו עוסקים בפרשנות התורה. על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה.)

• מדוע חייב אדם לזכור בעושר את העוני? מדוע זה מועיל?
  
• כיצד עוזרת הסוכה לזכור בעושר את העוני, בגדלות את הפשטות ובתפארת את השפלות?
  
• האם לפי דעתך טוב לזכור את ימי הרעה בעת ימי הטובה, או שזה מקלקל את השמחה?
  
• לפי פילון, כיצד תורמת הפרספקטיבה של זיכרון ימי הרעה דווקא בימי הטובה לאיזון ולשלום של האדם?

זלמן נשכב על הכורסא בסלון
הביט על הקירות והציץ מהחלון
"ביתי מבצרי הוא כמו ממלכה!"
ושוב יצתה בת קול ואמרה:
זלמן זה לא אתה!

לכל מילות השיר, לחצו כאן»

האם מה שעושה אותנו זה הנכסים שלנו, החברים שלנו והמעמד שלנו, או משהו אחר?

• האם אדם בעל נכסים הוא טוב יותר מאחר חסר נכסים?
  
• מה למעשה עושה אותנו אנשים טובים יותר?
  

"כל צורה של צדק שואפת למידה משלה של שוויון, וזאת משום שאי-שוויון הוא תופעה מובהקת של אי-צדק. כל אדם נתנסה עוד בשחר ילדותו בתחושה כואבת של אי-צדק, כשנתנו לילד אחד את מה שלא נתנו לו או כשהתירו לאחר מה שאסרו עליו או כשלא הענישו את כולם באותה מידה ממש. מתעוררת בנו תחושת אי-צדק כשמופר השוויון בין העומדים בתור אחד, כשמישהו דוחף את עצמו אל ראש התור ודורש לעצמו פטור מן ההמתנה... רגש כה חזק הוא, שעמים שלמים התפתו להרים את דגל השוויון על נס מהפכות-דמים, ולמען ה"שוויון" היו מוכנים להמטיר על מדינה ומלואה אש וגופרית".
מתוך: חיים כהן, המשפט, מוסד ביאליק, ירושלים, סדרת מבואות, 1991, עמ' 108

• ספרו על חוויה שבה חשתם חוסר שוויון.
  
• כיצד הרגשתם? אילו רגשות "הוציא" מכם חוסר השוויון?
  
• האם אפשר שיתקיים שוויון אמיתי בין בני אדם?
  
• האם יש מקומות שבהם חוסר שוויון הוא צודק ונכון?
  
• מה ההבדל בין שוויון והוגנות? איזו מהתמונות למטה מייצגת שוויון ואיזו תמונה מייצגת הוגנות? זו שבה כולם מקבלים שרפרפים שווים או זו שבה כל אחד מקבל שרפרף לפי צרכיו?
  
• בואו ניזכר במשחק מילוי הכוסות. מה יותר חשוב בעיניכם שיתקיים במשפחה שלנו – שוויון או הוגנות?
  
• האם אפשר שיתקיים שוויון אמיתי בין בני אדם?

"אין קשר הכרחי בין העובדה שבני אדם נולדים דומים או לא, לבין העיקרון האתי שיש להתייחס אליהם באופן שווה. בהתאם להנחה ששוויון הינו עיקרון מוסרי, אנחנו שואפים לשוויון מפני שלדעתנו העיקרון צודק: לא משום שבני האדם שווים, אלא משום שאנו חשים שיש להתייחס אליהם כאילו היו כאלה".
ג'ובאני סארטורי, משמעויות שונות של שוויון

• האם נוכל להתייחס אל האנשים שסביבנו, כפי שמציע ג'ובאני סארטורי, כאילו הם שווים?
  
• מה ביכולתנו לעשות כדי להתייחס אל האנשים שסביבנו – בני המשפחה, החברים בכיתה, השכנים, האנשים שאנו פוגשים ברחוב, המוכרים בחנויות – כאל שווים?